ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. שני טעמים לקריאת פרשת פרה: 1. בזמן שנהג קרבן פסח היו נטהרין מטומאת מת לקראתו- זכר לזה קוראים את הפרשה העוסקת בטהרה. 2. כתפילה לפני הקב"ה שיטהר אותנו ויבנה לנו את בית המקדש ונוכל לעבוד לפניו.
ב. נחלקו הפוסקים האם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. דעת רוב האחרונים שהחיוב מדרבנן.
ג. 'שלשים יום קודם פסח שואלים ודורשים בהלכות פסח'- לדעת המשנה ברורה זהו חיוב לכל אדם ללמוד הלכות פסח. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שזהו חיוב לרבנים להשיב לשאלות בענייני פסח לפני שאלות אחרות.
א. פרשת פרה
בשבת זו, שבת לפני שבת 'החודש', נקרא את פרשת 'פרה'1.
שני טעמים נתנו לקריאת פרשת 'פרה' בזמן זה:
1. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה מטומאת מת, כאשר מתקרב חג הפסח2.
2. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפרה מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. לפיכך קוראים פרשה זו, כדי להתפלל לפניו יתברך שיטהר גם אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש3.
נחלקו הפוסקים האם החיוב לקרוא פרשת פרה הוא מדאורייתא (כמו פרשת זכור) או מדרבנן (כמו פרשיות שקלים והחודש).
לדעת התוספות החיוב הוא מדאורייתא לכן לשיטתם יש להדר בקריאה זו ולדקדק בה כדרך שאנו מדקדקים בפרשת זכור4.
אך לדעת רוב הפוסקים החיוב הוא רק מדרבנן5.
ב. חובת לימוד הלכות פסח שלושים יום קודם לחג
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום"- כלומר יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", אבל לא שלשים יום קודם לחג. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום קודם, אלא להורות שבשלשים הימים שלפני הפסח, ישנה עדיפות לענות לשאלות בהלכות הפסח לפני הלכות אחרות.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלשים יום קודם פסח. תקנת משה מתייחסת ללימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו ולא להלכות עצמן.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלשים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא.
דעת המשנה ברורה שיש בזה חיוב. לעומתו, פסק הגר"ע יוסף שאין חיוב לכל אדם ללמוד את ההלכות, אך הרבנים מורי ההוראה, חייבים לדעת את ההלכות, להשיב לשאלות בהלכות פסח בתקופה זו (לפני שמשיבים לשאלות אחרות) וללמד ולפרסם את ההלכות6.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא















