ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
רֵאשִׁית עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת מְכֻוֶּנֶת בְּיִחוּד* לְהָסִיר אֶת הַבּוֹרוּת שֶׁל הַחֵלֶק הַמַּדָּעִי וְהַפְּנִימִי* שֶׁבַּתּוֹרָה. זֶה הוּא הַחֵלֶק הַנִּשְׁגָּב* שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַלֵּב*, הַתָּלוּי בִּרְגָשׁוֹת, בְּדֵעוֹת וּבֶאֱמוּנוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן* הָאַגָּדָה, הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר, הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת, הַהִיסְטוֹרְיָה, הַפִילוֹסוֹפְיָא וְהַפִּיּוּט, עִם כָּל צְדָדֵיהֶם הָרַבִּים וְהַשּׁוֹנִים. כָּל אֵלֶּה הִנָּם עֲנָפִים מִתּוֹרַת הַנְּבוּאָה וְרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ הַמְיֻחֶדֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
גַּם כָּל יָחִיד הוּא נִתְקָל מְאֹד* בְּחַיָּיו עַל יְדֵי עַב הֶעָנָן שֶׁל סִכְלוּת* וְגַסּוּת הָרַעְיוֹן* בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים הַמְּסוּרִים לַלֵּב. מֻשָּׂגִים* גְּרוּעִים וְגַסִּים, דִּמְיוֹנוֹת כּוֹזְבִים וְעִרְבּוּבֵי דֵעוֹת הֵם מַחְשִׁיכִים גַּם אֶת הָעוֹלָם הַפְּרָטִי, וְהֵם הֵם הִנָּם גַּם הַגּוֹרְמִים הַיּוֹתֵר יְסוֹדִיִּים לְהַשְׁחָתַת הַמִּדּוֹת* וּלְהֶפְסֵד שֶׁל סִדְרֵי הַחַיִּים.
אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיּוּכְלוּ כָּל אֵלֶּה לִפְעֹל לְרָעָה עַל מַצַּב הַפְּרָט, הֵם פּוֹעֲלִים עַל מַצַּב הַכְּלָל.
הִתְעוֹרְרוּת בְּרוּרָה שֶׁל חֵפֶץ נֶאֱמָן* עַל דְּבַר מַצַּב הָאֻמָּה בְּתוֹר עֲמִידָה כְּלָלִית* וְהַנְהָגָה שְׁלֵמָה בְּכֹחָהּ הָעַצְמִי הַפְּנִימִי עַל עִנְיָנֶיהָ וְסִדְרֵי חַיֶּיהָ – לְפָחוֹת מִבַּיִת, שֶׁזֶּה מֻנָּח בִּיסוֹדָם שֶׁל חַיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְכּוֹנֵן בְּרַעְיוֹן טָהוֹר, אֶלָּא עַל יְדֵי מֻשָּׂגִים בְּרוּרִים וּטְהוֹרִים, עַל יְדֵי הֲכָנָה יְשָׁרָה מְאִירָה וּבְרוּרָה בִּיסוֹדֵי הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, בְּצוּרַת הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַלֵּב וְאֶל הָרַעְיוֹן וּבְחוּשָׁם הַבָּרִיא* אֶל הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים.
