ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שרה לאה בת אברהם משה ברנד ע"ה
וּלְפִי שֶׁהַסִּדּוּר הַמְּדִינִי* לֹא תִשְׁלַם עַל פִּי הַשּׁוֹפְטִים לְבַד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אִם לֹא שֶׁיַּשְׁלִימֶנּוּ הַמֶּלֶךְ, הִתְחִיל לְצַוּוֹת בְּמִצְוַת הֲקָמָתוֹ, וְאָמַר (דברים יז יד): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וגו' וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". וּמִן הַנִּרְאֶה שֶׁאָמְרוֹ "אָשִׂימָה" וגו' יִרְמֹז בְּמַה שֶּׁאָמַר לְעָתִיד בִּימֵי שְׁמוּאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
ביאור "ככל הגויים"
אֲבָל אֲנִי מוֹסִיף עוֹד בֵּאוּר בַּפְּסוּקִים הָאֵלֶּה, שֶׁהוּא אוֹמֵר: כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, גַּם כִּי* תִגְבַּר עָלֶיךָ תַּאֲוָתְךָ לְהִדַּמּוֹת אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיךָ שֶׁעִקַּר הַנְהָגָתָם נִמְשֶׁכֶת מִצַּד הַמַּלְכוּת מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת כֵּן, עִם כָּל זֶה הִשָּׁמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תִרְצֶה לְהִדַּמּוֹת אֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי, כִּי הֵם מַמְלִיכִים עֲלֵיהֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ בּוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אַתָּה לֹא תִשְׁלֹט עָלֶיךָ תַּאֲוָתְךָ כָּל כָּךְ, אֲשֶׁר גַּם כִּי תֹאמַר "אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי", מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לְךָ לוֹמַר, הִשָּׁמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תַמְלִיךְ כְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ, אֲבָל יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ – אוֹתוֹ "אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ", וְאָמְרוּ בְּ"סִפְרִי" (דברים קנז): "עַל פִּי נָבִיא".
כתיבת משנה התורה ונשיאתה
וּלְפִי שֶׁכֹּחַ הַמֶּלֶךְ גָּדוֹל, אֵינֶנּוּ מִשְׁתַּעְבֵּד לְמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ הַשּׁוֹפֵט, וְאִם לֹא יִהְיֶה שָׁלֵם בְּיִרְאַת אֱלֹהָיו, יָבוֹא לְהַפְרִיץ עַל הַמִּדּוֹת* יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּתְחַיֵּב לְתִקּוּן הַכְּלָל, צִוָּהוּ שֶׁיִּהְיֶה סֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ תָּמִיד •, כְּאָמְרוֹ (דברים יז יח-יט): "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". יִרְצֶה בָּזֶה: שֶׁכְּשֶׁיַּפְרִיץ עַל מִדּוֹת הַתּוֹרָה (כְּלָל) לְצֹרֶךְ תִּקּוּן זְמַנּוֹ, לֹא תִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּלָל וְלֹא לִפְרֹק מֵעָלָיו עֹל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּשׁוּם צַד, אֲבָל* תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ – "לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם", שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיּוֹסִיף אוֹ יִגְרַע יְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חֻקֵּי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ יוֹתֵר נִשְׁמָרִים •, כַּאֲשֶׁר נֹאמַר עַל צַד הַמָּשָׁל, שֶכְּשֶׁיַּהֲרֹג הוֹרֵג נֶפֶשׁ בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה, לֹא תִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְהַרְאוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ לָעַם שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל זֶה, אֲבָל יְכַוֵּן בַּעֲשׂוֹתוֹ זֶה כְּדֵי שֶׁמִּצְוַת "לֹא תִרְצָח" תִּתְקַיֵּם יוֹתֵר וְלֹא יִפְרְצוּ* עָלֶיהָ.
___________________________________
סִּדּוּר הַמְּדִינִי – תיקון החברה. כִּי – אם. לְהַפְרִיץ עַל הַמִּדּוֹת – לפרוץ את מסגרת מצוות התורה. אֲבָל – אלא. וְלֹא יִפְרְצוּ – לא יחטאו בה.
ביאורים
אחרי שעסקנו בעניינה של ההנהגה התורנית העוסקת הן בדינים המעשיים השייכים לתיקון החברה וליחסים שבין אדם לחברו, והן בעניינים הרוחניים, הגיע הזמן לעסוק במלכות. הר"ן כבר קבע לעיל שתפקידו של המלך הוא השלמת ההנהגה המדינית והחברתית, כאן הוא פונה לעסוק בסוגיה שבה נגענו כבר לעיל – מדוע התורה הציבה את קיום מצוות מינוי המלך, כדבר הבא מכוח בקשה - למנות מלך "ככל הגויים אשר סביבֹתי", הרי, לכאורה, בקשה זו להיות ככל הגויים היא שלילית?
