ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
אֲבָל מַה שֶּׁאָנוּ דּוֹרְשִׁים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, הוּא עַל דְּבַר הַסְּגֻלָּה הָאֱלֹקִית הַנִּמְצֵאת בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, וּמִמֵּילָא הִיא מִתְגַּלָּה גַּם כֵּן בְּכָל יָחִיד בְּאֵיזוֹ צוּרָה מְיֻחֶדֶת, וּמִקְרָא מָלֵא* הוּא: "וְנִפְלִינוּ*" וגו' ((שמות לג, טז).
וְהַחֹפֶשׁ הַגָּמוּר* שֶׁלָּנוּ הוּא, שֶׁנִּהְיֶה מְרִימִים רֹאשׁ בְּגָלוּי לְהִתְפָּאֵר בְּאַהֲבַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַחֲקוּקָה בְּנִשְׁמָתֵנוּ פְּנִימָה, וְאֵין לָנוּ לְהַכְחִישׁ אַהֲבָה טְהוֹרָה זֹאת, לֹא מִצַּד כָּל הִגָּיוֹן מַדָּעִי*, וְלֹא מִצַּד כָּל חֲסִידוּת קוֹסְמוֹפּוֹלִיטִית*.
כְּשֶׁנִּהְיֶה יוֹנְקִים מִבֵּאֵרֵנוּ, בֵּאֵר יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה לָנוּ כֹּל, גַּם חֲסִידוּת, גַּם דֵּעָה, וּבְהַרְחָבַת הַדַּעַת שֶׁל עֲשִׁירוּת פְּנִימִית נַשְׁקִיף עַל כָּל הַכִּכָּר* הָאֱנוֹשִׁי, לְהִתְכַּבֵּד בַּחַיִל שֶׁל חֶלְקֵנוּ בְּאוֹצַר הַכְּלָל וְשֶׁל חֶלְקֵנוּ הַמְיֻחָד שֶׁאֵין לְזָרִים יָד בּוֹ.
(אגרות הראיה, אגרת סד)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
1 - חינוך חלק י"ח
2 - חינוך חלק י"ז
3 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
טען עוד
יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה – צדיקים פרטיים שקיימים אף אצל הגויים, "חסידי אומות העולם". שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שעוסק בשבע מצוות בני נח (סנהדרין נט.). הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל – מעלתו היא כמעלת כהן גדול. פִילוֹסוֹפוּס – חכם מחכמי הגויים. מָלֵא – מפורש. וְנִפְלִינוּ – הבדלת ישראל משאר האומות כדברי הפסוק: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". וְהַחֹפֶשׁ הַגָּמוּר – בחירתנו החופשית. הִגָּיוֹן מַדָּעִי – התפיסה המדעית היא שאין הבדל בין כל גזע, ובין ישראל לעמים. חֲסִידוּת קוֹסְמוֹפּוֹלִיטִית – השקפת עולם שכל בני האדם הם אזרחי העולם והחלוקה ללאומים נפסדת ביסודה (ע"פ אבן שושן). הַכִּכָּר – המרחב.
ביאורים
בהסתכלות חיצונית יכול האדם להגיע לטעות ביחס לייחודו של עם ישראל. כל אומה נמדדת בסופריה ובאנשי הרוח שלה. והנה אנו מוצאים שבכל אומה יש אנשי מופת בחייהם ובהתנהגותם, אשר מהווים את הפסגה המוסרית שלה. ייתכן שבעם ישראל מספרם של אנשי הרוח גדול יותר משאר האומות, אך זהו הבדל כמותי בלבד. אם כן, מהו ההבדל המשמעותי בין ישראל לאומות, ומדוע אנו מתעקשים לייחד את אהבתנו דווקא לעם ישראל?
