בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • דרשות הר"ן
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אהרן יהודה בן מרדכי ז"ל

הביאה בעב הענן
וּלְפִי דַעְתִּי, אָמְרוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" וגו', הוּא הִתְנַצְּלוּת ה' יִתְבָּרַךְ עִם מֹשֶׁה, שֶׁיָּדוּעַ הוּא, שֶׁהַחֹשֶׁךְ וְהֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל, הָיוּ מְחִצּוֹת מוֹנְעוֹת מֵהַשִּׂיג הָאוֹר הַבָּהִיר אֲשֶׁר הָיָה נִרְאֶה שָׁם, וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁבֵּין ה' יִתְבָּרַךְ וּמֹשֶׁה לֹא הָיְתָה מְחִצָּה מַפְסֶקֶת •, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם לג יא): "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ", לְכָךְ אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן", וְאַל תִּתְמַהּ בָּזֶה עִם הֱיוֹת* שֶׁאֵינְךָ צָרִיךְ לְכָךְ, כִּי לֹא אֶעֱשֶׂה כֵן בִּשְׁבִילְךָ, אֲבָל בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִכְבוֹד הָעָם וּמַעֲלָתָם, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם לֹא הִגִּיעוּ לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה כָּמוֹךָ וְאֵינָם מֻרְגָּלִים בָּהּ, (אֲבָל) [אִם] אַרְאֶה לָהֶם הָאוֹר הַבָּהִיר, וְהַקּוֹל יֵלֵךְ לְאָזְנֵיהֶם בְּלִי אֶמְצָעִי*, תִּנָּתֵק הַרְכָּבָתָם* וְיָמוּתוּ, כִּי הִנֵּה עַתָּה אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶמְצָעוּת עַב הֶעָנָן, אָמְרוּ (דברים יח טז): "לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ" וגו', וְאִם כֵּן אֵפוֹא, מַה יִּהְיֶה אִם לֹא הָיָה הֶעָנָן אֶמְצָעִי. וְהַדִּמְיוֹן הַזֶּה שָׁוֶה לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַרְאוֹת דָּבָר בָּהִיר מְאֹד* לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּבַת אַחַת, הָאֶחָד חֲזַק הָרְאוּת מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יַזִּקֵהוּ בְּהִירוּתוֹ, וְהַשֵּׁנִי חֲלוּשׁ הָרְאוּת עַד שֶׁלֹּא יוּכַל לְסָבְלוֹ – שֶׁיִּצְטָרֵךְ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הֶחָלוּשׁ לָשׂוּם אֵיזֶה מָסָךְ בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַדָּבָר הַהוּא הַנִּרְאֶה. וְלָזֶה כִּוֵּן בְּאָמְרוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם", כְּלוֹמַר: אֲנִי רוֹצֶה לִכְבוֹד הָעָם, וּבַעֲבוּר שֶׁיַּאֲמִינוּ הַדָּבָר עַתָּה יוֹתֵר כְּשֶׁיִּרְאוּהוּ בְּעֵינֵיהֶם. וְאָמַר עוֹד, שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת אַחֶרֶת, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם", כְּלוֹמַר: שֶׁאִם יָבוֹא נָבִיא מְכַזֵּב וִיחַדֵּשׁ אוֹתוֹת בְּלַהַט וּבְכִשּׁוּף, לְהַזִּיק תּוֹרָתְךָ, יֵדְעוּ שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

פירוש "כמוני"
הִנֵּה אִם כֵּן, כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁיֵּאָמֵן בּוֹ הַנָּבִיא, הוּא לִסְמוֹךְ בּוֹ עַל מַה שֶּׁסָּמַכְנוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא: בְּמַה שֶּׁיַּגִּיד מִמַּה שֶּׁיִּתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד, וְשֶׁנַּעֲשֶׂה עַל פִּיו אֵיזוֹ מִצְוָה לְשָׁעָה כְּמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ עַל פִּי מֹשֶׁה, שֶׁמִּצְוַת פֶּסַח לְדוֹרוֹת כְּבָר נִכְפְּלָה מִמַּתַּן תּוֹרָה* וְאֵילָךְ. הִנֵּה אִם כֵּן, בְּאָמְרוֹ (דברים יח טו): "מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי" נִרְמַז שֶׁנִּסְמֹךְ עָלָיו וְנַאֲמִין בּוֹ עַל פִּי אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁסָּמַכְנוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד לא): "וַיַּאֲמֵן הָעָם".
___________________________________
עִם הֱיוֹת – שלמרות. בְּלִי אֶמְצָעִי – באופן ישיר ללא מסכים. תִּנָּתֵק הַרְכָּבָתָם – תיפרד הרכבת נשמתם מגופם. בָּהִיר מְאֹד – אור חזק. נִכְפְּלָה מִמַּתַּן תּוֹרָה – וא"כ תוקפה היא מכח מעמד הר סיני ולא מכח האותות.

