ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בכל שנה בבוא יום העצמאות, עולה מחדש השאלה: האם אנחנו מתקדמים או שמא נסוגים, האם אנחנו עולים או יורדים? והשאלה נשאלת בכל התחומים. האם המצב המדיני-הביטחוני השתפר או להפך? האם הניצחון האמריקאי על עיראק שיפר את מצבנו הביטחוני כיון שהוסר מעלינו האיום העיראקי, וכל ארגוני הטרור הערבי כעת מאוימים על ידי האמריקאים ועל כן המצב השתפר מאוד, או עקב כך באה עלינו "מפת הדרכים" המסכנת את קיומנו יותר מהסכמי אוסלו האומללים? וגם בתחום הכלכלי עולה השאלה האם התקדמנו בשנה האחרונה ובשנים האחרונות או נסוגונו? מצד אחד התקדמנו, רמת החיים עלתה מאוד בעשור האחרון ואין להשוות את מעמדנו הכלכלי עכשיו למצב שהיה לפני עשר שנים ועל אחת כמה וכמה לפני עשרים שנה, ועל אחת כמה וכמה לפני שלושים שנה. המצב היום טוב לאין ערוך מאשר קודם. ואולם מאידך אנו מצויים במשבר כלכלי עמוק עד כדי כך שהנגיד של בנק ישראל אומר שיש סכנה שבנק גדול יתמוטט ויגרור אחריו אסון כלכלי לאומי. הוא חזר על אזהרה זו יותר מפעם אחת. והמשבר הכלכלי מביא לגזרות כלכליות קשות ומכבידות. וכתוצאה מכך שיעור מחוסרי העבודה גדול היום יותר מאי פעם. גם מבחינה רוחנית נשאלת השאלה האם התקדמנו או ירדנו? מצד אחד התרבו מאוד בני התורה עולם הישיבות גדל מאוד, וגדל והולך כל הזמן. הצבור הדתי גדל בכמות ובאיכות. ואולם מאידך הרחוקים מתרחקים עוד יותר, מפלגת שינוי גדלה בבחירות פי שלוש.
כלומר אנו רואים שתהליכים מנוגדים מתרחשים בו זמנית, מצד אחד עולים ומאידך יורדים. מצד אחד מתחזקים כלכלית ומאידך גוברות הסכנות, וכן בתחום המדיני הצבאי אנחנו חזקים היום יותר מאי פעם ומאידך מאוימים יותר מאי פעם. אור וחושך משמשים בערבוביה ועולה השאלה איך לראות את התקופה מה הוא התהליך המכריע האם האור מנצח את החושך?
מצב עם ישראל ביציאת מצרים
מצב דומה היה כשהיו ישראל במצרים לקראת היציאה. גם אז התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד העינויים גברו, הצרות התרבו, עד "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). זו הייתה עבדות איומה ומאידך: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שם יב), העם גדל תוך כדי הצרות בצורה מדהימה - ששה בכרס אחת.
וגם מבחינה רוחנית התרחשו שני תהליכים מנוגדים, מצד אחד יורדים ויורדים עד שהגיעו למ"ט שערי טומאה, ומאידך גיסא גלות מצרים מתוארת ככור היתוך המטהר ומזכך את ישראל; וכן אנו מוצאים שהקב"ה הקפיד על משה שאמר: "והן לא יאמינו לי" (שמות ד, א), ולא ידע שהם מאמינים בני מאמינים. ניתן לתאר את תקופת גלות מצרים כתקופה של פרידה בין בני זוג אוהבים. שהרי ישראל משולים לרעיה והקב"ה לדוד. ככל שהזמן עובר הגעגועים מתעמקים ומאידך על פני השטח נוצר הרושם שמתרגלים למציאות. כבר לא מדברים ומזכירים את הפרידה. למה הדבר דומה? לקפיץ שמותחים אותו עד קצה יכולתו, לכאורה, באותה שעה הצדדים רחוקים זה מזה מאוד, אבל אדרבא ככל שהקפיץ מתוח יותר כך טמונה בתוכו עוצמה של כוח לחזור ולהתחבר ביתר שאת, ואם חלילה עוברים את הגבול הקפיץ נקרע ושוב אי אפשר לחברו. כך היו ישראל במצרים. הם הגיעו עד מ"ט שערי טומאה הם הגיעו עד קצה הגבול שאפשר למתוח, מעבר לזה היו נופלים ושוב אי אפשר היה להוציאם ממצרים. זה היה כלפי חוץ, ואולם מבפנים הקשר הפנימי הציפייה לגאולה התעמקה והתגברה ואז כשהציפייה הגיעה לשיאה הגיעה שעת הגאולה (ראה אורות ישראל א, יג).
הייאוש מעורר צפייה והתקדמות
וכך בתקופה שלנו. המדינה הולכת ומתחזקת ומאידך מלווים אותה סכנות הולכות וגוברות. ונמצא שהמדינה היא כמו עובר שגדל והולך לקראת הלידה ומאידך הדאגות מפני הסכנות שבתהליך הלידה מעמיקות את הצפיות. התחושה כביכול שריבונו של עולם עומד מרחוק והלב מלא ייאוש וצפייה לגאולה שתבוא. גם מבחינה רוחנית כוח התורה בישראל גובר ועולה, אולם מתלווה אליו הרגשה של חוסר ביטחון, של אין כוח להורות ולהוביל. אמנם המנהיגים הרוחניים מורים בענייני השעה, אך לא מעיזים להתאחד לבנות עוצמה תורנית מאוחדת של תורה שבכוחה לעשות מהפכות. נמצא שהאומה מתפתחת בכל המובנים לקראת הגאולה השלמה, מכינה את כוחה החומרי ובונה את עוצמתה הרוחנית. אך הכול מכוסה בתחושה של חידלון שמעוררת ציפייה לשינוי, לחידוש ולגאולה. וכאשר תבוא הגאולה השלמה יראה הכול חדש. פתאום יבוא האדון, פתאום יבוא הגואל לגאול את ישראל. ההפתעה תהיה מלאה. ומאידך יתברר לפתע שהכול היה מוכן לגאולה, היא התפתחה קמעה קמעה עד שהגיע לשלמותה ואז היא מופיעה. לאמור, הגואל יבוא בשני האופנים גם קמעה קמעה וגם פתאום, ואין כל סתירה בין שתי הדרכים הן ממש משלימות זו את זו. ואולי זה ביאור חדש לדברי הגמרא שאין משיח בא עד שיתייאשו מן הגאולה (סנהדרין צז, א). כלומר תהיה גאולה, הכול יתפתח, ויחד עם זה יהיה ייאוש. מעין ביאור זה אמר הרב שיתייאשו משלבי הגאולה (לנתיבות ישראל א, מהדורת בית אל, עמ' קלד), ואני מרחיב הדברים ששתי התופעות יופיעו כאחד גאולה וייאוש ושניהם מביאים לגאולה השלמה. אם כן עלינו להודות לריבונו של עולם גם על הייאוש המעורר צפייה וגם על ההתקדמות.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מברכים על ברקים ורעמים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
