ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טז: 5- עד יח. 10-)
א. הדין אחרי המיתה
הקדמה - תוס' וריטב"א – יש שני דינים –
דין ראשון – רק לנפש - מיד אחרי המיתה, שם יכול ללכת לגיהינום לתקופה מסוימת כדי לכפר עליו.
דין שני – אחרי הדין הראשון, גם לגוף לפני תחיית המתים – בודקים מי ראוי לתחיית המתים ומי יישלח לגיהינום לעולם (שוב, הפעם בגוף ונפש).
הברייתא היא לגבי הדין השני.
ברייתא עם ביאור הגמרא (הברייתא עד אמצע עמוד ב),
צדיקים גמורים – נחתמים לעוה"ב.
רשעים גמורים –
בחטאים רגילים -
בברייתא – לגיהנום ואז לעוה"ב (ראשונים – לתקופה של י"ב חודש או פחות ואז לעוה"ב).
בחטאים מיוחדים (לכאורה זה כבר בדין הראשון אחרי המיתה) –
- פושעים בגופם (יהודי שלא מניח תפילין, גוי ויהודי שעובר איסורי עריות) – 12 חודשים בגיהנום ואז נשמתם נשרפת.
"וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה..." (מלאכי ג, כא).
- מינים, מוסרים, אפיקורסים, שנתנו חיתיתם בארץ חיים (פרנס שמטיל אימה על הציבור שלא לשמה (והוא גם לא זוכה לבן ת"ח)) – נידונים בגיהינום לעולם.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
בינוניים –
ב"ש – יורדים לזמן קצר לגיהינום ואז לעוה"ב
"וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף" (זכריה יג, ט).
ב"ה – תלוי בסוג החטא -
- ברייתא - בחטאים רגילים - לעוה"ב בלי גיהינום ("ורב חסד" – מטה כלפי חסד).
- כשיש להם חטאים שהם "פושעי ישראל בגופם" – כמו ב"ש.
עוד על הבינוניים –
- רי"צ – פניהם דומים לשולי קדירה (יז. באמצע, מיד אחרי הברייתא).
- תהילים קטז –
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ".
ודרש רבא -
- כנסת ישראל אהובה כשמשמיעה תחנוניה,
- אע"פ שדלה במעשים – ה' מושיעה.
- לפי ב"ה - איך ה' מטה לחסד את המאזניים?
מיכה ז, יח-יט (פסוקי ה"תשליך") -
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ...
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
- ר"א – כובש (מוריד) את כף הזכויות.
- רי"ס בר חנינא – מעלה את כף העוונות.
- תנא דבי רי"ש – "מעביר ראשון ראשון" (אך רק בבינוני).
(יז. 6-)
ב. מדרשים אגב הנ"ל על דינו של הקב"ה –
א. פסוקי התשליך במיכה –
רבא – כל המעביר על מידותיו ("וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע") מעבירין לו על כל פשעיו (נֹשֵׂא עָוֹן)
- סיפור – רב הונא בריה דרב יהושע חלש והגיע לבי"ד של מעלה והחזירוהו כי היה מעביר על מידותיו.
- "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" – לא לכולם אלא רק למי שמשים עצמו כשיריים (שמעביר על מידותיו לשמה).
ב. י"ג מידות רחמים (אגב "ורב חסד") –
- 1.תחילה דין ובסוף חסד (פנ"י – ראש השנה ויו"כ) –
- a."ורב חסד ואמת".
- b."צַדִּיק יְקֹוָק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה).
- c."וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהלים סב).
- 2."ויעבור ה' על פניו ויקרא" – כביכול עבר לפני התיבה כשליח ציבור ולימד את משה איך להתפלל את י"ג מידות הרחמים, ושאם יעשו כך ימחל להם.
- 3.ה' ה' – מרחם עליו לפני (אפילו שיודע שיחטא (רא"ש)) ואחרי החטא.
- 4.ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקן (שני פסוקים אחריהם מוזכר ברית – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת...").
- אם לא שב לפני יו"כ – לא מוחלים לו.
- סימני הנו"ן ההפוכים – למעט שה' מציל רק לפני גזר הדין.
(יז: באמצע)
ג. רי"ח – תשובה יכולה להציל גם אחרי גזר הדין
מקור - הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (ישעיהו ו).
קושיות:
תשובה – שם זה ביחיד.
- אשר לא ישא פנים – ר"ע – אחרי גזר הדין.
- ה' לא משנה את גזר הדין, ולכן אם גזר מעט גשם ועשו תשובה – מביא את מעט הגשם בצורה יעילה.
תשובה ל3 הקושיות: ביחיד לא, בציבור כן.
קושיות מציבור:
תשובה – שם ה' יכול "להסתדר" גם בלי לקרוע את גזר הדין, אך שכלא יכול – קורע.
- 5.(יח. רבע עליון) "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (ירמיהו ב).
תשובה – זה בגזר דין עם שבועה
ראית רב –
"אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – גם אחרי גזר הדין.
מחלוקת תנאים (אפילו ביחיד) – (יח. 2+)
איך אדם אחד ניצל ואחר לא?
ר"א – כי זה אחרי גזר הדין
רי"צ – יפה צעקה לאדם גם לאחר גזר דין, וזה שלא ניצל זה כת"ק שתפילתו לא שלימה.
ולפי זה ר' יוחנן דיבר גם על יחיד!
ד. השלמות –
- גם גזר דין עם שבועה (כמו בית עלי), אמנם אי אפשר לבטל, אך אפשר לשפר את המצב על ידי תורה וחסד.
- מתי ה' קרוב אלינו?
מצד אחד - "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – בציבור.
אך מצד שני – "דִּרְשׁוּ יְקֹוָק בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה) – ביחיד,
ומתי – בעשרת ימי תשובה (ראיה מנבל הכרמלי שמת אחרי 10 ימים).

אנחנו קודש למענך

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

אנחנו בצד של החזקים!

איך ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















