ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כט. במשנה – כט: 1-)
חלק א - והיה כאשר ירים ידו – הכל תלוי בכוונת הלב
[קשה - הבאת משנה זו קצת קשה על הגמרא במשנה הקודמת. לו היינו הולכים לפי הפשט של המשנה הקודמת ששופר צריך כוונת הלב לצאת ידי חובה, אז מובן למה משנה זו מובאת כאן, אבל לפי מה שאמרנו בגמרא לעיל שמצוות לא צריכות כוונה, ורק צריך להתכוון לשמוע שזה קול שופר ולא קול חמור, למה מביאים כאן משנה שמדברת על כוונת הלב מבחינה רוחנית?].
חלק ב - מי חייב ומי מוציא אחרים
א. ברייתא - כהנים לויים וישראלים חייבים
מה החידוש?
- היינו חושבים שהכוהנים פטורים –
כי כתוב "יום תרועה יהיה לכם", ואילו הכוהנים תוקעים כל יום על הקרבנות.
דחייה – הם תקועים בחצוצורות, לא בשופר.
- היינו חושבים שהכהנים והלויים פטורים –
כי השוונו במשנה (כו:) בין יובל בר"ה, והלויים לא שייכים בחלק מדיני היובל.
[אדם שמקדיש שדה, יכול לגאול אותה תמיד, והיא לא חוזרת ביובל. אך אם ההקדש מכר אותה, אז בישראל שמכר - ביובל היא תחזור להקדש לתמיד, בכהן – הוא עדיי ןיכול לגאול אותה].
ב. רק מי שחייב יכול להוציא אחרים
ולכן אישה ועבד לא חייבים ולא מוציאים אחרים.
A. מי שחייב חלקית
- ספק זכר ספק נקבה - טומטום ואנדרוגינוס (תחילת הגמרא)
חייבים בעצמם מספק, ודאי שלא מוציאים גבר רגיל מספק,
אך האם מוציאים את בני מינם?
טומטום זה ספק אישי – ולכן לא מוציא גם טומטום אחר,
אנדרוגינוס זה ספק כללי – ולכן מוציא אנדרוגינוס אחר.
- חציו עבד וחציו בן חורין (חייב בעצמו) – (כט. 6-)
אחרים ודאי לא מוציא (גם לא בן מינו – כי לא יבוא החצי עבד ויוציא את החצי בן חורין),
את עצמו –
רב הונא – מוציא,
ר"נ – גם לא את עצמו (וכן בברייתא).
(כט. 2-)
B. מי שכבר יצא ידי חובה בעצמו
תני אהבה בן ר' זירא –
בברכת המצות – אע"פ שכבר יצא – מוציא (מדין כל ישראל ערבים זה לזה. דוגמאות בברייתא להלן – הלל ומגילה).
בברכת הנהנין – אם יצא לא מוציא (זה לא מצווה, אלא שפשוט אסור לאכול ללא ברכה).
יוצאי דופן –
- בעי רבא - מה לגבי ברכת היין בקידוש? ת"ש – מוציא (רב פפי עשה קידוש נוסף לאריס שלו).
- ת"ר – אבא מברך בשביל ילדיו כדי לחנכם במצוות.
- 1.ר' לוי בר לחמא – מהפסוקים –
הדרן עלך ראוהו בית דין.
חלק ג – חיוב שופר בשבת
א. למה לא תקעו בזמן המקדש בשבת במדינה ובמקדש כן?
ויקרא כג, כד – "...בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי... יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" – בשבת,
במדבר כט, א – "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי... יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" – יום חול.
דחייה –
- למה במקדש תקעו בשבת?
- למה שהתורה תאסור בשבת, הרי זה לא מלאכה?
- 2.רבא – גזירה דרבנן שמא יטלטל ברה"ר.
טורי אבן - במקדש לא גזרו, כדי לא לבטל באותה שנה תקיעת שופר לגמרי (שהרי השופר בא להעלות זכרונם לפני אביהם שבשמיים (תוס')).
ב. תקנת ריב"ז – לתקוע בשבת בכל מקום שיש בית דין
A. למה? תוס' - אחרי החורבן ריב"ז לא רצה לבטל לגמרי שופר באותה שנה, אז התירו במקומות שדומים למקדש שיש בהם בי"ד.
B. סיפור התקנה – אמר לתקוע ואחר כך לדון, ואחרי שתקעו אמר שכבר לא שייך לדון.
C. איפה ריב"ז תיקן? לפי הר"ן בדעת הרי"ף -
ר' אלעזר – רק כמו יבנה (71)
"אמרו לו" – כל מקום עם בית דין קבוע (23)
ת"ק – כל מקום אפילו עם בית דין אקראי (3, רי"ף - אפילו שאינם סמוכים, רוה"ר – רק סמוכים).

למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך עושים קידוש?

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

האם מותר לפנות למקובלים?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















