ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
רֵאשִׁית עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת מְכֻוֶּנֶת בְּיִחוּד* לְהָסִיר אֶת הַבּוֹרוּת שֶׁל הַחֵלֶק הַמַּדָּעִי וְהַפְּנִימִי* שֶׁבַּתּוֹרָה. זֶה הוּא הַחֵלֶק הַנִּשְׁגָּב* שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַלֵּב*, הַתָּלוּי בִּרְגָשׁוֹת, בְּדֵעוֹת וּבֶאֱמוּנוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן* הָאַגָּדָה, הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר, הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת, הַהִיסְטוֹרְיָה, הַפִילוֹסוֹפְיָא וְהַפִּיּוּט, עִם כָּל צְדָדֵיהֶם הָרַבִּים וְהַשּׁוֹנִים. כָּל אֵלֶּה הִנָּם עֲנָפִים מִתּוֹרַת הַנְּבוּאָה וְרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ הַמְיֻחֶדֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
גַּם כָּל יָחִיד הוּא נִתְקָל מְאֹד* בְּחַיָּיו עַל יְדֵי עַב הֶעָנָן שֶׁל סִכְלוּת* וְגַסּוּת הָרַעְיוֹן* בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים הַמְּסוּרִים לַלֵּב. מֻשָּׂגִים* גְּרוּעִים וְגַסִּים, דִּמְיוֹנוֹת כּוֹזְבִים וְעִרְבּוּבֵי דֵעוֹת הֵם מַחְשִׁיכִים גַּם אֶת הָעוֹלָם הַפְּרָטִי, וְהֵם הֵם הִנָּם גַּם הַגּוֹרְמִים הַיּוֹתֵר יְסוֹדִיִּים לְהַשְׁחָתַת הַמִּדּוֹת* וּלְהֶפְסֵד שֶׁל סִדְרֵי הַחַיִּים.
אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיּוּכְלוּ כָּל אֵלֶּה לִפְעֹל לְרָעָה עַל מַצַּב הַפְּרָט, הֵם פּוֹעֲלִים עַל מַצַּב הַכְּלָל.
הִתְעוֹרְרוּת בְּרוּרָה שֶׁל חֵפֶץ נֶאֱמָן* עַל דְּבַר מַצַּב הָאֻמָּה בְּתוֹר עֲמִידָה כְּלָלִית* וְהַנְהָגָה שְׁלֵמָה בְּכֹחָהּ הָעַצְמִי הַפְּנִימִי עַל עִנְיָנֶיהָ וְסִדְרֵי חַיֶּיהָ – לְפָחוֹת מִבַּיִת, שֶׁזֶּה מֻנָּח בִּיסוֹדָם שֶׁל חַיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְכּוֹנֵן בְּרַעְיוֹן טָהוֹר, אֶלָּא עַל יְדֵי מֻשָּׂגִים בְּרוּרִים וּטְהוֹרִים, עַל יְדֵי הֲכָנָה יְשָׁרָה מְאִירָה וּבְרוּרָה בִּיסוֹדֵי הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, בְּצוּרַת הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַלֵּב וְאֶל הָרַעְיוֹן וּבְחוּשָׁם הַבָּרִיא* אֶל הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים.
