ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
אֲבָל מַה שֶּׁאָנוּ דּוֹרְשִׁים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, הוּא עַל דְּבַר הַסְּגֻלָּה הָאֱלֹקִית הַנִּמְצֵאת בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, וּמִמֵּילָא הִיא מִתְגַּלָּה גַּם כֵּן בְּכָל יָחִיד בְּאֵיזוֹ צוּרָה מְיֻחֶדֶת, וּמִקְרָא מָלֵא* הוּא: "וְנִפְלִינוּ*" וגו' ((שמות לג, טז).
וְהַחֹפֶשׁ הַגָּמוּר* שֶׁלָּנוּ הוּא, שֶׁנִּהְיֶה מְרִימִים רֹאשׁ בְּגָלוּי לְהִתְפָּאֵר בְּאַהֲבַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַחֲקוּקָה בְּנִשְׁמָתֵנוּ פְּנִימָה, וְאֵין לָנוּ לְהַכְחִישׁ אַהֲבָה טְהוֹרָה זֹאת, לֹא מִצַּד כָּל הִגָּיוֹן מַדָּעִי*, וְלֹא מִצַּד כָּל חֲסִידוּת קוֹסְמוֹפּוֹלִיטִית*.
כְּשֶׁנִּהְיֶה יוֹנְקִים מִבֵּאֵרֵנוּ, בֵּאֵר יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה לָנוּ כֹּל, גַּם חֲסִידוּת, גַּם דֵּעָה, וּבְהַרְחָבַת הַדַּעַת שֶׁל עֲשִׁירוּת פְּנִימִית נַשְׁקִיף עַל כָּל הַכִּכָּר* הָאֱנוֹשִׁי, לְהִתְכַּבֵּד בַּחַיִל שֶׁל חֶלְקֵנוּ בְּאוֹצַר הַכְּלָל וְשֶׁל חֶלְקֵנוּ הַמְיֻחָד שֶׁאֵין לְזָרִים יָד בּוֹ.
(אגרות הראיה, אגרת סד)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
6 - לימוד שבועי באמונה כה אייר - ב סיוון תשע"ד
7 - עם ישראל חלק ה'
8 - עם ישראל חלק ו'
טען עוד
יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה – צדיקים פרטיים שקיימים אף אצל הגויים, "חסידי אומות העולם". שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שעוסק בשבע מצוות בני נח (סנהדרין נט.). הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל – מעלתו היא כמעלת כהן גדול. פִילוֹסוֹפוּס – חכם מחכמי הגויים. מָלֵא – מפורש. וְנִפְלִינוּ – הבדלת ישראל משאר האומות כדברי הפסוק: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". וְהַחֹפֶשׁ הַגָּמוּר – בחירתנו החופשית. הִגָּיוֹן מַדָּעִי – התפיסה המדעית היא שאין הבדל בין כל גזע, ובין ישראל לעמים. חֲסִידוּת קוֹסְמוֹפּוֹלִיטִית – השקפת עולם שכל בני האדם הם אזרחי העולם והחלוקה ללאומים נפסדת ביסודה (ע"פ אבן שושן). הַכִּכָּר – המרחב.
ביאורים
בהסתכלות חיצונית יכול האדם להגיע לטעות ביחס לייחודו של עם ישראל. כל אומה נמדדת בסופריה ובאנשי הרוח שלה. והנה אנו מוצאים שבכל אומה יש אנשי מופת בחייהם ובהתנהגותם, אשר מהווים את הפסגה המוסרית שלה. ייתכן שבעם ישראל מספרם של אנשי הרוח גדול יותר משאר האומות, אך זהו הבדל כמותי בלבד. אם כן, מהו ההבדל המשמעותי בין ישראל לאומות, ומדוע אנו מתעקשים לייחד את אהבתנו דווקא לעם ישראל?
