ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל לאה בת דבורה הי"ו
וּנְבָאֵר זֶה עוֹד בְּשֶׁנַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים*. הֲרֵי שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק "הָיוּ בּוֹדְקִין" (סנהדרין מ ב): "מַכִּירִים אוֹתוֹ, גּוֹי הָרַג אוֹ יִשְׂרָאֵל הָרַג, הִתְרֵיתֶם*, קִבֵּל הַתְרָאָה, הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה וכו', הֵמִית תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" וכו'. וְאֵין סָפֵק, כִּי כָּל זֶה רָאוּי כְּפִי מִשְׁפַּט צֶדֶק, כִּי לָמָּה יוּמַת אִישׁ אִם לֹא שֶׁיָּדַע* שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיּוּב מִיתָה וְעָבַר עָלָיו, וְלָזֶה יִצְטָרֵךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה וְכָל יֶתֶר הַדְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּאוֹתָהּ בָּרַיְיתָּא, וְזֶהוּ מִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ הַנִּמְסָר לְדַיָּנִים. אֲבָל אִם לֹא יֵעָנְשׁוּ הָעוֹבְרִים כִּי אִם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, יִפָּסֵד הַסִּדּוּר הַמְּדִינִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתְרַבּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְלֹא יָגוּרוּ* מִן הָעֹנֶשׁ, וְלָכֵן צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ לְצֹרֶךְ יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם* וְתִקּוּן סִדּוּרוֹ – בְּמִנּוּי הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ (דברים יז יד-טו): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וגו' שֹוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" וגו', שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בָּהּ לְמַנּוֹת עָלֵינוּ מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ ב). וְהַמֶּלֶךְ הוּא יָכוֹל לָדוּן שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה וּכְפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַקִּבּוּץ הַמְּדִינִי*. ך הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי •, וּמִנּוּי הַשּׁוֹפְטִים מְיֻחָד וְצָרִיךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר עוֹד בְּאָמְרוֹ: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", כְּלוֹמַר: שֶׁמִּנּוּי הַשּׁוֹפְטִים וִיכָלְתָּם הוּא שֶׁיִּשְׁפְּטוּ אֶת הָעָם בְּמִשְׁפָּטִים צוֹדְקִים אֲמִתִּיִּים בְּעַצְמָם.
___________________________________
נַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים – נדגים זאת באחד מסוגי המשפט (דין השופטים). הִתְרֵיתֶם – הזהרתם. שֶׁיָּדַע וכו' – שידע החוטא בזמן החטא שצפוי הוא לעונש. יָגוּרוּ – יפחדו. יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם – קיום המציאות. קִּבּוּץ הַמְּדִינִי – קיום המדינה.
ביאורים
הר"ן עסק לעיל בשתי מערכות שלטוניות: אחת שתפקידה לדאוג לעשיית הצדק והטוב אצל האדם הפרטי, והשנייה שתפקידה לדאוג לתיקונה של החברה. הוא הסביר שעם ישראל צריך את שתי המערכות הללו גם במישור הדאגה לתיקון ענייני העולם הזה, וגם במישור הדאגה לחיי הרוח - לקיום רצון הבורא.
בדברים שלפנינו, הר"ן מדגים את דבריו על ידי דוגמה העוסקת בתיקון האדם והחברה בכל הקשור לניהול התקין של העולם הזה. הדוגמה היא מהלכות שפיטת הרוצחים. המשנה אומרת שצריך לחקור היטב את העדים ולשאול אותם שאלות רבות - האם הם מכירים את הרוצח? האם התרו בו לפני ביצוע המעשה? האם הוא שמע את ההתראה ואמר שיעשה זאת למרות ההתראה? ושאלות נוספות. אלו שאלות חשובות שמטרתן לברר אם אכן מגיע לאדם זה עונש כבד כמיתה, אולם, על אף שדרך זו באה לקבוע את העונש הנכון והאמיתי ביחס למעשה האדם, היא לא תמיד עומדת בקנה אחד עם מטרת תיקון החברה. לעיתים החקירה המדוקדקת של העדים תקשה על חריצת דינו של רוצח למוות, ואם כן, הרי שבמקום למגר נטילת חיי אדם בעם ישראל עלולים אנו לגרום לרפיון בפחד ממעשים אלו, וממילא לריבוי מקרי רצח. זו הסיבה להתערבותה החשובה של הרשות השנייה – המלכות. תפקידו של המלך להתבונן מלמעלה על כלל הציבור, ולשפוט לפי הנצרך לטובת החברה, ואם יהיה משוכנע באשמת הרוצח ובצורך להענישו למען תיקונה של החברה, הוא יוכל להענישו גם אם לא התקיימו כל התנאים להריגתו על פי דין. כל זאת על מנת למגר את מקרי הרצח בישראל.
בדרך זו הדגים לנו הר"ן כיצד נצרכות שתי המערכות לתיקון האדם והחברה - מערכת המשפט השופטת על פי שורת הדין, על פי מה שמגיע וראוי לכל אדם בפני עצמו, והמלכות השופטת לפי הנצרך לתיקונה של החברה. שתי המערכות הללו פועלות הן לתיקון הרוחני והן לתיקון החברתי.
הרחבות
•האם מושג המלכות שווה בין ישראל לגויים?
וְנִמְצָא שֶׁמִּנּוּי הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי. המדינה הישראלית היא בעלת תוכן רוחני ובכך שונה היא ממדינות הגויים שהן ' חברות אחריות ' - כל מטרתן היא לדאוג לפרטים השונים בחברה ולהעניק להם ביטחון ועוצמה בכל תחומי החיים.
הרב קוק מפרט את ייחודה של המדינה הישראלית: "אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מ'חברת אחריות' גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהוויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד... ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה "ה' אחד ושמו אחד", שזהו באמת האושר היותר עליון." [אורות, אורות ישראל ז, ז]
בדומה לר"ן גם הרב קוק מסביר את ערכה של המדינה הישראלית. הרב מסביר שמדינה זו יכולה וצריכה לגלות את שם ה' בעולם. בניגוד לגוים הרואים במדינה כמבנה חברתי נוח הדואג לפרטיו, עבורנו המדינה באה ליישם את האידיאלים אותם אנו חיים ולומדים בהם אנו מאמינים. בעצם קיומה של מדינה ישראלית יש גילוי של הייעוד הישראלי בעולם. מדינה כזו מסבה אושר גדול ביותר מפני שהמוסריות שלה נובעת מצו אלוהי. רק על ידי קישור אלוהי כזה אפשר לזכות לאושר אמיתי לאדם ולאומה.
שאלות לדיון
לפי דברי הר"ן, אין זה צודק להמית רוצח שלא ידע שהעונש על מעשהו הוא מיתה. מדוע? האם זה לא מגיע לו?
מדוע השופטים לא עוסקים גם במשפטי הסדר המדיני?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מסירות או התמסרות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מתנות בחינם
כשר קצר ולעניין!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