כָּל אֵלֶּה* נִפְגָּשִׁים לָנוּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל רַק וְדַוְקָא בְּיִחוּשָׂהּ* לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – עַל כֵּן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה וַעֲלוּלָה לִהְיוֹת עֲשִׁירָה מְאֹד•, בְּעֹשֶׁר שֶׁפַע הַחָכְמָה וְהַנֹּעַם הָאֱלֹהִי* שֶׁל זִקּוּק הַדֵּעָה הָעֶלְיוֹנָה, לְרוֹמֵם אֶת הָרוּחַ הַפְּנִימִי לְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּצוּרָה חָיָה וּמֻבְהֶקֶת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
41 - תורת ארץ ישראל חלק ג'
42 - תורת ארץ ישראל חלק ד'
43 - סובלנות ישראל חלק א'
טען עוד
לָכֵן כָּל אוֹתָם הַלִּמּוּדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים הָרַבִּים אֲשֶׁר לִפְנִימִיּוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם כָּל כָּךְ עֲזוּבִים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהָעֲזִיבָה נוֹרָאָה הִיא מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָהּ בִּכְלָלָהּ כָּרָאוּי בַּאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים*, צְרִיכָה לִהְיוֹת מִתְמַלֵּאת דַּוְקָא עַל-יְדֵי תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁפָּעַת תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כָּל הַהֶגְיוֹנוֹת הָאֱלֹהִיִּים*, כָּל הַחָכְמוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, כָּל מַשְׂאוֹת נֶפֶשׁ* לִקְדֻשָּׁה וַאֲצִילוּת, כָּל תַּלְמוּד שֶׁל מוּסָר עֶלְיוֹן* וּבִינָה* עֶלְיוֹנָה שֶׁל דַּעַת אֱלֹהִים, כָּל הֲבָנַת תְּעוּפַת רָזֵי תוֹרָה* בִּידִיעָה הַנּוֹתֶנֶת לְיוֹדְעֶיהָ אוֹר וְחַיִּים, הַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי הַשְׁפָּעַת תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
(מאמרי הראיה א, תורת ארץ ישראל)
___________________________________
מְכֻוֶּנֶת בְּיִחוּד – מכוונת במיוחד. הַמַּדָּעִי וְהַפְּנִימִי – לימוד מחשבת ישראל ופנימיות התורה. הַחֵלֶק הַנִּשְׁגָּב וכו' – החלק העליון. שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַלֵּב – ההבנה הפנימית של כל האמונה. שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן וכו' – כל אלו באים לבנות את הבנת הלב הזו. נִתְקָל מְאֹד – נכשל הרבה. סִכְלוּת – חוסר ידע. גַסּוּת הָרַעְיוֹן – הבנה בצורה גסה ושטחית. מֻשָּׂגִים – השגות, הבנות. הַשְׁחָתַת הַמִּדּוֹת – מידות מושחתות וקלקול צורת החיים (הנורמלית) נובעות מתוך חוסר השגה בעניינים רוחניים הנוגעים ללב. חֵפֶץ נֶאֱמָן – רצון אמיתי. בְּתוֹר עֲמִידָה כְּלָלִית וכו' – הרצון להעמיד את האומה כאומה שמנהיגה את חייה ואת מכלול כוחותיה על ידי עצמה, לפחות כלפי פנים. וּבְחוּשָׁם הַבָּרִיא – הופעתם בצורה בריאה של העולם האמוני הפנימי בחיי המעשה. כָּל אֵלֶּה – מושגים ברורים וטהורים וכו' הנ"ל. בְּיִחוּשָׂהּ – התקשרותה לארץ ישראל שם מתגלים יסודות אלו בחיים. הַנֹּעַם הָאֱלֹהִי וכו' – הנעימות העליונה של בירור הדעה, הרצון האלוהי. מְחֻבֶּרֶת הִיא בְּטִבְעָהּ – קשורה במהות. הָרְטִיבוּת הַפְּנִימִית – נתינת התוכן והחיוניות, לכל שדותיה ומרחביה של תורה. אֶרֶץ הָעַמִּים – חוץ לארץ. הַהֶגְיוֹנוֹת הָאֱלֹהִיִּים – הבנות רוחניות. מַשְׂאוֹת נֶפֶשׁ – השתוקקויות. תַּלְמוּד שֶׁל מוּסָר עֶלְיוֹן – לימוד מוסר במובנו העליון (יתבאר בפסקאות הבאות). בִינָה וכו' – התבוננות מעמיקה. הֲבָנַת תְּעוּפַת רָזֵי תוֹרָה וכו' – הבנת עומקי סודות התורה ברמה כזו הנותנת ליודעה אור וחיים.
ביאורים
בפסקאות הקודמות הרב קוק הסביר את הייחודיות והמעלה הגדולה של תורת ארץ ישראל. כעת הוא מסביר איך מגלים את תורת ארץ ישראל, ואיך רוכשים את תפיסתה הכללית. גם כשלומדים תורה בארץ ישראל, השינוי הזה אינו מתרחש מעצמו. תורת ארץ ישראל לא תלויה רק במקום, אלא גם בתחומי וסגנון הלימוד.
