ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
אכן היה כדבר הזה:
בימי האמורא רבא, מסופר על אדם אחד שהתחייב מלקות בבית דינו של רבא משום שבעל כותית, הלקוהו ומת.
נשמע הדבר בביתו של המלך שבור, וביקש להעניש את רבא.
אמרה לו איפרא הורמיז, אמו של המלך שבור: "שלא יהא לך עסק ודברים עם היהודים, משום שכל מה שהם מבקשים מה' - נותן להם".
אמר לאמו: "מה למשל"?
ענתה לו: "היהודים מבקשים גשמים - והם באים"!
אמר לה: "מה הראיה - בזמן הגשמים? נראה שירדו עתה, בחודש תמוז"!
שלחה לרבא ואמרה לו: "כוון דעתך והתפלל שירדו גשמים"!
התפלל רבא, ולא ירדו גשמים... אמר לפניו: "רבש"ע, א-לוהים, באוזנינו שמענו, אבותינו ספרו לנו פעול פעלת בימיהם בימי קדם - ואנו בעינינו לא ראינו"! ירדו גשמים, עד שנתמלאו כל המרזבים של מחוזא, ושטפו והגיעו המים עד לנהר חידקל.
נגלה לו אביו בחלום ואמר לו: "האם יש מי שמטריח את השמים כל כך?
קום ושנה מקומך כי מקפידים עליך בשמים"!
שינה מקומו. למחרת מצא מיטתו מחותכת מסכינים (מתורגם ע"פ תענית כד, ע"ב).
יש ללמוד ממעשה זה, כמה לקחים הנוגעים לאורחות חיים והנהגת מוסר ודרכו של עולם, ועל היחס הנכון שבין הטבע והנס.
א . אף שבמעשה שעשה רבא, בהלקותו את בועל הכותית הוא צדק, הרי ברגע שהפליג מעט בעונשו, ועבר את גבול יכולתו של המוכה לספוג את המכות - נענש. על כן הגיע רבא לידי כך, שהמלך רצה להענישו וליסרו, לא רק על זה שמת על ידו, אלא ייתכן שהקפיד גם על עצם נטילת סמכות ההלקאה וביצוע העונש.
ב . בפעם הראשונה לא נענה רבא בתפילתו, שירדו גשמים בתמוז, כי אין זה לפי דרכו של עולם ולצורך העולם. גם זכותו שלו לא עמדה לו, בתפילתו, אף שהצלתו האישית בוודאי היתה תלויה בכך, שהמלך לא יענישו. אבל אין צורך לשנות סדרי תבל בשביל זה.
ג . בפעם השנייה ביקש רבא שיתקדש שם שמים בהתגלות הנס, כמו בימי אבותינו, שפעל ה' בימיהם נפלאות, ואילו עתה הגויים מזלזלים בנו, כי לא הראנו אותותיו ונסיו היום, ועתה אם לא יופיע הנס, יהיה בכך חילול שם שמים. מאחר שאימו של המלך סיפרה בשבחם ובגדולתם של ישראל, ביכולתם לשלוט על הטבע, על כן חרג הדבר מעבר לעניין האישי של רבא ולהצלתו. ואכן הופיעו לפתע הרבה גשמים, בשפע רב, ואפילו בחודש תמוז, ללמדנו את יכולתם של ישראל לשלוט בחוקי הטבע.
ד . אף שהתקדש שם שמים בירידת הגשמים בתמוז, והתברר למלך סוד גדולתם של ישראל. מופיע אביו של רבא בחלום, ומודיע לו שישנה את מקומו, כי הוא מנודה לשמים, כי ישנה גערה וקפידא עליו בשמים, על שהטריח לעשות את הנס.
רש"י בקולמוסו הנפלא, הסביר את הנאמר במסכת חולין (קלג, ע"א) שרבא נזוף היה, לפי סיפורנו זה. שהרי לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס, אלא רק בזה המעשה, שביקש את הגשמים בחודש תמוז שלא לצורך.
ה . לכאורה יש לשאול, הלא גם שמואל הנביא ביקש שירדו גשמים שלא בעונתן, בימי הקציר. הסביר המהרש"א, ששמואל עשה זאת "כנגד כל ישראל" (תענית כד ע"ב), ואילו רבא עשה בתקופת תמוז, בשביל שבור המלך - שלא לצורך.
בכל אופן למדנו כלל חשוב -סדר זרעים נקרא 'אמונת' ומבואר בירושלמי משום "שמאמין בחיי העולמים וזורע" אנחנו חיים באמונה ולא בניסים אנחנו סומכים על הקב"ה ובוטחים בו ועושים את המעשה הדרוש אבל לא חייבים לשבור את מסגרות הטבע והליכותיו הקבועות שהקב"ה ברא כי זהו סדרו של עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
