ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
בדברי חז"ל נאמרו הדברים, ובימינו מצאו זאת גם חוקרים שאינם בני ברית, שעובר במעי אימו מרגיש את מצבי רוחה, ואישיותו מתפתחת ברוגע, כאשר אימו שלווה. גם בלידה רוחנית כן, ואישיותו של המחנך משפיעה על המתחנך, כי יותר משהתלמיד קולט ממחנכו את תוכן הדברים, הוא קולט את אישיותו. לכן חשובה כל כך הדוגמא האישית, שעל ידה יפנים התלמיד את המסרים העולים מהתנהגותו של המחנך.
רבי יהודה הנשיא מתבטא על עצמו שהוא התפתח להיות טוב יותר מחבריו בזכות העובדה שהיה קרוב לרבי מאיר וראה את התנהגותו. מוסיף רבי יהודה הנשיא ואומר שהוא עמד מאחורי רבי מאיר, ואילו זכה לעמוד ולראות את פניו היה עוד טוב וחד, יותר ממה שהוא (עירובין יג). מסביר המהרש"א ואומר: "שעל ידי הסברת פנים היה מתחדד יותר, דיש להבין בקריצת עיניים ורמיזת שפתיים". כלומר, כל תנועה של רבו יש בה אקט של חינוך, ולו היה זוכה ורואה את פניו של מחנכו, יכול היה להבין ולהפנים את הדברים טוב יותר.
שפת הלב היא המדברת. כשרואה תלמיד את המחנך מעריך את ערכי התורה, כשחש תלמיד שהמחנך מאמין במה שהוא אומר, ו"חי" את הדברים, הוא קולט שהדברים יוצאים מהלב, ואז נכנסים הם אל שערי הלב ונקבעים בנפשו.
מאמר נוסף של חז"ל מעלה דרגה את חובת המחנך לתלמידיו: "אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים" (תענית ח). אם למדנו עד עתה שטוב לתלמיד לראות את פני המורה, ובכך יבין את הדברים ויחוש אותם טוב יותר. באים חז"ל ומדריכים אותנו שבמבט של המחנך לתלמידו טמון סוד ההצלחה. המחנך צריך להראות לתלמידו שהוא יקר לו, שאכפת לו ממנו. כמו אמא שמאושרת ומתמוגגת מכל תנועה והברה של תינוק, כך צריך כל מחנך ללוות את תלמידו. להראות לו שהוא שמח בהצלחתו, לעודדו ולחזקו באופן קבוע. תלמיד שמרגיש שלמורה אכפת ממנו יעשה מאמץ לזכות בחיוך נוסף, ולשמח את מחנכו.
אסור לנו להחתים ילד בחותמת של כישלון. חובה עלינו להחדיר בו את תחושת הביטחון והאמונה ביכולתו. נטיעת בטחון זה יכולה להיות אך ורק אם הוא יחוש אהבה ואכפתיות, ואז ינסה לעשות ולהצליח.
"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד – אלו מלמדי תינוקות" (בבא בתרא ח). מלמדים משולים לכוכבים, מפני שכשנישא עינינו לשמים נראה כוכבים קטנים, ככל שנתקרב אליהם יותר יתברר לנו גודלם, יש בהם גדולים מכדור הארץ, ורק המרחק מטעה לחשוב שקטנים הם. מחנך צריך לראות מול עיניו לא את הילד הקטן בלבד, אלא במבט למרחוק הוא יזהה בחינוך שהוא נותן את קביעת אישיותו של הילד לשנים רבות, ואם יזכה יבנה ויעצב אותו ואת בני ביתו אחריו. לכן מגדירים חז"ל את מלמדי התינוקות ככוכבים, שנראים אולי קטנים, אך פעולתם משפיעה לשנים, לעולם ועד.
ולואי ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
