ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מאידך, הגמרא בגיטין (צ ע"א) כתבה שאדם שדעתו לגרש את אשתו ו'היא יושבת ומשמשתו', עליו נאמר: 'אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך', נשאלת השאלה והלא הבן הוא מבני ט' מידות, וכפי שמבואר בגמרא בנדרים, ואם כן מדוע הגמרא בגיטין צריכה להזהיר על כך?
יש לציין שפרשנים רבים (ר"ן על הדף ועוד) ביארו שבגמרא כאן וודאי שאין מדובר כשאדם מגרש מתוך שנאת אשתו, שהרי אם כן הולד יחשב ל'בני שנואה', אלא שהוא מגרש למרות שאין ביניהם שנאה, מתוך רצון לשאת אשה אחרת, או אילוץ מסויים - הלכתי או כלכלי, למרות זאת הולד נחשב ל'בן גרושת הלב'.
לעומתם, בתשובות הגאונים (שערי צדק ד, ד, מד) כתבו שאם הבעל והאשה מסכימים על הגירושין בתנאים מסויימים שטרם התקיימו (לדוגמא בתנאי שישיג מספיק כסף לכתובתה - כריכה של הגירושין בנושאים ממוניים), מותר להם בינתיים לחיות ביחד כרגיל, בלי שום איסור, ככל הנראה מכיון שהבינו שאם הבעל מודיע לאשה על רצון הגירושין, אין בעייה, והבנים גם לא יחשבו ל'בני גרושת הלב', אם שניהם יודעים שהם הולכים להתגרש. וניתן להוכיח זאת מהלשון 'גרושת הלב', כלומר, שהבעל מסתיר את רצונו לגרש בלבו.
המאירי (בגיטין) והראב"ד על הרי"ף ביארו שהאיסור בגיטין לא מדבר על תשמיש המיטה, אלא על תשמישי הבית, וגם בהם אסור לבעל להשתמש באשתו בזמן שהוא חושב לגרשה, אבל תשמיש המיטה וודאי שאסור מצד 'בני גרושת הלב', נראה שבמקרה זה, אם שניהם יודעים על הגירושין, ובכל זאת יש ביניהם חלוקת עבודה מסויימת, אין בזה כל איסור, והאיסור הוא רק כאשר האשה אינה יודעת מהגירושין, והבעל ממשיך להנות מהבישולם שלה, ושאר מלאכות הבית.
ה בית שמואל (אבן העזר קיט, א) ביאר שיש להבדיל בין מקרה שבו הבעל ואשתו משמשים, והאשה יכולה להתעבר מתשמיש זה, שאז באמת אין לשמש מטעם הגמרא בנדרים, ואילו במקום שהאשה מעוברת, או שאינה יכולה להתעבר מסיבה כלשהי, אז אין איסור מטעם בני ט' מידות, ועדיין אסור לשמש מדין 'אל תחרוש על רעך רעה'.
ב"ש (א) מביא שיטה נוספת שאם הבעל חושב לגרש את אשתו רק בעוד זמן ארוך, אין איסור, והאיסור הוא רק
דעה נוספת היא דעת המשנה למלך (איסורי ביאה כא, כח) שאיסור 'בני גרושת הלב' הוא רק באופן שדעת הבעל כבר על אשה אחרת, והוא רק מחכה לגירושין על מנת לשאת אותה, באופן זה הביאה מתבצעת עם אשה זאת, אבל מחשבת הבעל על אשה אחרת, ובאופן זה הבן פגום, אבל במקרה גירושין רגיל אין איסור אלא אם כן האשה אינה יודעת.
לסיכום: ישנם שתי גמרות שצריך להבין מה כל אחת מוסיפה: האחת אומרת שבנים של אשה שבא עליה כשרוצה לגרשה נחשבים ל'בני גרושת הלב', ואילו השנייה אומרת שאין לשמש עם אשה כשרוצה לגרשה משום 'לא תחרוש על רעך רעה', כמה הסברים נאמרו על מנת להסביר את היחס בין שני המקורות: מתשובות הגאונים נראה שאם שניהם יודעים אין כלל בעיה של בני גרושת הלב, אלא רק כשיש חסרון ידיעה, ויש שהסבירו שחל איסור נוסף לא רק בתשמיש המטה, אלא גם בשימושים אחרים, לדעת המשנה למלך, כל האיסור ב'גרושת הלב' הוא רק כשהבעל חושב על אשה אחרת.
למעשה, דיון זה אינו פשוט, אך ברור שאין למנוע יחסים בין בני הזוג בגלל מחשבה קלה על גירושין, כיון שיש חשש שזו תהיה 'נבואה המגשימה את עצמה', כלומר, עצם ההמנעות מיחסים תערער את היחסים עוד יותר, ותגרום בעצמה לגירושין.

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

"עין במר בוכה ולב שמח"

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה המשמעות הנחת תפילין?

בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









