ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יצחק אייזיק בן יהודה אריה ז"ל
"שׁוֹפְטִים"
[לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים]
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים טז יח).
דעת רש"י במצוות נתינת השופטים
כָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשָׁיו: "מַנֵּה דַּיָּנִים צַדִּיקִים וּמֻמְחִין לִשְׁפֹּט צֶדֶק". וְהֻזְקַק* לְפָרֵשׁ כָּךְ, לְפִי שֶׁאִם בָּא לְצַוּוֹת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁיִּשְׁפְּטוּ בְּצֶדֶק, כְּבָר כָּתוּב אַחֲרָיו (דברים שם יט): "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט", לְכָךְ פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לוֹמַר שֶׁהַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר נְמַנֶּה יִהְיוּ רְאוּיִים לִשְׁפֹּט צֶדֶק, כְּלוֹמַר: שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים וּמֻמְחִין. וְכָךְ שְנוּיָה בְּ"סִפְרֵי" (דברים קמד): "'מִשְׁפַּט צֶדֶק', וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט' – שֶׁלֹּא תֹאמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה, אִישׁ פְּלוֹנִי קְרוֹבִי", [כְּלוֹמַר: וְ]אוֹשִיבֶנּוּ דַּיָּן, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר שֶׁנַּעֲמִיד דַּיָּן מֻמְחֶה וְצַדִּיק. וּבְוַדַּאי, כִּי לְשׁוֹן "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם" מִצַּד עַצְמוֹ* הוּא מוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, אֲבָל הוּא לְשׁוֹן תֹּאַר וְסִפּוּר, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ בָּרַיְיתָּא הַשְּׁנוּיָה בְּ"סִפְרֵי" הִכְרִיחוּ עוֹד שֶׁהוּא כֵּן מִמַּה שֶּׁכָּתוּב אַחֲרָיו: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט". זֶהוּ עִנְיַן הַכָּתוּב כְּפִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
מטרות המשפט
אֲבָל בְּעֵינַי פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא כָּךְ: יָדוּעַ הוּא, כִּי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי* צָרִיךְ לְשׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּין פְּרָטָיו, שֶׁאִם לֹא כֵן, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ*, וְהָיָה כְּלָלוֹ* נִשְׁחָת. וְכָל אֻמָּה צְרִיכָה יִשּׁוּב מְדִינִי*, עַד שֶׁאָמַר הֶחָכָם שֶׁ"כִּתּוֹת הָלִסְטִים* הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם הַיֹּשֶׁר". וְיִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְזֶה כְּיֶתֶר הָאֻמּוֹת, וּמִלְּבַד זֶה צְרִיכִים אֲלֵיהֶם* עוֹד לְסִבָּה אַחֶרֶת, וְהִיא: לְהַעֲמִיד חֻקֵּי הַתּוֹרָה עַל תִּלָּם וּלְהַעֲנִישׁ חַיְּבֵי מַלְקִיּוֹת וְחַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הָעוֹבְרִים עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה, עִם הֱיוֹת* שֶׁאֵין בְּאוֹתָהּ עֲבֵרָה הֶפְסֵד יִשּׁוּב מְדִינִי* כְּלָל. וְאֵין סָפֵק, כִּי בְּכָל אֶחָד מֵהַצְּדָדִים יִזְדַּמְּנוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים – הָאֶחָד: יְחַיֵּב לְהַעֲנִישׁ אֵיזֶה אִישׁ כְּפִי מִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי, וְהַשֵּׁנִי: שֶׁאֵין רָאוּי לְהַעֲנִישׁוֹ כְּפִי מִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי, אֲבָל יְחַיֵּב לְהַעֲנִישׁוֹ כְּפִי תִּקּוּן סֵדֶר מְדִינִי וּכְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. וַה' יִתְבָּרַךְ יִחֵד כָּל אֶחָד מֵהָעִנְיָנִים הָאֵלּוּ לְכַת מְיֻחֶדֶת, וְצִוָּה שֶׁיִּתְמַנּוּ הַ"שּׁוֹפְטִים" לִשְׁפֹּט הַמִּשְׁפָּט הַצּוֹדֵק הָאֲמִתִּי, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", כְּלוֹמַר: בָּא לְבָאֵר הַשּׁוֹפְטִים הָאֵלֶּה לְאֵיזֶה דָּבָר יִתְמַנּוּ וּבַמֶּה כֹּחָם גָּדוֹל, וְאָמַר: שֶׁתַּכְלִית* מִנּוּיָם הוּא כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם בְּמִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ, וְאֵין יְכָלְתָּם* עוֹבֵר בְּיוֹתֵר מִזֶּה. וּמִפְּנֵי שֶׁסִּדּוּר הַמְּדִינִי לֹא יִשְׁלַם בָּזֶה לְבַדּוֹ, הִשְׁלִים ה' יִתְבָּרַךְ תִּקּוּנוֹ בְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ.
