ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
אכן היה כדבר הזה:
בימי האמורא רבא, מסופר על אדם אחד שהתחייב מלקות בבית דינו של רבא משום שבעל כותית, הלקוהו ומת.
נשמע הדבר בביתו של המלך שבור, וביקש להעניש את רבא.
אמרה לו איפרא הורמיז, אמו של המלך שבור: "שלא יהא לך עסק ודברים עם היהודים, משום שכל מה שהם מבקשים מה' - נותן להם".
אמר לאמו: "מה למשל"?
ענתה לו: "היהודים מבקשים גשמים - והם באים"!
אמר לה: "מה הראיה - בזמן הגשמים? נראה שירדו עתה, בחודש תמוז"!
שלחה לרבא ואמרה לו: "כוון דעתך והתפלל שירדו גשמים"!
התפלל רבא, ולא ירדו גשמים... אמר לפניו: "רבש"ע, א-לוהים, באוזנינו שמענו, אבותינו ספרו לנו פעול פעלת בימיהם בימי קדם - ואנו בעינינו לא ראינו"! ירדו גשמים, עד שנתמלאו כל המרזבים של מחוזא, ושטפו והגיעו המים עד לנהר חידקל.
נגלה לו אביו בחלום ואמר לו: "האם יש מי שמטריח את השמים כל כך?
קום ושנה מקומך כי מקפידים עליך בשמים"!
שינה מקומו. למחרת מצא מיטתו מחותכת מסכינים (מתורגם ע"פ תענית כד, ע"ב).
יש ללמוד ממעשה זה, כמה לקחים הנוגעים לאורחות חיים והנהגת מוסר ודרכו של עולם, ועל היחס הנכון שבין הטבע והנס.
א . אף שבמעשה שעשה רבא, בהלקותו את בועל הכותית הוא צדק, הרי ברגע שהפליג מעט בעונשו, ועבר את גבול יכולתו של המוכה לספוג את המכות - נענש. על כן הגיע רבא לידי כך, שהמלך רצה להענישו וליסרו, לא רק על זה שמת על ידו, אלא ייתכן שהקפיד גם על עצם נטילת סמכות ההלקאה וביצוע העונש.
ב . בפעם הראשונה לא נענה רבא בתפילתו, שירדו גשמים בתמוז, כי אין זה לפי דרכו של עולם ולצורך העולם. גם זכותו שלו לא עמדה לו, בתפילתו, אף שהצלתו האישית בוודאי היתה תלויה בכך, שהמלך לא יענישו. אבל אין צורך לשנות סדרי תבל בשביל זה.
ג . בפעם השנייה ביקש רבא שיתקדש שם שמים בהתגלות הנס, כמו בימי אבותינו, שפעל ה' בימיהם נפלאות, ואילו עתה הגויים מזלזלים בנו, כי לא הראנו אותותיו ונסיו היום, ועתה אם לא יופיע הנס, יהיה בכך חילול שם שמים. מאחר שאימו של המלך סיפרה בשבחם ובגדולתם של ישראל, ביכולתם לשלוט על הטבע, על כן חרג הדבר מעבר לעניין האישי של רבא ולהצלתו. ואכן הופיעו לפתע הרבה גשמים, בשפע רב, ואפילו בחודש תמוז, ללמדנו את יכולתם של ישראל לשלוט בחוקי הטבע.
ד . אף שהתקדש שם שמים בירידת הגשמים בתמוז, והתברר למלך סוד גדולתם של ישראל. מופיע אביו של רבא בחלום, ומודיע לו שישנה את מקומו, כי הוא מנודה לשמים, כי ישנה גערה וקפידא עליו בשמים, על שהטריח לעשות את הנס.
רש"י בקולמוסו הנפלא, הסביר את הנאמר במסכת חולין (קלג, ע"א) שרבא נזוף היה, לפי סיפורנו זה. שהרי לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס, אלא רק בזה המעשה, שביקש את הגשמים בחודש תמוז שלא לצורך.
ה . לכאורה יש לשאול, הלא גם שמואל הנביא ביקש שירדו גשמים שלא בעונתן, בימי הקציר. הסביר המהרש"א, ששמואל עשה זאת "כנגד כל ישראל" (תענית כד ע"ב), ואילו רבא עשה בתקופת תמוז, בשביל שבור המלך - שלא לצורך.
בכל אופן למדנו כלל חשוב -סדר זרעים נקרא 'אמונת' ומבואר בירושלמי משום "שמאמין בחיי העולמים וזורע" אנחנו חיים באמונה ולא בניסים אנחנו סומכים על הקב"ה ובוטחים בו ועושים את המעשה הדרוש אבל לא חייבים לשבור את מסגרות הטבע והליכותיו הקבועות שהקב"ה ברא כי זהו סדרו של עולם.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