כָּל אֵלֶּה* נִפְגָּשִׁים לָנוּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל רַק וְדַוְקָא בְּיִחוּשָׂהּ* לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – עַל כֵּן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה וַעֲלוּלָה לִהְיוֹת עֲשִׁירָה מְאֹד•, בְּעֹשֶׁר שֶׁפַע הַחָכְמָה וְהַנֹּעַם הָאֱלֹהִי* שֶׁל זִקּוּק הַדֵּעָה הָעֶלְיוֹנָה, לְרוֹמֵם אֶת הָרוּחַ הַפְּנִימִי לְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּצוּרָה חָיָה וּמֻבְהֶקֶת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
41 - תורת ארץ ישראל חלק ג'
42 - תורת ארץ ישראל חלק ד'
43 - סובלנות ישראל חלק א'
טען עוד
לָכֵן כָּל אוֹתָם הַלִּמּוּדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים הָרַבִּים אֲשֶׁר לִפְנִימִיּוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם כָּל כָּךְ עֲזוּבִים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהָעֲזִיבָה נוֹרָאָה הִיא מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָהּ בִּכְלָלָהּ כָּרָאוּי בַּאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים*, צְרִיכָה לִהְיוֹת מִתְמַלֵּאת דַּוְקָא עַל-יְדֵי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁפָּעַת תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כָּל הַהֶגְיוֹנוֹת הָאֱלֹהִיִּים*, כָּל הַחָכְמוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כָּל מַשְׂאוֹת נֶפֶשׁ* לִקְדֻשָּׁה וַאֲצִילוּת, כָּל תַּלְמוּד שֶׁל מוּסָר עֶלְיוֹן* וּבִינָה* עֶלְיוֹנָה שֶׁל דַּעַת אֱלֹהִים, כָּל הֲבָנַת תְּעוּפַת רָזֵי תוֹרָה* בִּידִיעָה הַנּוֹתֶנֶת לְיוֹדְעֶיהָ אוֹר וְחַיִּים, הַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי הַשְׁפָּעַת תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
(מאמרי הראיה א, תורת ארץ ישראל)
___________________________________
מְכֻוֶּנֶת בְּיִחוּד – מכוונת במיוחד. הַמַּדָּעִי וְהַפְּנִימִי – לימוד מחשבת ישראל ופנימיות התורה. הַחֵלֶק הַנִּשְׁגָּב וכו' – החלק העליון. שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַלֵּב – ההבנה הפנימית של כל האמונה. שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן וכו' – כל אלו באים לבנות את הבנת הלב הזו. נִתְקָל מְאֹד – נכשל הרבה. סִכְלוּת – חוסר ידע. גַסּוּת הָרַעְיוֹן – הבנה בצורה גסה ושטחית. מֻשָּׂגִים – השגות, הבנות. הַשְׁחָתַת הַמִּדּוֹת – מידות מושחתות וקלקול צורת החיים (הנורמלית) נובעות מתוך חוסר השגה בעניינים רוחניים הנוגעים ללב. חֵפֶץ נֶאֱמָן – רצון אמיתי. בְּתוֹר עֲמִידָה כְּלָלִית וכו' – הרצון להעמיד את האומה כאומה שמנהיגה את חייה ואת מכלול כוחותיה על ידי עצמה, לפחות כלפי פנים. וּבְחוּשָׁם הַבָּרִיא – הופעתם בצורה בריאה של העולם האמוני הפנימי בחיי המעשה. כָּל אֵלֶּה – מושגים ברורים וטהורים וכו' הנ"ל. בְּיִחוּשָׂהּ – התקשרותה לארץ ישראל שם מתגלים יסודות אלו בחיים. הַנֹּעַם הָאֱלֹהִי וכו' – הנעימות העליונה של בירור הדעה, הרצון האלוהי. מְחֻבֶּרֶת הִיא בְּטִבְעָהּ – קשורה במהות. הָרְטִיבוּת הַפְּנִימִית – נתינת התוכן והחיוניות, לכל שדותיה ומרחביה של תורה. אֶרֶץ הָעַמִּים – חוץ לארץ. הַהֶגְיוֹנוֹת הָאֱלֹהִיִּים – הבנות רוחניות. מַשְׂאוֹת נֶפֶשׁ – השתוקקויות. תַּלְמוּד שֶׁל מוּסָר עֶלְיוֹן – לימוד מוסר במובנו העליון (יתבאר בפסקאות הבאות). בִינָה וכו' – התבוננות מעמיקה. הֲבָנַת תְּעוּפַת רָזֵי תוֹרָה וכו' – הבנת עומקי סודות התורה ברמה כזו הנותנת ליודעה אור וחיים.
ביאורים
בפסקאות הקודמות הרב קוק הסביר את הייחודיות והמעלה הגדולה של תורת ארץ ישראל. כעת הוא מסביר איך מגלים את תורת ארץ ישראל, ואיך רוכשים את תפיסתה הכללית. גם כשלומדים תורה בארץ ישראל, השינוי הזה אינו מתרחש מעצמו. תורת ארץ ישראל לא תלויה רק במקום, אלא גם בתחומי וסגנון הלימוד.