___________________________________
וְהֻזְקַק – והוצרך. מִצַּד עַצְמוֹ – משמעות הלשון הפשוטה. הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי – בני אדם. חַיִּים בָּלָעוּ – יבלע את חברו חי. כְּלָלוֹ – כלל המין האנושי. יִשּׁוּב מְדִינִי – סידור הנהגה בין האנשים כדי שתתקיים החברה והמדינה. הָלִסְטִים – השודדים. אֲלֵיהֶם – לשופטים. עִם הֱיוֹת – למרות. הֶפְסֵד יִשּׁוּב מְדִינִי – פגיעה באנשי מדינה. תַּכְלִית – מטרת. אֵין יְכָלְתָּם וכו' – אין בסמכותם מעבר לכך.
הקדמה
אחרי כל כך הרבה הכנות ומסעות, סוף כל סוף עם ישראל עומד על מִפתנה של ארץ ישראל. לאחר שעבוד מצרים, עשר המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה והליכה במדבר, והנה הם ניצבים לפני הכניסה לארץ.
רגע לפני הכניסה עומד משה רבנו ודורש לפני עם ישראל את הדרשה האחרונה. כל ספר דברים הוא בעצם דרשה ארוכה ויסודית מאד, המקפלת בתוכה את יסודות הקשר בין עם ישראל לקב"ה ואת ייעודו ועתידו של עם ישראל. בחלקה הראשון של הדרשה, בתחילת ספר דברים, מברר משה את היסודות הראשוניים של עבודת ה'. הוא חוזר להיסטוריה ולומד ממנה, ועוסק בקשר של ישראל לארץ ולתורה, ובמחויבות לקיום מצוות. בחלקה השני של דרשתו עוסק משה רבנו בהנהגת העם בארץ, בשאלה כיצד עם ישראל צריך להראות כשהוא יושב על אדמתו ומגלה בעולם את תפקידו המיוחד. בשאלות אלו עוסקת פרשת שופטים . בדרוש יא מברר הר"ן דרך פרשת שופטים את הנושאים המהותיים הללו:
כיצד ממנים את רשויות השלטון ומהו תפקידם? מהו היחס שבין תפקידם של בתי הדין לבין כוחו וסמכויותיו של המלך? כיצד יש להתייחס לתופעות של עבודה זרה? מהי סמכותם של חכמי ישראל, ומה היחס בין הכרעותיהם לדברי הנביאים? איזה אדם ראוי להיקרא נביא ה' ולצוות על הציבור כיצד לנהוג?
ביאורים
הר"ן פותח את דרשתו לפרשת שופטים, בפסוקים הפותחים את הפרשה: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק". הוא מביא את דברי רש"י בעקבות דברי חז"ל במדרש, שכוונת התורה אינה לאופן שבו הדיינים צריכים לדון, אלא למינוי הדיינים עצמו.
הר"ן כותב שלדעתו יש להסביר על פי הפשט באופן שונה. כוונת הפסוק היא להגדיר את תפקידם של השופטים. בכל חברה בעולם עולה הצורך במערכות של חוקים ושל שפיטה, למען קיום חיים חברתיים תקינים, אולם בעם ישראל התפקיד כפול – בנוסף לצורך להנהגה החברתית, ככל העמים, מוטל על הרשויות גם לדון ולהעניש את העוברים על חוקי התורה.
כל מערכת שלטונית מורכבת משני חלקים. בכל סכסוך או מחלוקת שבין איש לרעהו, ובכל מעשה שעושה האדם כלפי הציבור, צריך להתייחס בשני אופנים: נתינת מענה לסכסוך או למעשה באופן נקודתי, על מנת להוציא בעניינו את הצדק לאור, ובנוסף, חשיבה על ההשלכות שיהיו לכך על החברה כולה.
לדוגמה, גנב שנתפס מספר פעמים והודה בגניבתו, אם נדון אותו על פי שורת הדין, במקרים רבים הוא יהיה חייב רק להשיב את מה שגנב. אולם עלינו לדאוג לכך שאותו גנב לא ימשיך במעשיו, ולשם כך יש להענישו בעונש מרתיע, שיגרום לו להפסיק להזיק לציבור.
שני חלקים אלו, שייכים בין בעניינים הנוגעים לתיקון החברה, ובין בעניינים העוסקים בקיום חיי התורה.
הר"ן מסביר שתפקידם של בתי הדין הוא ה'משפט צדק' בלבד. כלומר בית הדין אמור להתייחס רק לחלק הראשון - למשפט האמיתי והישר, על ידי בחינה של המקרה כשלעצמו, ואילו מה שמעבר לזה, מוטל על המלך.
שאלות לדיון
מדוע צריך ציווי מיוחד על האיסור למנות דיין ממניעים חיצוניים? וכי אין זה ברור מאליו?
מדוע המשפט של הסדר המדיני אינו משפט צדק מושלם?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