תורת חוץ לארץ עוסקת בעיקר בתחום ההלכתי. היא מבררת את החובות שהתורה מטילה על היחיד. היא מעמיקה בפרטי המצוות המעשיות ומלמדת אותנו כיצד לנהוג. לעומתה, תורת ארץ ישראל מלמדת את האדם גם כיצד לחשוב ולהרגיש. היא לא עוסקת רק בלימוד הלכה, אלא גם בלימודי אמונה ובשאר אוצרות הרוח העמוקים של התורה. היא מלטשת את המושגים השגורים בפי היהודי המאמין, למרות שהוא לא תמיד מבין את משמעותם המדויקת. היא מרגילה את האדם להעמיק ולהתבונן לא רק בפרטים המעשיים, אלא גם במטרה הכללית של רצון ה'. לא רק בתיקון המידות, אלא גם במבנה האישיות, ובהתאמתה אל התורה ואל החיים. לא רק בעולמו הרוחני הפרטי, אלא גם בקשר שלו אל כל הדורות, הקודמים והבאים.
לימוד אמונה מעצב את השקפת העולם של היהדות ומטביע אותה בנפש הלומד. האדם מבין שיראת שמים לא כרוכה עם עצבות ובטלנות, אלא עם שמחת חיים ויוזמה. שהאמונה בה' אינה מביאה לפחד ולדיכאון אלא מקנה עוצמה ובטחון. שהייעוד של עם ישראל אינו להיות 'קבוצת נזירים' המנותקת מההיסטוריה, אלא 'ממלכת כהנים' המאירה את העולם והאנושות. שעם ישראל הוא אינו מיוחד בגלל שקיבל את התורה, אלא הוא קיבל את התורה בגלל שהוא מיוחד.
הבנה שגויה ושטחית של האמונה עלולה לעמוד בסתירה לשאיפה ולהשתוקקות לחזרה לארץ ישראל, ולחידוש הקיום הלאומי בה. זו הסיבה שתורת ארץ ישראל הכרחית כל כך בנקודת הזמן הזו, בו הגאולה פותחת פרק חדש בהיסטוריה של עם ישראל. פעולתה כפולה: היא מעניקה מזון רוחני מתאים להתעוררות הלאומית, והיא מלמדת זכות עמוקה על הטועים שבחרו לנטוש את האמונה לטובת בנין האומה לשיטתם.
הרחבות
•תורת ארץ ישראל בימינו
עַל כֵּן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה וַעֲלוּלָה לִהְיוֹת עֲשִׁירָה מְאֹד. הרב קוק מסביר את ההכרח לפיתוחה של תורת ארץ ישראל בימינו: "החוצפה דעקבתא דמשיחא (הזמן הקודם לביאת המשיח) באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה איך כל הפרטים הם מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול הניח את הדעת" [אורות התשובה ד, י]. העולם הולך ומתעלה עד שהתובנות הפרטיות לבדן אינן מספקות אותו אלא הוא מחפש דברים גדולים יותר. התעלות זו של העולם פותחת את הפתח להעמיק בתורות אלו: "וכל מה שאורו של משיח הולך ומתקרב ושרשי הנשמות מתבסמים, הולכת ההארה של רזי תורה ומתגלה ומתבלטת יותר..." [אורות התחיה, נה]. לאור זאת מוטלת אחריות כבדה על תלמידי חכמים שבארץ ישראל לעמוד על מעלתם המיוחדת ולהוציא את התורה לפועל, כפי שקורא הרב קוק : "לאלה הננו צריכים לקרוא קריאה גדולה להודיעם מהררי ציון עצמם שהם חיים חיים גדולים ושרב עוז ותעצומות בידם שהם הינם מוכשרים לפלש נתיבות ממקורה של תורה... לא במה שתחקו במעט או בהרבה את הסגנון של החידוש הפלפול והדרוש שבגולה תיראו את כוחותיכם הנפלאים יושבי ארץ החיים..." [אורות התורה יג, ח]. עלינו לתפוס את המושג: "אוירא דארץ ישראל (אווירה של ארץ ישראל) מחכים" [בבא בתרא קנח:] לא כ"דרך העלם וכעין מידה סגולית", אלא להאמין ב"ממשות האויר הקדוש הזה", במפגש עם רוח אלוהים חי וגדול הקיים בארץ ישראל [ מעייני הישועה , עמ' ש].
שאלות לדיון
"שֶׁהוּא כְּלָלוּת תֹּכֶן הָאַגָּדָה, הַמּוּסָר וְהַמֶּחְקָר, הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת, הַהִיסְטוֹרְיָה, הַפִילוֹסוֹפְיָא וְהַפִּיּוּט". כיצד ניתן לפתח לימוד בנושאים אלה? האם ישנו צורך בהדרגה?
האם אתה חושב שהרב קוק קורא לך לשנות את צורת הלימוד שלך על פי דברים אלו? במה?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
