ישיבת ארץ ישראל היא מצווה וגם מתנה. אמרו חז"ל: "שלוש מתנות נתן הקב"ה לישראל... תורה, ארץ ישראל ועולם הבא" (ברכות ה, א). תורה היא מצווה והיא מתנה, וגם ארץ ישראל מצווה וגם מתנה. ולמה תורה נקראת מתנה, הרי לקנותה צריך עמל ויגיעה רבה, ועוד שבמקומות אחרים היא נקראת קניין, הרי נאמר: במ"ח דברים התורה נקנית (אבות ו, ה) הוי אומר שאין זו מתנה אלא יש לשלם עליה תשלום גבוה. התשובה היא שאמנם יש לשלם על התורה, אך אין ערך לתשלום לעומת מה שמקבלים. ריבונו של עולם דורש כביכול תשלום, אך זה כמו מי שמוכר בית ששווה מיליוני שקלים ותובע בעדו עשרה שקלים, האם זה מכר או מתנה? כמו שאדם רגיל לומר: קניתי חפץ במחיר מציאה, כלומר כאילו מצא אותו כי אין ערך לתשלום לעומת ערך החפץ. וזה מה שאומרים חכמים: "יגעת ומצאת תאמין", כי גם אחר כל היגיעה מה שמשיגים זו בעצם מציאה, כי ערכה של תורה לא יסולא. כך גם ארץ ישראל. היא מצווה והיא מתנה. היא נקנית בייסורים. לכאורה זהו קניין, אבל הייסורים והמאמצים הרבים קטנים לעומת ערכה והיא מתנה, לכן אמרו שהיא מתנה שנקנית ביסורין.
על הפסוק: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלוקיך נותן לכם וירשתה וישבת בה, ולקחתה מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו, א-ב). כותב "אור החיים":
"והיה לשון שמחה (בראשית רבה מב, ג) להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו: "אז ימלא שחוק פינו" (תהלים קכו, ב; כלומר: "בשוב ד' את שיבת ציון").
ואומר "אור החיים" שם שיש בפסוק הזה ד' מצוות: א. "אשר ד' אלוקיך נותן לך": עלינו לזכור שד' הוא הנותן את הארץ. ב. "וירשתה": אף על פי שיש לך מקום לשבת, עליך להוריש את הגויים ממנה, להוריש את אויבי ד' מארצו. ג. "וישבת בה": מצות ישיבת ארץ ישראל. ד. "ולקחת מראשית כל פי האדמה" ביכורים.
אם כן אין שמחה כישיבת ארץ ישראל, ושמחה צריכה להתבטא בשירה.
מדרגות בשירה
אומרת הגמרא (סנהדרין צד, א):
ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?.
וצריך להבין את דברי הגמרא הללו. הרי על ליל מפלת סנחריב נאמר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל" (ישעיהו ל, כט), כלומר הייתה שירה בלילה הזה.
אולי יש לומר שיש קשר בין העובדה שחזקיה לא פעל במפלת סנחריב אלא ישן על מיטתו והקב"ה הרג את אויביו, כדברי המדרש בפתיחתא דאיכה רבתי (אות ל' וראה בהרחבה בשיחה ליום העצמאות תש"ס) ולכן לא נחשב שאמר שירה, לעומת דוד שנלחם במלחמותיו ממש ולכן אמר שירה. אך יש להקשות, בקריעת ים סוף רואים אחרת, שישראל לא פעלו ובכל זאת אמרו שירה, אם כן רואים שאין השירה תלויה בפעולות? ואפשר לומר שיש מדרגות בשירה. שירת "אז ישיר" (שמות טו, א) היא מדרגה אחת של שירה, ואולי שירה כזו אמר חזקיהו, ועליה נאמר: "השיר יהיה לכם", אך כדי להיות משיח השירה צריכה להיות מושלמת כמו שירתו של דוד. אבל יש תנאי נוסף: הדור צריך להיות כדורו של חזקיהו עליו נאמר: "וחובל עול מפני שמן" (ישעיהו י, כז): "חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות... בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" (סנהדרין צד, ב) כלומר כדי להביא את המשיח צריך את שניהם: גם שלמות רוחנית גם שירה. שירה עם שלמות של אמונה, שיר חדש.