ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לאחרונה עלתה על סדר היום הציבורי הצעה שנועדה לפתור את הבעיה (לפחות באופן חלקי) על ידי גיור ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות הלומדים בבתי ספר דתיים. גיור כזה אינו דורש תהליך של קבלת מצוות על ידי הילד, ובית הדין הוא זה שמקבל בעבורו את המצוות. היתרון בכך הוא שגם אם הילד המתגייר לא מתכוון להקפיד על כל מצווה ומצווה, אין הגירות נפסלת, משום שאין היא תלויה בדעתו אלא בדעת בית הדין.
במאמר שפורסם בגיליון האחרון של 'בשבע', תקף הרב יהושע ון-דייק את ההצעה משני היבטים: הן לגופו של עניין, והן על האופן שבו היא מקודמת בשיח הציבורי והפוליטי כיום. מכיוון שטענות דומות נשמעות מפי דוברים מספר, אבקש לתמצת אותן ולהגיב להן.
דעת הפוסקים לאורך הדורות
טענה אחת שטען הרב ון-דייק היא שכל הפוסקים לאורך הדורות אסרו לגייר ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. הוא הודה אמנם שישנם פוסקים שהכשירו גרות שכזו בדיעבד (כגון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי), אך איש מהם לא העלה על דעתו להתיר זאת לכתחילה וזו המצאה חדשה של רבני זמננו.
כאן נמצאת הטעות הראשונה. ההיתר לגייר לכתחילה ילדים ממשפחות שאינן שומרות מצוות מבוסס היטב בדברי גדולי הפוסקים לאורך הדורות כולם. כך כתב ר' שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת קמא, סי' רכט), כך פסק המהר"ם שיק (יו"ד סי' רמח), כך פסק המהרש"ם (חלק ו סי' קט) ועוד רשימה ארוכה של גדולי הפוסקים בדורות האחרונים (המפורטת היטב במאמר שעומד להתפרסם בגיליון הקרוב של 'תחומין').
כמו כן, ההצעה שעומדת על סדר היום איננה לגייר כל ילד שירצה בכך, אף שלדעת הפוסקים שהזכרנו הדבר אפשרי, אלא רק ילדים שמתחנכים במוסדות חינוך דתיים ומקיימים אורח חיים הולם. הרב ון-דייק כתב שאין בכך כדי לשנות את התמונה, משום שישנם סיכויים רבים שילדים אלו יגדלו לבסוף כחילוניים. אמנם הוא שכח לציין שכמעט כל הפוסקים שהתייחסו למציאות כזו חשבו שבמקרה כזה אפשר לגייר את הילדים לכתחילה. כך כתב הרב משה פיינשטיין בתשובה מפורטת ומנומקת (אגרות משה אה"ע חלק ד סי' כו), וכך פסקו גם הרב שאול ישראלי (משפטי שאול סי' לח) ואחרים. יש להתפלא על מידת האמון שמעניק הרב ואן דייק לחינוך הדתי, עד כדי כך שאינו מאמין שילדים שגדלים שמונה שנים בחינוך זה עשויים בסבירות גבוהה להישאר דתיים.
בין החוק וההלכה
הרב ון-דייק גם מתרעם על חוק הגיור הנידון כעת בכנסת, ורואה בו ניסיון להכריע שאלה הלכתית באמצעים פוליטיים - "לא יעלה על הדעת שחברי כנסת יכריעו הלכות". עוד הוא מתרעם על כך שרבנים פרטיים מכריעים בשאלות של גיור בלא אישור הרבנות הראשית: "אמנם בגלות נאלצנו להסתפק בבית דין שבכל עיר, אך עתה ב"ה חזרנו להיות גוי אחד בארץ עם מדינה אחת וצבא אחד, וכך גם בחיי הקודש".
נראה ששתי הטענות הללו נובעות מהבנה לא מדויקת של המציאות בעולם הגיור לאורך הדורות, ובמשמעותו של חוק הגיור הנוכחי, כמו גם המשמעות של חיים בעולם של מקדש וממלכה. לאורך הדורות כולם, הן בזמן שבו עם ישראל ישב בארצו והן בשנות הגלות הארוכות, היה מעשה הגיור נתון בידי כל בית דין ובית דין שבכל אתר ואתר. כאשר רות המואבייה התגיירה, בדרך בין שדה מואב לבית לחם, היא לא נדרשה לקבל אישור של הסנהדרין הגדולה. כך היה בתקופת השופטים, וכפי שהראה הרב רבינוביץ' כך היה גם בתקופת המשנה והגמרא, כאשר גרים יכלו להתגייר בבית דינו של הלל גם אם נדחו מבית דינו של שמאי (ולמען הסר כל ספק, נזכיר כי הלל ושמאי חיו בזמן המקדש והסנהדרין). גם לעניין רישום נישואין, די היה בכך שגר יאמר "התגיירתי" ויביא עדים על כך, כדי שיתירו לו להינשא לבת ישראל (יבמות מז.).
רק בעשרות השנים האחרונות נוצרה מציאות חדשה, שבה יש רישום נישואים מרכזי אחד, הכפוף לרבנות הראשית, וביכולתו להחליט אילו גיורים הוא מקבל ואילו לא. מציאות זו, שאינה מחויבת על פי הלכה כלל ועיקר, נוצרה בידי המחוקק האזרחי החילוני. למעשה, המקום שבו החוק "מכריע הלכות" הוא דווקא בכך שהוא מאפשר לרבנות הראשית כיום להחליט שהיא לא מקבלת גיורים של בתי דין מסוימים לצורכי רשום נישואין. אי אפשר לתבוע מעמד לגוף כלשהו מכוח החוק האזרחי ואחר כך לתקוף את מי שמבקשים לשנות זאת באמצעות החוק האזרחי בטענה שהם משתמשים בכנסת לצורך קביעות הלכתיות.
חשוב שנדע גם את העובדות לאשורן. נכון להיום אין חוק שמסדיר את הגיור בישראל. בעבר עסקו בגיור גם רבני ערים ולא היה על כך כל וויכוח. הרב אברהם שפירא זצ"ל אמר בזמנו כי גיור נמצא ביורה דעה ולא בחושן משפט כי הוא שייך לעולם הרבנות ולא לעולם הדיינות. גם היום, באופן עקרוני, כל אחד יכול לגייר בישראל ובפועל זה גם נעשה הן על ידי רבנים חרדיים, ולהבדיל גם על ידי ארגונים לא אורתודוכסיים. עד היום הרבנות סירבה (במידה רבה של צדק) להכיר בגיורים אלה, אך המתגיירים השונים עתרו על כך לבג"ץ ועניינם נדון בחודשים אלה. אם לא תוסדר סוגית הגיור בצורה ראויה, מכבדת ומכילה, נהיה צפויים לגל אדיר של גיורים רפורמיים ובעקבותיהם התבוללות אדירה בישראל. האם לזה מייחלים המתנגדים לחוק הגיור המאפשר לרבני הערים (האורתודוכסיים למהדרין) לגייר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