אכן, אין הבדל מהותי בין כל אותם אנשי מופת שבכל אומה ולשון. גם גוי יכול להגיע למדרגה רוחנית עליונה כמו הכהן הגדול, האדם הקדוש ביותר בעם ישראל. אף חכמי ישראל עצמם השוו את הפילוסוף הגוי אליהם וקראו לו 'חברנו'. למרבה הפלא, אין ייחודו של עם ישראל באנשי הקודש המיוחדים שבו. ייחודו הוא שהאומה כולה היא בעלת תכונה פנימית של שאיפה לקודש. בכל האומות כולן ישנם אנשי רוח בעלי שאיפות מוסריות גבוהות, אך שאר העם אינו נוטה למוסריות ולקדושה. לעומת זאת, עם ישראל כולו הוא בעל תכונה של קודש. האומה כולה שואפת לחיות חיי צדק ויושר לאור הצדק האלוהי. יחידי הסגולה צומחים ועולים רק מתוך האומה, והם התוצר השלם של השאיפה הקיימת אצל כל יחיד מישראל. זאת לעומת יחידי הסגולה של הגויים שהפכו אנשים גדולים על אף שיתכן שהסביבה שבה גדלו רצתה לחיות חיי ארציות נטולי קודש ומוסר.
בשאר האומות אהבת הלאום מובילה את האדם להתכנס בשאיפות המצומצמות של אומתו. אם אדם רוצה להיות בעל שאר רוח הוא צריך להתנתק מאהבת האומה ולאהוב את ערכי הצדק והמוסר האוניברסליים. לעומת זאת, אצל עם ישראל אהבת האומה מביאה את האדם לאהוב את הטוב ולרצות להשתית את כל חייו לאור ערכי המוסר האלוהי. יהודי שמתכחש לעמו בשביל ערכים אוניברסאליים, מאבד את המבט המיוחד של עם ישראל על העולם ואת הדרך המיוחדת לו לתיקון עולם במלכות שדי. אהבת ישראל והיניקה מהבארות היחודיים של ישראל, מעיינות התורה שבעל פה, מגדילה ומרוממת את האדם מכיוון שהוא מרוויח גם את המבט האוניברסלי ואת האוצר שעם ישראל הנחיל לאנושות כולה למען קידומה והתפתחותה, והוא אף מרוויח את אוצרות הרוח הלאומיים השייכים רק לנו.
הרחבות
•השפעת גדולי הדורות
מִּצִּדָּם שֶׁל יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֶבְדֵּל בֵּין עַם וְלָשׁוֹן. הרב קוק מסביר שישנם חסידים באומות העולם שמצד הבחירה , מצד מעשיהם, אין הבדל בינם לבין הפרטים שבעם ישראל. אמנם, מצד ה סגולה קיים ביניהם הבדל [ראה עוד בקובץ ה, קצו].
במקום אחר כותב הרב קוק דברים דומים ביחס לגדולי הדורות שקדמו לאברהם אבינו: "וכן כשבאה האשורולוגיה (תחום החוקר את התרבויות העתיקות שהתקיימו בין נהרות הפרת והחידקל) לעולם ונקפה את הלבבות בדמיונים שמצאה, לפי השערותיה הפורחות באוויר, בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי היתדות (חוקי חמורבי שנחקקו על ידי מלך בבל שנים רבות לפני מתן תורה), בדעות, במוסר ובמעשים. האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי, אפילו במעט? וכי אין זה דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלוהים, נביאים וגדולי הרוח, מתושלח, חנוך, שם ועבר וכיוצא בזה, וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם? אף על פי שלא הוכרה פעולתם כפעולתו הגדולה של איתן האזרחי אברהם אבינו עליו השלום, איך אפשר שלא יהיה שום רושם כלל בדורותם מהשפעותיהם, והלא הם מוכרחים להיות דומים לענייני תורה!" [אדר היקר עמ' מב]. גם לחסידים באומות העולם קיימת אפשרות להשפיע על אומות מסוימות מבחינה מוסרית, אולם אין בכוחם לתקן את העולם כולו. זהו תפקידו של עם ישראל, המסור לו בזכות נשמתו המיוחדת.
שאלות לדיון
בפיסקאות רבות הרב קוק כותב בלשון רבים, כמי שמייצג את האומה כולה. מהם הקריטריונים שמאפשרים לאדם להיות הנציג של האומה?
"שֶׁמִּצִּדָּם שֶׁל יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֶבְדֵּל בֵּין עַם וְלָשׁוֹן" – האם זה אומר שאין שום הבדל בין גויים יחידי סגולה לישראל? האם יהיה מותר להתחתן איתם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
