ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק רְבִיעִי
אֲבָל בְּאֵיזֶה עִנְיָן חַיָּב לְהִתְנַהֵג בִּכְנִיעָה וּבְשִׁפְלוּת, אֹמַר, כִּי הַכְּנִיעָה חַיָּב אָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ בְּשִׁבְעָה עִנְיָנִים.
במשא ובמתן
אֶחָד, בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם אַנְשֵׁי דוֹרוֹ, וּבַמִּנְהָג הַטּוֹב עִם בְּנֵי מִינוֹ, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּמַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְדַבֶּר בּוֹ, וּבוֹ אָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים טו, ד): "נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס".
כשיפגע בחכמים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
69 - הכניעה חלק ג'
70 - הכניעה חלק ד'
71 - הכניעה חלק ה'
טען עוד
כשמספרים בשבחו
וְהַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ בְּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, חַיָּב לְהִכָּנֵעַ, וְיַעֲבִיר עַל לִבּוֹ* מַה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים, אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא יוֹדְעָם, וְכִסָּה אוֹתָם עָלָיו, וְהֶאֱרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מֵהֶם. וְאַל יִשְׂמַח בִּטְעוֹת בְּנֵי אָדָם בּוֹ, אַךְ יֶאֱבַל, בַּעֲבוּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת רֹעַ מַעֲלָלָיו וְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִפְּרֹעַ חוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וּגְמֹל טוֹבָתוֹ, וְיִכָּנַע בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים לח, יט): "כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי".
כשמספרים בגנותו
וְהָרְבִיעִי, כְּשֶׁמְּסַפְּרִים בִּגְנוּתוֹ, יִכָּנַע לַבּוֹרֵא, וְיוֹדֶה לוֹ עַל אֲשֶׁר גִּלָּה לוֹ מְעַט מֵהַרְבֵּה לְיַסְּרוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (אִיּוֹב לו, י): "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר".
___________________________________
וְיַעֲבִיר עַל לִבּוֹ - יחשוב ויתבונן.
ביאורים
כשאנו מתבוננים במידת הכניעה, עלינו לשוות תמיד למול עיננו את המידה ההופכית לה, הגאווה. הגאווה נובעת מהביטחון השגוי של האדם במעמדו, בכוחו ובכשרונותיו. ניתן היה לחשוב שביטויה היחיד של הגאווה הינו אך ורק בתחושת החשיבות שהאדם מפתח כלפי עצמו, ושבזה הדבר מסתכם. אך הגאווה, כפי שנראה, מקיפה וחודרת לכל רובדי החיים של האדם. כנגד זה על הכניעה לתת מענה אמיתי לכל מצב, להקיף את כל חיי האדם ולהתייחס לכל פרטיהם.
רבנו בחיי פותח בשאלה: באיזה עניין חייב האדם להשתמש בכניעה? באלו מצבים יש להיעזר בכניעה? וממילא, אלו שימושים יש לכניעה בחיינו? רבנו בחיי מונה לפנינו שבעה עניינים, שימושים:
א. שימוש הכניעה בהתנהגותו היומיומית של האדם, עם אנשי ביתו, עירו, וכל הבאים עמו במגע. האדיבות, הדיבור הרך והנכונות לקבל, הינם רק מקצת הגינונים העושים את התנהגותנו עם הסביבה לנינוחה יותר. גינונים אלו נקנים על ידי מידת הכניעה, הגורמת, כפי שנלמד בהמשך השער, שבעליה ימצא חן בעיני הבריות. התנהגותו של בעל גאווה תלווה בדרך כלל, בנתינת התחושה שהכל מגיע לו.
ב. האדם נעזר בכניעה בקבלת דברי החכמים והחסידים. לשם החיזור אחר דברי חכמי התורה וחסידי האמת, ולצורך קבלת הערתם בדבר החיזוק בעבודת הבורא, נדרשת לאדם כניעה היוצרת בו את הרצון לקבל.
ג. האדם נעזר בכניעה כנגד תחושת החשיבות המתקבלת כאשר משבחים אותו. האדם עלול ליפול בגאווה בעקבות השבח, ולכן עליו מיד להיכנע, ולשוות למול עיניו את העניינים בהם הוא חסר ודרוש תיקון.
ד. הכניעה מסייעת לאדם לקבל ביקורת ולקחת אותה לתשומת ליבו. אם בשימוש השני עסקנו בנכונות לשמוע אל החכמים, הרי שבשימוש זה הנושא הוא היחס הנכון אל גינויים הנאמרים עליו על ידי אנשים בסביבתו. הכניעה מסייעת לאדם לא להדוף אותם, אלא לשים אל ליבו ולקבלם. אמנם יש להדגיש שהכניעה איננה נובעת מתחושת נחיתות כלפי האנשים המדברים בגנותו, אלא מכוונת היא כלפי הקב"ה שגילה לו על ידי האנשים הללו את הדרוש תיקון והשתלמות.
הרחבות
•הענווה מביאה לשלום
בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם אַנְשֵׁי דוֹרוֹ. המדרש אומר: "גדול השלום שניתן לענוים, שנאמר: 'וענוים ירשו ארץ והתענגו על רֹב שלום'[תהלים לז, יא]" [ספרי נשא, מב]. המהר"ל מסביר את הקשר בין השלום לענווה: המחלוקת נובעת מכך ש"כל אחד רואה עצמו מיוחד במעלה", ומידת הענווה היא ש"אין האדם מייחד עצמו שיש לו מעלה מיוחדת בפני עצמו והוא מחולק מן שאר אדם, רק הוא שוה אל הכל, וזהו השלום" [נתיב השלום, פרק א]. העניו אינו מרגיש את עצמו כמעולה יותר מאחרים, אלא מבין שלכל אחד יש את מקומו ותפקידו.
•הדרכה להתנהגות בענווה עם חברו
וּבַמִּנְהָג הַטּוֹב עִם בְּנֵי מִינוֹ. רבי אברהם בן הרמב"ם מפרט את ההדרכה המעשית לענווה בין אדם לחברו - "שלא יתגאה על בני אדם ולא יראוהו סר וזעף כי אם נעים הליכות", "לא יהיה להוט אחר המקומות הגבוהים". וכן "עליו לנהוג באדיבות עם הבריות כמידת יכולתו גם אם יהיה ביניהם אדם גס, עליו להעביר על מידותיו" ולא לריב עמו. אולם אל לו להתרפס בפניו כדוגמת "המנשק את ידי עם הארץ או נותן לו קדימה ומשרתהו ותמיד בלי צורך דתי או חומרי", ואף לא נאה שינהג העניו כך "שאין זו ענווה הראויה לשבח כי אם בזיון והשפלה המורים על חסרון דעת" [המספיק לעובדי ה' פרק הענווה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