אכן, אין הבדל מהותי בין כל אותם אנשי מופת שבכל אומה ולשון. גם גוי יכול להגיע למדרגה רוחנית עליונה כמו הכהן הגדול, האדם הקדוש ביותר בעם ישראל. אף חכמי ישראל עצמם השוו את הפילוסוף הגוי אליהם וקראו לו 'חברנו'. למרבה הפלא, אין ייחודו של עם ישראל באנשי הקודש המיוחדים שבו. ייחודו הוא שהאומה כולה היא בעלת תכונה פנימית של שאיפה לקודש. בכל האומות כולן ישנם אנשי רוח בעלי שאיפות מוסריות גבוהות, אך שאר העם אינו נוטה למוסריות ולקדושה. לעומת זאת, עם ישראל כולו הוא בעל תכונה של קודש. האומה כולה שואפת לחיות חיי צדק ויושר לאור הצדק האלוהי. יחידי הסגולה צומחים ועולים רק מתוך האומה, והם התוצר השלם של השאיפה הקיימת אצל כל יחיד מישראל. זאת לעומת יחידי הסגולה של הגויים שהפכו אנשים גדולים על אף שיתכן שהסביבה שבה גדלו רצתה לחיות חיי ארציות נטולי קודש ומוסר.
בשאר האומות אהבת הלאום מובילה את האדם להתכנס בשאיפות המצומצמות של אומתו. אם אדם רוצה להיות בעל שאר רוח הוא צריך להתנתק מאהבת האומה ולאהוב את ערכי הצדק והמוסר האוניברסליים. לעומת זאת, אצל עם ישראל אהבת האומה מביאה את האדם לאהוב את הטוב ולרצות להשתית את כל חייו לאור ערכי המוסר האלוהי. יהודי שמתכחש לעמו בשביל ערכים אוניברסאליים, מאבד את המבט המיוחד של עם ישראל על העולם ואת הדרך המיוחדת לו לתיקון עולם במלכות שדי. אהבת ישראל והיניקה מהבארות היחודיים של ישראל, מעיינות התורה שבעל פה, מגדילה ומרוממת את האדם מכיוון שהוא מרוויח גם את המבט האוניברסלי ואת האוצר שעם ישראל הנחיל לאנושות כולה למען קידומה והתפתחותה, והוא אף מרוויח את אוצרות הרוח הלאומיים השייכים רק לנו.
הרחבות
•השפעת גדולי הדורות
מִּצִּדָּם שֶׁל יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֶבְדֵּל בֵּין עַם וְלָשׁוֹן. הרב קוק מסביר שישנם חסידים באומות העולם שמצד הבחירה , מצד מעשיהם, אין הבדל בינם לבין הפרטים שבעם ישראל. אמנם, מצד ה סגולה קיים ביניהם הבדל [ראה עוד בקובץ ה, קצו].
במקום אחר כותב הרב קוק דברים דומים ביחס לגדולי הדורות שקדמו לאברהם אבינו: "וכן כשבאה האשורולוגיה (תחום החוקר את התרבויות העתיקות שהתקיימו בין נהרות הפרת והחידקל) לעולם ונקפה את הלבבות בדמיונים שמצאה, לפי השערותיה הפורחות באוויר, בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי היתדות (חוקי חמורבי שנחקקו על ידי מלך בבל שנים רבות לפני מתן תורה), בדעות, במוסר ובמעשים. האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי, אפילו במעט? וכי אין זה דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלוהים, נביאים וגדולי הרוח, מתושלח, חנוך, שם ועבר וכיוצא בזה, וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם? אף על פי שלא הוכרה פעולתם כפעולתו הגדולה של איתן האזרחי אברהם אבינו עליו השלום, איך אפשר שלא יהיה שום רושם כלל בדורותם מהשפעותיהם, והלא הם מוכרחים להיות דומים לענייני תורה!" [אדר היקר עמ' מב]. גם לחסידים באומות העולם קיימת אפשרות להשפיע על אומות מסוימות מבחינה מוסרית, אולם אין בכוחם לתקן את העולם כולו. זהו תפקידו של עם ישראל, המסור לו בזכות נשמתו המיוחדת.
שאלות לדיון
בפיסקאות רבות הרב קוק כותב בלשון רבים, כמי שמייצג את האומה כולה. מהם הקריטריונים שמאפשרים לאדם להיות הנציג של האומה?
"שֶׁמִּצִּדָּם שֶׁל יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֶבְדֵּל בֵּין עַם וְלָשׁוֹן" – האם זה אומר שאין שום הבדל בין גויים יחידי סגולה לישראל? האם יהיה מותר להתחתן איתם?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי אתה עם ישראל?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
