ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: 5- עד יב. נקודותיים באמצע)
חלק א – ברייתא - מתי נברא העולם?
אירועים שבהם נחלקו:
| ר"א - תשרי | ר' יהושע - ניסן | |
| נברא העולם | 1. בראשית א, יא - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. בתשרי העצים מלאים. [תגובה לר' יהושע – זה ברכה לדורות הבאים, אבל העץ נברא כשהוא מלא]. | 1. בראשית א, יב - וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. בניסן יציאת הפירות. [תגובה לר"א – הכוונה היא שהעצים נבראו כבר גדולים עם היכולת לעשות פירות]. |
| 2. בראשית ב, ו - וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – זמן הגשם הוא בתשרי. | 2. תהלים סה - מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה (בריאת העולם)... לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן (הבהמות הרות) וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ - | |
| נולדו ומתו האבות | מלכים א ח,ב - וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. כינוי לתשרי – שנולדו בו איתני עולם שהם האבות:
+ שה"ש ב,ח - קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים (בזכות האבות) מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת (בזכות האמהות). תגובה לר' יהושע – שבניסן יש לאילנות זיו ויש לברך עליהם. | על חודש אייר כתוב (מלכים א, ו) - וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיקֹוָק. כינוי לאייר – שבאייר כבר נולדו זיוויתני עולם. תגובה לר"א – תשרי תקיף במצוות. |
| לשניהם נפטרו בחודש שבו נולדו – ממשה רבינו – (דברים לא, ב) - וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם..." – שמלאו ימיו – מכאן גם לשאר הצדיקים. | ||
| (יא: 5+) בניסן נגאלו, ועתידין להיגאל ב: | תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ + ישעיהו כז,יג - וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר | שמות יב, מב - לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – שה' שומר לילה זה גם לגאולה העתידית. תגובת ר"א – משומר מן המזיקים. |
(יא. רבע תחתון)
אירועים שבהם לא נחלקו -
- 1.בפסח נולד יצחק –
"למועד אשוב אליך" – עכשיו זה מועד, ובמועד הבא תיפקד –
עמדו בתשרי ונולד בפסח (היתה שנה מעוברת, ואם נוריד שבועיים לטהרתה יוצא 6 וחצי (ומי שיולדת בשביעי יכולה ללדת גם באמצע החודש)).
- בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה –
לגבי ראש השנה – "זכרון תרועה"
חנה ורחל – כתוב בהן זכירה,
ושרה נלמדה מחנה (כתוב בהן פקידה).
- בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים + בטלה עבודה מאבותינו במצרים –
תהלים פא -
(ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:
(ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
(ו) עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:
(ז) הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה (=שמות ו,ו - וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם).
- בניסן נגאלו – כפשט התורה.
- קבוצת הכוכבים כימה
- ה' לקח ממנה שני כוכבים בשביל המבול,
(בברכות נט מסופר שאחר כך ה' סתם את החור עם שני כוכבים מקבוצת עיש). - לר' יהושע אמורה להיות בסוף הלילה באייר וה' העביר ליום.
- השינוי בסדרי הטבע –
(הגענו יא: 4+. דילוג לאמצע העמוד)
חלק ב – מתי התחיל המבול (י"ז החודש השני) –
ר' יהושע – אייר
ר"א – חשון
הערות:
לר' יהושע – העברת כימה ליום,
לר"א – שהמים היו רותחים.
- 3."בחודש השני" – קשה לר"א – שני למה?
הכוונה שני לגזר הדין של המבול שניתן בתשרי.[1]
- להלכה – כר' יהושע (הבריאה בניסן),
לגבי הגילאים –
חכמי האומות – גם ניסן, חכמי ישראל – מתשרי.
נספח - הפסוקים
בראשית ז, יא -
(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
בראשית ח, יג-יד –
וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.
[1] יש כאן שני קשיים:
1. למה לא פשוט לומר שהכוונה לחודש השני לבריאת העולם?
2. רש"י כותב שכיוון שהגמרא מקשה כך, היא מבינה ש"בחודש השני" לא מלמד אותנו שהמבול התחיל בחשוון, אלא לומדים את זה מכך שסיום המבול היום "בראשון". וקשה למה בראשון כן מובן שזה בחודש הראשון לבריאת העולם, ו"בחודש השני לא". ויתכן שכיון ששם לא נאמר "בחודש" אלא רק בראשון, זה מובן שזה לא בא בתור "שם החודש", אלא מיספור החודש.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