ביאורים
עם ישראל הוא זה שעליו מוטל התפקיד הגורלי ביותר בעולם – לקדם את העולם ולקרבו לעבודת בוראו. דרך קיום התורה ולימודה, עם ישראל זוכה לגלות את הקדושה, ולבצע את תפקידו. אחד הפלאים היותר גדולים בעולם, אירע בשעת מתן תורה. עם שלם זכה לשמוע בעצמו את קול ה', מדבר איתו, דבר זה מודגש מאוד בדברי חז"ל שתיארו לנו מה קרה לעם ישראל בשעת מתן תורה: "והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו... ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם" [שמות רבה, פרשה כט].
כדי שעם ישראל יוכל לקבל את התורה באופן שבו היא תהיה טבועה בו, וכדי שהאמונה באמיתותה של התורה תהיה מושלמת, רצה הבורא להתגלות בעצמו לכל אחד ואחד מעם ישראל. בצורה זו, תוכל האמונה במוֹסר התורה לישראל – משה רבנו, להיות מושלמת, לאחר שהיא באה מכוח 'ראיית עיניים'.
אם נתבונן בדבר לעומק, לא רק התגלות הבורא לבני האדם היא דבר פלא גדול, אלא נתינת התורה לעולם הגשמי, היא בעצמה פלא. העולם שלנו כה רחוק מהעולם הרוחני, ו'מעלים' אותו, כך שההחלטה לתת את התורה לעולם הזה היא חידוש גדול. לכן מתאים מאוד שמעביר התורה לעולם הזה, המהווה מעין מתווך בין התורה לעם ישראל, יהיה מישהו שעל אף היותו בעולם הזה, הוא מחובר כולו לעולם הרוחני – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלהים" [דברים רבה, פרשה יא]. משה רבנו זכה למעלה זו. אלא שבדרך כלל ההתגלות למשה הייתה ללא מסַכִים בכלל, ולכן אומר הקב"ה למשה, שהסיבה שהוא נגלה אליו דרך מסך – 'בעב הענן', אינה בגלל שמשה אינו ראוי דיו, אלא מפני שיש צורך שגם העם יהיה שותף, אך הוא אינו ראוי לדרגה כה גבוהה.
אולם המדרגה הייחודית הזו של משה אינה שייכת לשאר הנביאים, ולכן בנבואה רגילה צריכים ישראל להאמין לנביא, אפילו אם כל הבירור שלהם על אמיתות נבואתו הוא רק אות כמו שנתן משה לישראל בהתחלה.

הרחבות
•זַכּוּת המידות
לֹא הָיְתָה מְחִצָּה מַפְסֶקֶת. הר"ן מבאר שמשה זכה לנבואה ללא כל מחיצות, ואילו לעם ישראל היו מחיצות. המחיצה מפרידה ביננו לבין הקב"ה. הרמב"ם מסביר שעבירות ומידות רעות גורמות לנו שלא להיפגש באופן ישיר עם דבר ה': "כי אם עוֹנֹתיכם היו מבדילים בינכם לבין אלוהיכם" [ישעיה נט, ב]. לעומת זאת, ככל שהאישיות של האדם יותר מתוקנת וזכה כך הוא יותר קרוב לה'. [שמונה פרקים ז]
הרמב"ם מבאר גם מהן מידות מקולקלות: את מידות הנפש אפשר לקחת למצב של קיצוניות או למצב של איזון. הקצנה פירושה – הגזמה, למשל, במקום להיות נדיב ולתת לאחרים כפי יכלתו, הפזרן נותן בהגזמה, גם כשהנתינה פוגעת בו, לעומת זאת, הקמצן לא יתן לאחרים גם כשיש באפשרותו לתת. כאשר המידות מאוזנות ומתוקנות, הנפש בריאה והאדם קשור לה'. אולם כאשר מידה ממידות הנפש נוטה לקיצוניות, היא מהווה חסרון שמבדיל בין האדם ובין ה'. משה רבנו, אדון הנביאים, זכה בשל מעלתו הגדולה ואישיותו הזכה להסיר את כל המסכים ולכן נבואתו היתה העליונה ביותר. [שמונה פרקים ד]

שאלות לדיון
אם העם לא ראה את הקב"ה בבירור, כיצד ניתן לדרוש ממנו להאמין?
כיצד ייתכן שהתגלות אלוהית של מקור כל הטוב והיושר בעולם ממיתה את האדם?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il