ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
השבוע נעסוק בשאלת ההשפעות הזרות על מוסד המלוכה, תוך השוואת תקופת דוד המלך לתקופת שלמה המלך.
נקדים במבוא קצר. הדרך הרגילה ליצירת קשרים דיפלומטים לאורך ההיסטוריה האנושית, הייתה באמצעות חתונות דיפלומטיות. המלך החזק יותר היה נושא את בתו של המלך הכפוף לו. בתו של ה"ואסל" הייתה פותחת "שגרירות" בעיר הבירה של ה"ריבון". גם בתוך העם פנימה, הקשר בין חצר המלוכה והמשפחות החשובות מרחבי הממלכה, חוזק באמצעות קשרי חיתון. דוד המלך נשא שמונה עשרה נשים מרחבי הארץ. שש הראשונות נשאו לו עוד בהיותו מלך שבט יהודה בחברון. את השאר נשא אחרי המלכתו כמלך על כלל ישראל, בשבתו בירושלים. וזה לשון הכתוב:
"וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת" (שמואל ב ה' יג)
בנו, שלמה המלך, הרחיב מאוד את הקשרים ונשא אלף נשים ופלגשים, שחלק ניכר מהן היו כנראה נסיכות זרות. וז"ל הכתוב:
"וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת:...וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת..." (מלכים א י"א א-ג).
דוד, שחשש מההשפעות הזרות, לא נשא נסיכות זרות וניצל מביקורת הכתוב על שלמה:
"וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו" (שם, שם ד).
אף על פי כן, מצאנו גם אצל דוד נסיכה זרה. ברשימת הבכורות של דוד מצאנו:
"וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן ...וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:... אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב ג' ב-ד).
חז"ל הסבירו כי מעכה הייתה "אשת יפת תואר" [עיינו תנחומא (בובר) פרשת כי תצא סימן א, רש"י מסכת סנהדרין דף קז עמוד א ד"ה אמר ליה]. במבט ראשון, מעכה נלקחה על ידי דוד אחרי נצחונו במלחמה כנגד תלמי מלך גשור. אבל העניין קשה מאוד, שהרי גשור הייתה ממלכה ארמית ששכנה בדרום רמת הגולן של היום. לא מסתבר שדוד, בזמן שמלך בחברון, ניהל קרבות כנגד הארמים באיזור רמת הגולן. לכן, נראה להסביר את חז"ל שהבינו ש"היתר" אשת יפת תואר בתורה, משמעותו היתר לשאת נסיכות זרות במלחמה או שלום, במסגרת ניהול יחסי החוץ של הממלכה. שלמה עשה זאת בעת שלום וגם דוד חיזק את מלכותו בחברון, תוך ניצול מצב של שלום. שהרי בספר יהושע כבר מצאנו:
"וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע י"ג יג).
כנראה, שבני משפחת דוד המלך שישבו בגלעד, הם שיצרו את הקשר עם הגשורי והמעכתי כדי לחזק את בן שבטם המולך בחברון. לצערנו, גם קשר זה הוביל בסופו של דבר את דוד המלך, כפי שרמוז בתורה בסמיכות הפרשיות מדין "אשת יפת תואר" לפרשיית "בן סורר ומורה". בנם של דוד המלך ומעכה בת תלמי מלך גשור, אבשלום, הוא הדוגמא הכי קרובה ל"בן סורר ומורה" בכל התנ"ך.
שוב נוכחנו עד כמה השפעות זרות עלולות להיות לרועץ.
בעידן בו "רב תרבותיות" היא הלך רוח מקובל אצל שכננו האירופאים וגם לצערנו בתוכנו, נשמעים קולות שונים על תמיכה במדינה "רב לאומית" או "מדינת כל אזרחיה", עלינו לעמוד מכל משמר על שמירת אופיה היהודי של מדינת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