תורת חוץ לארץ עוסקת בעיקר בתחום ההלכתי. היא מבררת את החובות שהתורה מטילה על היחיד. היא מעמיקה בפרטי המצוות המעשיות ומלמדת אותנו כיצד לנהוג. לעומתה, תורת ארץ ישראל מלמדת את האדם גם כיצד לחשוב ולהרגיש. היא לא עוסקת רק בלימוד הלכה, אלא גם בלימודי אמונה ובשאר אוצרות הרוח העמוקים של התורה. היא מלטשת את המושגים השגורים בפי היהודי המאמין, למרות שהוא לא תמיד מבין את משמעותם המדויקת. היא מרגילה את האדם להעמיק ולהתבונן לא רק בפרטים המעשיים, אלא גם במטרה הכללית של רצון ה'. לא רק בתיקון המידות, אלא גם במבנה האישיות, ובהתאמתה אל התורה ואל החיים. לא רק בעולמו הרוחני הפרטי, אלא גם בקשר שלו אל כל הדורות, הקודמים והבאים.
לימוד אמונה מעצב את השקפת העולם של היהדות ומטביע אותה בנפש הלומד. האדם מבין שיראת שמים לא כרוכה עם עצבות ובטלנות, אלא עם שמחת חיים ויוזמה. שהאמונה בה' אינה מביאה לפחד ולדיכאון אלא מקנה עוצמה ובטחון. שהייעוד של עם ישראל אינו להיות 'קבוצת נזירים' המנותקת מההיסטוריה, אלא 'ממלכת כהנים' המאירה את העולם והאנושות. שעם ישראל הוא אינו מיוחד בגלל שקיבל את התורה, אלא הוא קיבל את התורה בגלל שהוא מיוחד.
הבנה שגויה ושטחית של האמונה עלולה לעמוד בסתירה לשאיפה ולהשתוקקות לחזרה לארץ ישראל, ולחידוש הקיום הלאומי בה. זו הסיבה שתורת ארץ ישראל הכרחית כל כך בנקודת הזמן הזו, בו הגאולה פותחת פרק חדש בהיסטוריה של עם ישראל. פעולתה כפולה: היא מעניקה מזון רוחני מתאים להתעוררות הלאומית, והיא מלמדת זכות עמוקה על הטועים שבחרו לנטוש את האמונה לטובת בנין האומה לשיטתם.
הרחבות
•תורת ארץ ישראל בימינו
עַל כֵּן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה וַעֲלוּלָה לִהְיוֹת עֲשִׁירָה מְאֹד. הרב קוק מסביר את ההכרח לפיתוחה של תורת ארץ ישראל בימינו: "החוצפה דעקבתא דמשיחא (הזמן הקודם לביאת המשיח) באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול הניח את הדעת" [אורות התשובה ד, י]. העולם הולך ומתעלה עד שהתובנות הפרטיות לבדן אינן מספקות אותו אלא הוא מחפש דברים גדולים יותר. התעלות זו של העולם פותחת את הפתח להעמיק בתורות אלו: "וכל מה שאורו של משיח הולך ומתקרב ושרשי הנשמות מתבסמים, הולכת ההארה של רזי תורה ומתגלה ומתבלטת יותר..." [אורות התחיה, נה]. לאור זאת מוטלת אחריות כבדה על תלמידי חכמים שבארץ ישראל לעמוד על מעלתם המיוחדת ולהוציא את התורה לפועל, כפי שקורא הרב קוק : "לאלה הננו צריכים לקרוא קריאה גדולה להודיעם מהררי ציון עצמם שהם חיים חיים גדולים ושרב עוז ותעצומות בידם שהם הינם מוכשרים לפלש נתיבות ממקורה של תורה... לא במה שתחקו במעט או בהרבה את הסגנון של החידוש הפלפול והדרוש שבגולה תיראו את כוחותיכם הנפלאים יושבי ארץ החיים..." [אורות התורה יג, ח]. עלינו לתפוס את המושג: "אוירא דארץ ישראל (אווירה של ארץ ישראל) מחכים" [בבא בתרא קנח:] לא כ"דרך העלם וכעין מידה סגולית", אלא להאמין ב"ממשות האויר הקדוש הזה", במפגש עם רוח אלוהים חי וגדול הקיים בארץ ישראל [ מעייני הישועה , עמ' ש].
שאלות לדיון
"שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן הָאַגָּדָה, הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר, הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת, הַהִיסְטוֹרְיָה, הַפִילוֹסוֹפְיָא וְהַפִּיּוּט". כיצד ניתן לפתח לימוד בנושאים אלה? האם ישנו צורך בהדרגה?
האם אתה חושב שהרב קוק קורא לך לשנות את צורת הלימוד שלך על פי דברים אלו? במה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
