ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
מִן הַשֵּׂכֶל שֶׁאָמַרְתִּי*, כִּי כְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ, כִּי הָאָדָם מְחֻבָּר מִנֶּפֶשׁ וְגוּף, וּשְׁנֵיהֶם מִטּוֹבוֹת הַבּוֹרֵא עָלֵינוּ, הָאֶחָד* נִרְאֶה, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ נִרְאֶה. וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ בַּעֲבוּר זֶה* עֲבוֹדָה גְלוּיָה וַעֲבוֹדָה צְפוּנָה. הַגְּלוּיָה, חוֹבוֹת הָאֵבָרִים, כְּמוֹ הַתְּפִלָּה וְהַצּוֹם וְהַצְּדָקָה, וְלִמּוּד תּוֹרָה וְלַמְּדָהּ*, וַעֲשׂוֹת סֻכָּה וְלוּלָב וְצִיצִית וּמְזוּזָה וּמַעֲקֶה, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, מִמַּה שֶּׁיִּגָּמֵר מַעֲשֵׂהוּ עַל יְדֵי חוּשֵׁי הָאָדָם הַנִּרְאִים. אַךְ הָעֲבוֹדָה הַצְּפוּנָה הִיא חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהוּא שֶׁנְּיַחֵד הָאֵל בְּלִבּוֹתֵינוּ, וְשֶׁנַּאֲמִין בּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, וְשֶׁנְּקַבֵּל עֲבוֹדָתוֹ, וְנִירָא אוֹתוֹ, וְנִכָּנַע מִפָּנָיו, וְנֵבוֹשׁ מִמֶּנוּ, וְנֶאֱהַב אוֹתוֹ, וְנִבְטַח בּוֹ, וְנִמְסֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ אֵלָיו, וְשֶׁנִּפְרֹשׁ מֵאֲשֶׁר יִשְׂנָא, וְשֶׁנְּיַחֵד מַעֲשֵׂינוּ לִשְׁמוֹ, וְשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּטוֹבוֹתָיו, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, מִמַּה שֶּׁיֻּגְּמַר בְּמַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּמַצְפּוּנוֹ מִבְּלִי אֶבְרֵי הַגּוּף הַנִּרְאִים מִמֶּנּוּ.
חובת האברים אינה שלמה בלי רצון הלב
וְיָדַעְתִּי דַעַת בְּרוּרָה, כִּי חוֹבוֹת הָאֵבָרִים לֹא תִשְׁלַמְנָה* כִּי אִם בִּרְצוֹן הַלֵּב וְחֵפֶץ הַנֶּפֶשׁ לַעֲשׂוֹתָם וְתַאֲוַת לִבֵּנוּ לִפְעֹל אוֹתָם. וְאִם יַעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ שֶׁאֵין לִבּוֹתֵינוּ חַיָּבִים לִבְחֹר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלַחְפֹּץ בָּהּ, יִסְתַּלֵּק מֵעַל אֵבָרֵינוּ חִיּוּב הַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ חַיָּבִין בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה נִשְׁלָם* מִבְּלִי חֵפֶץ הַנֶּפֶשׁ בּוֹ. וְכֵוָּן שֶׁנִּתְבָּרֵר, כִּי הַבּוֹרֵא חִיֵּב אֶת אֵבָרֵינוּ בְּמִצְוֹתָיו, לֹא הָיָה נָכוֹן* לְהַנִּיחַ נַפְשֵׁנוּ וְלִבֵּנוּ שֶׁהֵם מִבְחַר חֶלְקֵי עַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא יְחַיְּבֵם בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּפִי יְכָלְתָּם, מִפְּנֵי שֶׁבָּהֶם* גְּמַר הָעֲבוֹדָה. וְעַל כֵּן נִתְחַיַּבְנוּ בְּחוֹבוֹת גְּלוּיֵינוּ וּמַצְפּוּנֵינוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה, וְכוֹלֶלֶת מַצְפּוּנֵינוּ וּגְלוּיֵינוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
4 - הקדמה חלק ג'
5 - הקדמה חלק ד'
6 - הקדמה חלק ה'
טען עוד
ביאורים
קיום המצוות התלויות בלב אינו רק חסידות ותוספת למי שרוצה להתקדש ולהתרומם אלא חיוב גמור . רבנו בחיי מוכיח זאת משלושה מקורות, שהראשון שבהם הוא השכל , דהיינו ההיגיון הבריא והישר. ככלל, רבנו בחיי לא זילזל בשכל האדם ולא חשב שתמיד יש נגיעה אישית במחשבתו של האדם, אלא סמך על השכל והוא מהווה מקור מוסמך להוכחת דבריו של האדם. הקדמת השכל כמקור לראיה לפני התורה ודברי חז"ל מגלה שרבנו בחיי סובר שכאשר אנו באים לבחון כל נושא, אנו צריכים לגשת אליו מתוך חקירה שכלית ומתוך התבוננות עצמית, ורק אחר כך לגשת אל התורה ואל דברי חז"ל ולראות שסברתנו נתמכת בדברי קודשם.
