ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
תְּכוּנַת נַפְשָׁהּ שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא נִבְדֶּלֶת* בְּעִקָּרָהּ מִתְּכוּנַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּל עַם וְלָשׁוֹן. מניע האומות להתאגד הוא התוכן הכלכלי
בְּכָל עַם וְלָשׁוֹן הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁל חֵפֶץ הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים* מְיֻסֶּדֶת הִיא עַל הַתֹּכֶן הַכַּלְכָּלִי* לְכָל צוּרוֹתָיו, בִּיסוֹד הַדְּאָגָה* הַפְּנִימִית הַשְּׁרוּיָה בְּקֶרֶב הָאָדָם לְבַצֵּר* אֶת מַעֲמַד חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים, וְהָרוּחַ הָעֶלְיוֹן* הַמְחַיֶּה וּמֵאִיר אֶת הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא רוּחַ הַסֵּדֶר וְהַיֹּפִי*, שֶׁהוּא חֵפֶץ הָעֹנֶג שֶׁל הַחוּשִׁים, עַל-פִּי מִשְׁאֲלוֹת לֵב הָאָדָם, וּכְשֶׁהֵם בְּאֵיזֶה קִבּוּץ עַל-פִּי סִגְנוֹן אֶחָד, עוֹשֶׂה הַשִּׁוּוּי* הַזֶּה אֶת הַתֹּכֶן הַלְּאֻמִּי.
אָמְנָם בְּיִשְׂרָאֵל מֻנַּחַת הַתְּכוּנָה הָאֱלֹהִית* בְּמַעֲמַקֵּי טֶבַע נִשְׁמַת הָאֻמָּה. הַצִּמָּאוֹן לְדֵעָה וְהַרְגָּשָׁה אֱלֹהִית, בְּתַכְלִית* עֶלְיוֹנוּתָהּ וְטָהֳרָתָהּ, הִיא לוֹ הַנְּקֻדָּה* שֶׁהַחַיִּים מֻרְגָּשִׁים בָּהּ, וְהָעִדּוּנִים* הַנּוֹבְעִים מִשְּׁלֵמוּת צִיּוּר זֶה* בְּכָל רַחֲבֵי הַחַיִּים וְעָמְקֵיהֶם הֵן הַמְּגַמּוֹת הָאֶסְתֶּתִיּוֹת. תכונת ישראל היא הצימאון לאלוהים
הַדֵּעָה הַפְּנִימִית, הַמַּכֶּרֶת שֶׁבְּמִלּוּי תְּשׁוּקָה* עֶלְיוֹנָה זוֹ הַכֹּל מִתְמַלֵּא*, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר מִכָּל מְגַמּוֹת הַחַיִּים וְעִדּוּנֵי הַחַיִּים, סִדְרֵי הַחַיִּים וְתָכְנֵיהֶם, שֶׁלּא יִהְיֶה כָּלוּל בְּתוֹךְ נְקֻדַּת עוֹלְמֵי עוֹלָמִים זאת, הַכָּרָה זוֹ הִיא עִנְיָן מְיֻחָד לְיִשְׂרָאֵל מֻנָּח בְּטֶבַע נִשְׁמַת הָאֻמָּה, מִתְגַּלֶּה בְּהַכָּרָה פְּנִימִית* אֲפִלּוּ לַהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים, וְהוֹלֶכֶת וּמִתְחַוֶּרֶת* וּמִתְבָּרֶרֶת לִסְגֻלֵּי הַסְּגֻלּוֹת* בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי*, בְּתוֹךְ כָּל עֵרֶךְ הַחַיִּים בְּעֹמֶק טֶבַע הַנְּשָׁמָה, בְּהַתְאָמָה לַלְּשַׁד הַמְחַיֶּה אֶת הַהִיסְתּוֹרְיָה הַלְּאֻמִּית, הַמִּתְגַּלָּה בְּכִשָּׁרוֹן שֶׁל יְצִירַת הַנְּבוּאָה בִּבְחִירֵי בָּנֶיהָ, הַמְבִיאָה לְמַדְרֵגַת עַם עוֹלָם, שֶׁכָּל הָאֱנוֹשִׁיּוּת תַּכִּיר אֶת סְגֻלַּת נִשְׁמָתָהּ, הוּא הָעֶצֶם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁתְּאָרָיו מִתְגַּלִּים בְּכָל הַתְּנוּעוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וְרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוֹלֵךְ וּפוֹעֵל אֶת הַשְׁלָמַת צִבְיוֹן זֶה עַד עֵת קֵץ הַשְּׁלֵמָה.
