ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:
א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין - מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין.
לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.
מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים - גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.
כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ.
הסתה כנגד בתי הדין
בעקבות דברי אודות 'הסכם קדם נישואין' הגיעו אלי כמה תגובות מנשים זועמות. כמה התרעמו על שאינני מבין את המצוקה הנוראה של נשים מוכות. כשתמהתי על הקשר בין בעלים מכים ל'הסכם קדם נישואין', התגובה המוזרה הייתה: נכון, אמנם זה נושא אחר, אבל מדוע לא התייחסת לבעיית הבעלים המכים...?
תגובות מסוג שונה התקבלו מנשים כואבות, שסיפרו על בעלים שהן עדיין אוהבות, אך הם בחרו לחיות עם נשים אחרות. במשך שנים הן מבקשות שלום בית ומסרבות לקבל גט, והבעלים אינם מוכנים לחזור הביתה. כאבתי מאוד את צערן, אך השתוממתי מההקשר. הלא אותו 'הסכם קדם נישואין' לא היה תורם להן דבר לשיקום הזוגיות שלהן. להפך, מגמתו לזרז את תהליך הגירושין.
אין זאת אלא שבעקבות הסתה ממושכת בכלי התקשורת החילוניים, נדמה כיום לנשים רבות כי כל בעיה שבין אישה לבעלה היא באשמת בתי הדין וההלכה.
בעיית החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט
כל גירושין הוא תהליך כואב. אולם המתח שבין בתי הדין לבתי המשפט מוסיף כאב על כאב. הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, כתב בקובץ 'תחומין' האחרון מאמר מקיף על תחומי החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט, ועל הצער הנגרם לזוגות עקב התארכות והסתבכות תהליך הגירושין עקב התנגשות הסמכויות.
ההגבלות שישנן על בתי הדין מצד החוק ומצד בתי המשפט, אינן מאפשרות לבתי הדין להביא לידי ביטוי את מלא הצדק והרחמים שבהלכה, בקניסת בעלים או נשים שמאמללים את בני זוגם, בהשכנת שלום בית כשאפשר, ובזירוז תהליך הגירושין כאשר אין סיכוי לשלום בית.
שלום הבית קשור לקודש
אשה אחת טענה, שבבית הדין הרגישה מושפלת, הדיינים לא התייחסו אליה כראוי, ודווקא בבית המשפט השופט הקשיב למצוקותיה. ואז היא חשבה בליבה, מה שווה האמונה אם כך מתייחסים אליה נציגיה.
התשובה לכך, שאמנם את הרעיונות הגדולים של התורה מייצגים אנשים. ולעיתים מחמת פערי דורות, או מציאות מסובכת שלא כאן המקום לפרטה, ישנם בעיות וקשיים. אע"פ כן, רק על ידי ההליכה לבתי הדין ועמידה תקיפה על קיום העקרונות ההלכתיים, על ידי הדיינים והנידונים, נוכל להתקרב לחזון תיקון העולם בצדק, בחסד וברחמים.
גם אם בתי המשפט וערכי התרבות המודרניים יקסימו ביופיים ובנימוסיהם לעומת בתי הדין הישנים, וגם אם המוסר הטבעי יטה לכאורה לצידם - את הבעיה האמיתית בתי המשפט החילוניים לא יוכלו לפתור. להפך, ככל שהערכים החילוניים של בתי המשפט יהיו יותר פופלריים, כך המשפחה תלך ותתפורר. לעומת זאת, ככל שבית הדין יתחזק כך מעמד המשפחה יתעצם. יסוד הקשר שבין איש לאשתו נעוץ בנשמה האלוקית, בשם ה' שביניהם. כשמתרחקים מהתורה ומבתי הדין הדנים על פי התורה, שם ה' ששורה בין בני הזוג נעלם והשלום מופר. וגם אם הכל ייעשה בנימוס רב, האדם יישאר לבסוף גלמוד, ללא אהבה וללא אמונה.
חוזה קדם נישואין צריך להתבסס על הקודש
שמעתי שמחברי ההסכם אומרים שחתימה עליו תהיה כמין סגולה כנגד גירושין. זה יהיה נכון במידה והוא יבוסס על דעת חכמי ישראל. אבל כל זמן שלא תהיה בו הבעת נאמנות מוחלטת לבתי הדין ולצדק שההלכה כל כך טורחת להגן עליו, הוא יעקור את הקדושה מתהליך הנישואין, וממילא יגרום ליותר גירושין.
מי שרוצה יכול לעשות על כך מחקר. יבדוק מאה זוגות דתיים שחתמו עליו בלי לקבוע כי כל הדיונים יערכו בבית הדין, ולעומתם מאה זוגות דתיים שלא חתמו עליו, ויראה היכן יהיו יותר גירושין. אני מוכן להסתכן ולומר כי בקבוצת החותמים יהיו יותר גירושין.
יהיו שיכעסו על קביעה זו, ואני מתנצל מראש: אין כוונתי לפגוע בחותמים, אני מעריך את כוונתם הטובה. עם זאת, אני חש חובה לומר את האמת שעם ליבי, אולי תצמח מזה תועלת לקוראים.
כדי להמתיק את הדברים אוסיף, כי אם כוונת החותמים היתה לשם שמיים, ולא שמו לב כי נשמט עניין בית הדין ממנו, יש לקוות כי חתימתם לא תפגע בקדושה שבנישואיהם.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מתכוננים לקבלת התורה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

למה ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איסור בשר וחלב

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















