ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הִיא כּוֹלֶלֶת כֹּל* בְּנִשְׁמָתָהּ, וְכָל הַנְּטִיּוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַגְּלוּיוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, צְפוּנוֹת הֵן בָּהּ בְּהַכְלָלָה עֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּלוּל הַכּל בָּאֱלֹהוּת הַמֻּחְלֶטֶת. כָּל הַגְדָּרָה כָּזוֹ* לְגַבָּהּ הִיא קִצּוּץ בִּנְטִיעוֹתֶיהָ* וְדֻגְמָא לַהֲקָמַת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה* לְשֵׁם הַצִּבְיוֹן הָאֱלֹהִי.
דּוֹמֶה הוּא בָּזֶה עֵרֶךְ* יִשְׂרָאֵל, הַנּוֹשֵׂא הַיַּהֲדוּת, בֵּין הָעַמִּים, לְעֵרֶךְ הָאָדָם בֵּין כָּל הַבְּרִיּוֹת*. לִבְרִיּוֹת רַבּוֹת יֵשׁ יִתְרוֹנוֹת* שֶׁאֵינָם בָּאָדָם, אֲבָל הַצֵּרוּף הַכְּלָלִי* שֶׁל הַסְּגֻלּוֹת* וַעֲלִיַּת הָרוּחָנִיּוּת עַל-יָדָם*, לְהַשְׂכִּיל בְּשֵׂכֶל אֶת הַשִּׁמּוּשׁ* שֶׁל הַכֹּחוֹת הַכְּלוּלִים בּוֹ בְּכֹחַ וּבְפֹעַל, – זֶה עוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם לַחֲטִיבָה עֶלְיוֹנָה* בָּעוֹלָם.
כֵּן יֶשְׁנָם עַמִּים רַבִּים שֶׁלָּהֶם כִּשְׁרוֹן מְיֻחָד יוֹתֵר גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁנִּמְצָא הַכִּשְׁרוֹן הַהוּא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹר הַתַּמְצִית* שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת כֻּלָּהּ, מְקַבְּצִים בְּקִרְבָּם אֶת סְגֻלּוֹת כָּל הָעַמִּים כֻּלָּם• וְהֵן מִתְאַחֲדוֹת בְּתוֹכָם בְּצוּרָה אִידֵאָלִית קְדוֹשָׁה, בְּאַחְדוּת נִשָּׂאָה.
(אורות, זרעונים, 'למלחמת הדעות והאמונות')
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
10 - ישראל ואומות העולם חלק א'
11 - ישראל ואומות העולם חלק ב'
12 - ישראל ואומות העולם חלק ג'
טען עוד
כּוֹלֶלֶת כֹּל – המציאות כולה נבראה בשביל ישראל. הַגְדָּרָה כָּזוֹ – שמצד נשמתה. קִצּוּץ בִּנְטִיעוֹתֶיהָ – כל הגדרה מקטינה ומגשימה את התוכן העליון שבנשמת ישראל. פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וכו' – הרוצה לעבוד את ה' אך בעזרת פסל ומסכה. עֵרֶךְ וכו' – החילוק בין ישראל לעמים הוא גדול מאוד כמו הפער שבין מין האדם לשאר הברואים. הַבְּרִיּוֹת – הברואים, בעלי חיים, הצומח והדומם. יִתְרוֹנוֹת – למשל: ריצת הנמר. הַצֵּרוּף הַכְּלָלִי – הסך הכולל של הכוחות והתכונות שבאדם. הַסְּגֻלּוֹת – התכונות. עַל-יָדָם – התכונות השונות שבאדם, בעזרתם מתרומם מבחינה רוחנית. לְהַשְׂכִּיל בְּשֵׂכֶל אֶת הַשִּׁמּוּשׁ – היכולת להשתמש בכוחות הנמצאים בו. חֲטִיבָה עֶלְיוֹנָה – פסגת הברואים. הַתַּמְצִית – העיקר והמרכז.