(אורות התחיה י)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
1 - חינוך חלק י"ח
2 - חינוך חלק י"ז
3 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
טען עוד
נִבְדֶּלֶת – שונה. חֵפֶץ הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים – רצון היחידים להתקבץ לכלל אומה. הַתֹּכֶן הַכַּלְכָּלִי – התקבצות יחידים לאומה מאפשרת ביטחון כלכלי. בִּיסוֹד הַדְּאָגָה וכו' – היחידים רוצים לבסס את בטחונם האישי, ולכן מתאגדים לאומה בה כולם מסייעים זה לזה לשלימותם הבטחונית הכלכלית. לְבַצֵּר – לחזק יותר. וְהָרוּחַ הָעֶלְיוֹן – הרצון להתאגד לאומה אינו רק רצון חומרי אלא יש בו גם שאיפות אציליות. רוּחַ הַסֵּדֶר וְהַיֹּפִי – ההתאגדות מסדרת את העולם: חלוקה לתפקידים, חוקי התנהגות וכדו'. הַשִּׁוּוּי – המכנה המשותף של בני הקבוצה. הַתְּכוּנָה הָאֱלֹהִית – השאיפה לקודש ודבקות בה'. בְּתַכְלִית – בשיא. הִיא לוֹ הַנְּקֻדָּה וכו' – כמבואר בפיסקאות הקודמות "היא יודעת עוד, שבאמת אין חיים אלא אלוהיים". הָעִדּוּנִים – הרגשת העדן והעונג. שְּׁלֵמוּת צִיּוּר זֶה – תפיסת העולם העליונה והטהורה. תְּשׁוּקָה – לקירבת ה'. מִתְמַלֵּא – מגיע לשלמותו. בְּהַכָּרָה פְּנִימִית – תת הכרתית, נשמתית. מִתְחַוֶּרֶת – בהכרה שכלית. לִסְגֻלֵּי הַסְּגֻלּוֹת – הצדיקים שבישראל. הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי – קשר האלוהות לישראל.
הקדמה
יחסי ישראל ואומות העולם מהווים מסכת היסטורית ארוכת שנים. כבר בתוכנית האלוהית נבראו ישראל בעולם בו קיימות גם אומות אחרות. הימצאות ישראל במרחב בו התקיימו לצד עמים אחרים דרשה התייחסות מתאימה ומטבע הדברים נוצרו ביניהם יחסי גומלין. על ההבדל בין ישראל ליתר העמים נעמוד, לאור דברי הרב בפרק זה. בדבריו מבאר הרב שישנה נקודת הבדל מהותית בין ישראל לעמים והיא הגורם הפנימי המניע כל אחד מהם; בעוד בקרב העמים המישור הטבעי – הכלכלי, החברתי וכדו', מהווה גורם בלעדי המניע לפעולה, ישראל משתוקק לדבר מה עמוק ופנימי יותר – זוהי הנטייה האלוהית שקיימת בהם. זהו לא פרט שולי בתכונתם אלא מרכז סביבו נעות יתר השאיפות. בנוסף, הכישרונות שקיימים בקרב יתר האומות הינם מסוימים, כל עם וכשרונו הייחודי. ישראל מעצם טבעם האלוהי כוללים בצורה תמציתית את הכישרונות הקיימים בקרב יתר העמים וממילא – קיימת השפעה הדדית בין ישראל לאומות. השפעה זו נובעת מהבנת הייחוד הלאומי של ישראל ועל תפקידנו וייעודנו ליתר אומות העולם. כאשר ישראל מגלים את תפקידם הייחודי – העברת האמונה בבורא העולם, הם נעשים מדיום דרכו מתאפשר איחוד כל אומות העולם למשפחה אחת.