הר"ן נותן שתי תשובות לשאלה זו. הראשונה היא שהלשון הזו שבפסוק באה לרמוז למה שאירע שנים רבות אחר כך במינוי המלך הראשון – בימי שמואל: "שגם זה מרמיזותיו על העתידות, שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, וכן כתוב שם והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו וגו' " [רמב"ן דברים יז יא]. והתשובה השנייה היא שהתורה מתייחסת לתקופה שבה עם ישראל מגיע לארצו, ומתחיל להתבסס בה כדוגמת ימי שמואל, שבהם עם ישראל עומד בפני ניסיון קשה, מכיוון שהרצון להתבסס ולבנות מדינה גדולה ומבוססת עלול להביא אותם להשתעבד לדברים אלו ולשכוח את הייחודיות של עם ישראל ואת העובדה שאסור להם להסתפק בדברים אלו. לכן ציוותה אותנו התורה להמליך עלינו דווקא מלך שה' יבחר בו ויהיה מתאים לאידאלים הגדולים שעם ישראל צריך לגלות בעולם.
אחת מהמצוות המיוחדות שהתורה מצווה את המלך היא שיהיה לו ספר תורה שיהיה עימו וילך עימו לכל מקום. הניסיונות שהמלך עומד בפניהם גדולים מאד. הסמכויות שלו רחבות ועיקר תפקידו בשפיטת העם הוא דווקא להעניש ולהכריע בדינו של אדם באופן השונה משורת הדין, לצורך תיקונה של החברה. מצב זה עלול להרחיק אותו מהכתוב בתורה, ועלול גם לפתותו לעשות כל מיני דברים שאינם ראויים, רק כדי להראות שהוא אינו מחוייב לדינים כלשהם, או כדי להראות את גודלו ואת חוזקו. לכן מצווה אותו התורה לכתוב לעצמו ספר תורה נוסף, ללכת עימו כל הזמן ולקרוא בו על מנת שהוא 'יישר' את מעשיו ואת כוונותיו.
הרחבות
•ספר התורה המלכותי
צִוָּהוּ שֶׁיִּהְיֶה סֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ תָּמִיד. הציווי המיוחד למלך, לדברי הר"ן, הוא מכיוון שניתנת למלך אפשרות לשנות מדיני התורה לצורך השעה, לכן תמיד צריך הוא לזכור שהמטרה הינה שמירת התורה והכפיפות לה.
הרב צבי יהודה קוק מביא פירוש לפסוק: "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" [דברים יז, יט] באופן שמתאים לדברי הר"ן. לפירוש זה, המילים "כל ימי חייו" שבפסוק אינן מתפרשות כתיאור זמן אלא כמושא, כלומר – וקרא בו את כל ימי חייו. על המלך לקרוא בספר התורה את כל סדרי חייו, וכל ימי חייו צריכים להיות יונקים ומושפעים מספר התורה. [מתוך התורה הגואלת ב, עמ' רנ].
•מטרת משפט המלך
יְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חֻקֵּי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ יוֹתֵר נִשְׁמָרִים. בפירוש בארות משה הקשה: לכאורה דברי הר"ן כאן סותרים את דבריו לעיל בדרשה זו [לעיל, ד ניסן]. שם כתב הר"ן שהאפשרות שניתנה למלך לעבור באופן זמני על דברי התורה היא לצורך יישוב העולם ותיקונו, ואילו כאן כתב שהכוונה היא כדי שיהיו חוקי התורה נשמרים יותר? [מהדורת מוסד הרב קוק עמ' תמב]
ניתן לישב, שאכן מטרת התורה במשפט המלך היא התיקון המדיני, אך התיקון המדיני הוא בעל מטרה כשלעצמו להוות בסיס לעם אלוהי השומר תורה ומצוות. מטרה זו צריכה לעמוד לנגד עיני המלך על מנת שלא יתפתה ויסטה חלילה מדברי התורה.
שאלות לדיון
אנו מוצאים מלכים רבים בימי בית ראשון שמונו על ידי נביא, אך עשו מעשים מרושעים. האומנם נביא יכול לטעות?
לפי דברים אלו, כיצד מותר כיום להצביע בבחירות לראשות הממשלה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שופר
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
