ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: 5- עד יב. נקודותיים באמצע)
חלק א – ברייתא - מתי נברא העולם?
אירועים שבהם נחלקו:
| ר"א - תשרי | ר' יהושע - ניסן | |
| נברא העולם | 1. בראשית א, יא - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. בתשרי העצים מלאים. [תגובה לר' יהושע – זה ברכה לדורות הבאים, אבל העץ נברא כשהוא מלא]. | 1. בראשית א, יב - וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. בניסן יציאת הפירות. [תגובה לר"א – הכוונה היא שהעצים נבראו כבר גדולים עם היכולת לעשות פירות]. |
| 2. בראשית ב, ו - וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – זמן הגשם הוא בתשרי. | 2. תהלים סה - מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה (בריאת העולם)... לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן (הבהמות הרות) וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ - | |
| נולדו ומתו האבות | מלכים א ח,ב - וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. כינוי לתשרי – שנולדו בו איתני עולם שהם האבות:
+ שה"ש ב,ח - קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים (בזכות האבות) מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת (בזכות האמהות). תגובה לר' יהושע – שבניסן יש לאילנות זיו ויש לברך עליהם. | על חודש אייר כתוב (מלכים א, ו) - וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק. כינוי לאייר – שבאייר כבר נולדו זיוויתני עולם. תגובה לר"א – תשרי תקיף במצוות. |
| לשניהם נפטרו בחודש שבו נולדו – ממשה רבינו – (דברים לא, ב) - וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם..." – שמלאו ימיו – מכאן גם לשאר הצדיקים. | ||
| (יא: 5+) בניסן נגאלו, ועתידין להיגאל ב: | תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ + ישעיהו כז,יג - וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר | שמות יב, מב - לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – שה' שומר לילה זה גם לגאולה העתידית. תגובת ר"א – משומר מן המזיקים. |
(יא. רבע תחתון)
אירועים שבהם לא נחלקו -
- 1.בפסח נולד יצחק –
"למועד אשוב אליך" – עכשיו זה מועד, ובמועד הבא תיפקד –
עמדו בתשרי ונולד בפסח (היתה שנה מעוברת, ואם נוריד שבועיים לטהרתה יוצא 6 וחצי (ומי שיולדת בשביעי יכולה ללדת גם באמצע החודש)).
- בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה –
לגבי ראש השנה – "זכרון תרועה"
חנה ורחל – כתוב בהן זכירה,
ושרה נלמדה מחנה (כתוב בהן פקידה).
- בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים + בטלה עבודה מאבותינו במצרים –
תהלים פא -
(ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:
(ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
(ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:
(ז) הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה (=שמות ו,ו - וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם).
- בניסן נגאלו – כפשט התורה.
- קבוצת הכוכבים כימה
- ה' לקח ממנה שני כוכבים בשביל המבול,
(בברכות נט מסופר שאחר כך ה' סתם את החור עם שני כוכבים מקבוצת עיש). - לר' יהושע אמורה להיות בסוף הלילה באייר וה' העביר ליום.
- השינוי בסדרי הטבע –
(הגענו יא: 4+. דילוג לאמצע העמוד)
חלק ב – מתי התחיל המבול (י"ז החודש השני) –
ר' יהושע – אייר
ר"א – חשון
הערות:
לר' יהושע – העברת כימה ליום,
לר"א – שהמים היו רותחים.
- 3."בחודש השני" – קשה לר"א – שני למה?
הכוונה שני לגזר הדין של המבול שניתן בתשרי.[1]
- להלכה – כר' יהושע (הבריאה בניסן),
לגבי הגילאים –
חכמי האומות – גם ניסן, חכמי ישראל – מתשרי.
נספח - הפסוקים
בראשית ז, יא -
(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
בראשית ח, יג-יד –
וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.
[1] יש כאן שני קשיים:
1. למה לא פשוט לומר שהכוונה לחודש השני לבריאת העולם?
2. רש"י כותב שכיוון שהגמרא מקשה כך, היא מבינה ש"בחודש השני" לא מלמד אותנו שהמבול התחיל בחשוון, אלא לומדים את זה מכך שסיום המבול היום "בראשון". וקשה למה בראשון כן מובן שזה בחודש הראשון לבריאת העולם, ו"בחודש השני לא". ויתכן שכיון ששם לא נאמר "בחודש" אלא רק בראשון, זה מובן שזה לא בא בתור "שם החודש", אלא מיספור החודש.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מתי נכון לומר סליחות ?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

לו הייתי רוטשילד

תורה מן השמים

"בזאת התורה" - איזו תורה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















