ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל לאה בת דבורה הי"ו
וּנְבָאֵר זֶה עוֹד בְּשֶׁנַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים*. הֲרֵי שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק "הָיוּ בּוֹדְקִין" (סנהדרין מ ב): "מַכִּירִים אוֹתוֹ, גּוֹי הָרַג אוֹ יִשְׂרָאֵל הָרַג, הִתְרֵיתֶם*, קִבֵּל הַתְרָאָה, הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה וכו', הֵמִית תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" וכו'. וְאֵין סָפֵק, כִּי כָּל זֶה רָאוּי כְּפִי מִשְׁפַּט צֶדֶק, כִּי לָמָּה יוּמַת אִישׁ אִם לֹא שֶׁיָּדַע* שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיּוּב מִיתָה וְעָבַר עָלָיו, וְלָזֶה יִצְטָרֵךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה וְכָל יֶתֶר הַדְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּאוֹתָהּ בָּרַיְיתָּא, וְזֶהוּ מִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ הַנִּמְסָר לְדַיָּנִים. אֲבָל אִם לֹא יֵעָנְשׁוּ הָעוֹבְרִים כִּי אִם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, יִפָּסֵד הַסִּדּוּר הַמְּדִינִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתְרַבּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְלֹא יָגוּרוּ* מִן הָעֹנֶשׁ, וְלָכֵן צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ לְצֹרֶךְ יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם* וְתִקּוּן סִדּוּרוֹ – בְּמִנּוּי הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ (דברים יז יד-טו): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וגו' שֹוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" וגו', שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בָּהּ לְמַנּוֹת עָלֵינוּ מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ ב). וְהַמֶּלֶךְ הוּא יָכוֹל לָדוּן שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה וּכְפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַקִּבּוּץ הַמְּדִינִי*. ך הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי •, וּמִנּוּי הַשּׁוֹפְטִים מְיֻחָד וְצָרִיךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר עוֹד בְּאָמְרוֹ: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", כְּלוֹמַר: שֶׁמִּנּוּי הַשּׁוֹפְטִים וִיכָלְתָּם הוּא שֶׁיִּשְׁפְּטוּ אֶת הָעָם בְּמִשְׁפָּטִים צוֹדְקִים אֲמִתִּיִּים בְּעַצְמָם.
___________________________________
נַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים – נדגים זאת באחד מסוגי המשפט (דין השופטים). הִתְרֵיתֶם – הזהרתם. שֶׁיָּדַע וכו' – שידע החוטא בזמן החטא שצפוי הוא לעונש. יָגוּרוּ – יפחדו. יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם – קיום המציאות. קִּבּוּץ הַמְּדִינִי – קיום המדינה.
ביאורים
הר"ן עסק לעיל בשתי מערכות שלטוניות: אחת שתפקידה לדאוג לעשיית הצדק והטוב אצל האדם הפרטי, והשנייה שתפקידה לדאוג לתיקונה של החברה. הוא הסביר שעם ישראל צריך את שתי המערכות הללו גם במישור הדאגה לתיקון ענייני העולם הזה, וגם במישור הדאגה לחיי הרוח - לקיום רצון הבורא.
בדברים שלפנינו, הר"ן מדגים את דבריו על ידי דוגמה העוסקת בתיקון האדם והחברה בכל הקשור לניהול התקין של העולם הזה. הדוגמה היא מהלכות שפיטת הרוצחים. המשנה אומרת שצריך לחקור היטב את העדים ולשאול אותם שאלות רבות - האם הם מכירים את הרוצח? האם התרו בו לפני ביצוע המעשה? האם הוא שמע את ההתראה ואמר שיעשה זאת למרות ההתראה? ושאלות נוספות. אלו שאלות חשובות שמטרתן לברר אם אכן מגיע לאדם זה עונש כבד כמיתה, אולם, על אף שדרך זו באה לקבוע את העונש הנכון והאמיתי ביחס למעשה האדם, היא לא תמיד עומדת בקנה אחד עם מטרת תיקון החברה. לעיתים החקירה המדוקדקת של העדים תקשה על חריצת דינו של רוצח למוות, ואם כן, הרי שבמקום למגר נטילת חיי אדם בעם ישראל עלולים אנו לגרום לרפיון בפחד ממעשים אלו, וממילא לריבוי מקרי רצח. זו הסיבה להתערבותה החשובה של הרשות השנייה – המלכות. תפקידו של המלך להתבונן מלמעלה על כלל הציבור, ולשפוט לפי הנצרך לטובת החברה, ואם יהיה משוכנע באשמת הרוצח ובצורך להענישו למען תיקונה של החברה, הוא יוכל להענישו גם אם לא התקיימו כל התנאים להריגתו על פי דין. כל זאת על מנת למגר את מקרי הרצח בישראל.
בדרך זו הדגים לנו הר"ן כיצד נצרכות שתי המערכות לתיקון האדם והחברה - מערכת המשפט השופטת על פי שורת הדין, על פי מה שמגיע וראוי לכל אדם בפני עצמו, והמלכות השופטת לפי הנצרך לתיקונה של החברה. שתי המערכות הללו פועלות הן לתיקון הרוחני והן לתיקון החברתי.
הרחבות
•האם מושג המלכות שווה בין ישראל לגויים?
וְנִמְצָא שֶׁמִּנּוּי הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי. המדינה הישראלית היא בעלת תוכן רוחני ובכך שונה היא ממדינות הגויים שהן ' חברות אחריות ' - כל מטרתן היא לדאוג לפרטים השונים בחברה ולהעניק להם ביטחון ועוצמה בכל תחומי החיים.
הרב קוק מפרט את ייחודה של המדינה הישראלית: "אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מ'חברת אחריות' גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהוויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד... ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה "ה' אחד ושמו אחד", שזהו באמת האושר היותר עליון." [אורות, אורות ישראל ז, ז]
בדומה לר"ן גם הרב קוק מסביר את ערכה של המדינה הישראלית. הרב מסביר שמדינה זו יכולה וצריכה לגלות את שם ה' בעולם. בניגוד לגוים הרואים במדינה כמבנה חברתי נוח הדואג לפרטיו, עבורנו המדינה באה ליישם את האידיאלים אותם אנו חיים ולומדים בהם אנו מאמינים. בעצם קיומה של מדינה ישראלית יש גילוי של הייעוד הישראלי בעולם. מדינה כזו מסבה אושר גדול ביותר מפני שהמוסריות שלה נובעת מצו אלוהי. רק על ידי קישור אלוהי כזה אפשר לזכות לאושר אמיתי לאדם ולאומה.
שאלות לדיון
לפי דברי הר"ן, אין זה צודק להמית רוצח שלא ידע שהעונש על מעשהו הוא מיתה. מדוע? האם זה לא מגיע לו?
מדוע השופטים לא עוסקים גם במשפטי הסדר המדיני?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