ביאורים
כמו שלכל אדם פרטי יש אופי מיוחד השונה מחברו, כך גם לכל אומה ישנה תכונה מיוחדת שמניעה את כל דרכיה וקובעת את מדיניותה ואת סדרי העדיפות הלאומיים.
בדבר מהותי זה ישנו הבדל גדול בין ישראל לאומות העולם. אצל אומות העולם נטיית הנפש המרכזית שמניעה את העם היא הביטחון הכלכלי . האדם חושש מאוד שלא יהיו לו צרכים בסיסיים, ולכן הוא חי במסגרת של עם שבה קל יותר לספק צרכים אלו. אדם משקיע בטובת האומה מכיוון שזה משרת את האינטרס האישי שלו. וכך כולם נרתמים להצלחה הכלכלית של המדינה. וככל שהמדינה חזקה יותר ומפותחת כלכלית, כך היא מרגישה שהיא חיה באופן שלם ובריא יותר. אך יש באדם גם צדדים רוחניים שהעיסוק המתמיד בצד הכלכלי אינו מספק אותם. כאן מגיעות האומנות והתרבות – בניינים מפוארים, יצירות אומנות ומוזיאונים מוקמים כדי למלא את הצד העליון שברוח האדם. אך גם בהם הנקודה המרכזית היא העולם החומרי הכלכלי או היצרי. תכונה זו מאפיינת את כל האומות. הדבר היוצר הבדל בין אומה לאומה הוא סגנון החיים השונה מעם זה לעם אחר, אבל השאיפה הבסיסית לביטחון כלכלי שווה בכולם.
בישראל, לעומת זאת, תכונת הנפש שונה לגמרי. נטיית הנפש של ישראל אינה עוסקת בקיום חומרי אלא בקיום אלוהי. השאיפה הבסיסית של ישראל היא לחיות חיים מלאי מוסר וצדק, חיים מלאי דבקות אלוהית. ככל שהחיים מכוונים יותר לאור דבר ה', כך עם ישראל חש שהוא יותר חי . הקשר של היחיד לעמו הוא משום שהיחיד יודע שהקשר המלא עם אלוהיו מופיע רק דרך עמו.
במבט ראשון נראה כאילו שאיפת ישראל היא להקים מדינה שכל עיסוקה הוא ברוח בלבד, וממילא הצד הכלכלי והחומרי בה מוזנח, אך אין הדבר כן. הרצון לחיות חיים לאור המוסר האלוהי דוחף את עם ישראל לראות בַכול אלוהות, ולרצות לגלות בכל סדרי החיים המדיניים אלוהות. לכן עם ישראל יקים ממלכה, יעצים את הצבא, יפתח כלכלה משגשגת, ואת הכול הוא יאיר ויכוון לאור ההדרכה האלוהית, כי אין שום תחום מחוץ לתחומו של ה'. תכונה זו מתגלית בכל התחומים שבהם עם ישראל יוצר ופועל – באומנות, בשירה, בספרות ובעצם חייו, אך עדיין רבה הדרך לגלות זאת במלוא העוצמה. תפקידו של המשיח הוא להביא את עם ישראל לחיות חיים אלוהיים בשיא השלמות.
שאלות לדיון
האם אתה מסוגל לזהות את החפץ הקיבוצי המיוחד שיש במדינת ישראל כיום? אם לא – מדוע?
האם לעם ישראל אין שום "חפץ קיבוצי" רגיל? ומה לגבי החלוצים החילוניים שהקימו את המדינה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