ביאורים
מה מייחד את היהדות, דת ישראל, על פני שאר הדתות? איך נוכל להגדיר אותה? הרב מציין שהניסיון להגדיר את היהדות הוא טעות יסודית. לכאורה ניתן להתבונן על היהדות ההיסטורית ולתת קווי מתאר ושרטוט של מאפייני היהדות. אך תיאור זה הוא תיאור חיצוני ואינו מתאר את התוכן הרוחני הפנימי של היהדות, ולכן הוא טעות. הגדרת היהדות היא טעות מסוכנת מכיוון שהיא שמה את היהדות על המדף בין שאר הדתות. היהדות איננה עוד דת. היהדות במהותה כוללת את כל הנטיות הרוחניות האנושיות. היהדות מגיעה מלמעלה, מריבונו של עולם, ולכן טומנת ברוחה את כל הצדדים והנטיות של שאיפה לקודש ומוסר שהיו ושיהיו.
הגדרת היהדות מאפשרת לנו להתייחס אליה ביחס לשאר הדתות, אך הגדרה זו היא מעין הקמת פסל לעבודת ה'. פסל הוא יצירה אנושית שבאה לעזור לאדם להיפגש עם האלוהות האינסופית, אך הקמת הפסל מקטינה את האלוהות ומצמצמת אותה למעשה ידי אדם. היהדות איננה נמצאת עם גלריית שאר הדתות מכיוון שהיא אלוהית ואיננה מעשה אנושי, ולכן כוללת בתוכה את כל הנטיות שבשאר הדתות.
גם עם ישראל, נושא דת היהדות, הוא שונה במהותו משאר העמים. מבחינה חיצונית הוא נראה כמותם ובעל כלי שלטון והנהגה דומים. על פניו נראה שההבדל בין ישראל לאומות מסתכם בתכונות שונות, אך אין הדבר כן. בישראל טמונים כל הכישרונות שקיימים ופזורים ברחבי האנושות. כמו שבבני האדם יש תמצית הכישרונות הקיימים בבעלי החיים וזה יוצר בקרבו מדרגה חדשה בבריאה, כך ישראל הכוללים את כל הנטיות האנושיות הם מדרגה חדשה בעולם, למרות שבמבט שטחי יהיה קשה להבחין בכך.
הרחבות
ישראל סגולת העמים
אֲבָל יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹר הַתַּמְצִית שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת כֻּלָּהּ, מְקַבְּצִים בְּקִרְבָּם אֶת סְגֻלּוֹת כָּל הָעַמִּים כֻּלָּם. הרב קוק מבאר שישראל הם התמצית של כל העמים ולכן יש בהם בצורה מרוכזת את כישרונות העמים כולם. אולם, לא זו בלבד שישראל כוללים את כישרונות העמים, הם גם מהווים תמצית של המציאות כולה: "כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש" [אורות ישראל א, ד] עם ישראל כולל הכל.
הרב קוק מבאר שכללות זו של ישראל באה להם מתוך דבקותם המוחלטת באלוהים: "והכל מיוסד על כלות נפשה לאלוהים, על הרגשתה את המתק ואת הנועם העליון בכל עומק נשמתה בכל יפעת תענוגיו" [אורות ישראל א, ג]. מכיון שאלוהים כולל את כל המציאות, ישראל, שדבקים בו, מתדמים אליו במובן זה.
תכונה זו של ישראל מבדילה אותם מן האומות עד כדי שאין הם מוגדרים כאומה בין האומות: "כנסת ישראל איננה אומה כפי המובן הרגיל אלא התמצית האידיאלית של האדם, המוּפעה בתור קיבוץ חברתי ממולא בכל תכסיסיו, שנקרא 'לאום' בדרך השאלה מפני שכל הקיבוצים המיוחדים שבבני אדם נקראים כן" [אגרות הראיה ב עמ' סה].
שאלות לדיון
מדוע מדמים את היהדות לאלוהות? האין זו הגשמה?
האם קיומו של עם ישראל הוא רק כאמצעי וכמשפיע עבור אומות העולם, או שיש לו ערך מצד עצמו?
בשבח והודאה לה' יתברך על הנס שעשה עם בננו אלחנן בן זהבה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