מחשבה מסודרת יכולה להוכיח לנו שמצוות הלבבות הם חיוב גמור כמו חובות האיברים ולא רק חסידות, מצד שלוש ראיות:
א. אנו מורכבים משני חלקים, גוף ונפש . רק על ידי שילובם יחד אנו יכולים לעבוד את ה' ולזכות לדבוק בו. הגוף לבד הוא חתיכת בשר דוממת, ואילו נפש לבד היא חסרת כלים לקיים מצוות בעולם הזה. לכן נתינת צרוף שניהם וחיבורם יחד הוא טובה עצומה של ה'. ומכיוון שהוא הטיב לנו אותם, אנו חייבים להודות לו בכל אחד מהחלקים הללו: בגוף, הגלוי ונראה לעיניים חייבים לקיים מצוות מעשיות, כמו הנחת תפילין ותקיעת שופר. כמו כן בנשמה, אנו חייבים להודות לו על כך שנתן לנו אותה, ולכן יש חיוב לעבוד את ה' גם על ידה. מכיוון שהנפש היא נסתרת, גם עבודת ה' שנעשית על ידה היא נסתרת ועלומה, והיא המצוות המוטלות על הלב כמו אהבת ה' ויראתו.
ב. האדם אינו עושה דבר שהוא אינו חפץ בו . כל מעשינו הם ביטוי של הרצון שלנו לעשותם. לכן לא יתכן לומר שהמצוות התלויות בלב אינן חובה, כי לפי זה לא היה חובה גם לקיים את המצוות המעשיות, מכיוון שהם נעשות רק אם הלב רוצה בכך. ולכן, אם ברור לנו שה' חייב אותנו לקיים מצוות מעשיות, ודאי שהוא גם חייב אותנו לקיים את המצוות התלויות בלב.
ג. ברור לנו שה' ציווה שהגוף יעבוד אותו ויקיים מצוות . האיבר הכי חשוב בגוף הוא הלב . הוא המספק חיים ודם לכל איברי הגוף כולם. לכן הוא מוגן ומוסתר בתוך הגוף פנימה. הייתכן שה' יחייב את היד ואת הרגל לקיים מצוות, ואילו על הלב, שהוא החשוב שבכולם, לא יטיל אף מצוה?! זו הסיבה שאנו חייבים לומר שגם הלב חייב לקיים מצוות, והן חובות הלבבות.
הרחבות
•ועם רוחי - גווייתי
הָאָדָם מְחֻבָּר מִנֶּפֶשׁ וְגוּף... וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ בַּעֲבוּר זֶה עֲבוֹדָה גְלוּיָה וַעֲבוֹדָה צְפוּנָה. הריטב"א מבאר שתיקנו "חכמינו ז"ל לברך על המצוה עובר (קודם) לעשייתה כדי שיתקדש תחלה בברכה, ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות ה' יתברך. ועוד , כי הברכות מעבודת הנפש, וראוי להקדים עבודת הנפש למעשה, שהיא עבודת הגוף" [פסחים ז:]. הטעם הראשון המצריך הכנה נפשית למצוה, מתאים לדברי רבנו בחיי כאן, ש'חובות האברים לא תשלמנה כי אם ברצון הלב וחפץ הנפש לעשותם'. הטעם השני, העוסק ב'עבודת הנפש' ו'עבודת הגוף', מתאים לדברי רבנו בחיי כאן, שמחייב לעבוד את הקב"ה 'עבודה גלויה ועבודה צפונה'.
מדברי רבנו בחיי אלה שמחייבים את העבודה בכל המימדים הקיימים באדם, עולה יסוד חשוב: הדתות האחרות התייאשו מתיקון העולם החומרי, מה שהביא אותן ללכת לאחת משתי קצוות: או פרישה ממנו כדי להתקדש, או שקיעה עמוקה בחומריות, מפאת ייאוש מהיכולת להתקדש. אולם מגמתו של עם ישראל "עומדת להציל את הכל ... להציל את הגוף כמו הנשמה, את חיצוניות ההויה כמו פנימיותה, את הרע בעצמו כמו את הטוב, ולא עוד אלא להפך את הרע לטוב גמור, ולהעלות... את העולם היחידי בכל ערכיו החומריים, ואת העולם החברותי בכל סדריו" [אורות הקודש ב עמ' תפח-תפט].
לעילוי נשמת אלי אקוקה בן מזל וחביב ז"ל
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה משווים את העצים לצדיקים?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך נראית נקמה יהודית?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
