ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק רְבִיעִי
אֲבָל בְּאֵיזֶה עִנְיָן חַיָּב לְהִתְנַהֵג בִּכְנִיעָה וּבְשִׁפְלוּת, אֹמַר, כִּי הַכְּנִיעָה חַיָּב אָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ בְּשִׁבְעָה עִנְיָנִים.
במשא ובמתן
אֶחָד, בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם אַנְשֵׁי דוֹרוֹ, וּבַמִּנְהָג הַטּוֹב עִם בְּנֵי מִינוֹ, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּמַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְדַבֶּר בּוֹ, וּבוֹ אָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים טו, ד): "נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס".
כשיפגע בחכמים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
69 - הכניעה חלק ג'
70 - הכניעה חלק ד'
71 - הכניעה חלק ה'
טען עוד
כשמספרים בשבחו
וְהַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ בְּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, חַיָּב לְהִכָּנֵעַ, וְיַעֲבִיר עַל לִבּוֹ* מַה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ מִן הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאִים, אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא יוֹדְעָם, וְכִסָּה אוֹתָם עָלָיו, וְהֶאֱרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מֵהֶם. וְאַל יִשְׂמַח בִּטְעוֹת בְּנֵי אָדָם בּוֹ, אַךְ יֶאֱבַל, בַּעֲבוּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת רֹעַ מַעֲלָלָיו וְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִפְּרֹעַ חוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וּגְמֹל טוֹבָתוֹ, וְיִכָּנַע בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים לח, יט): "כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי".
כשמספרים בגנותו
וְהָרְבִיעִי, כְּשֶׁמְּסַפְּרִים בִּגְנוּתוֹ, יִכָּנַע לַבּוֹרֵא, וְיוֹדֶה לוֹ עַל אֲשֶׁר גִּלָּה לוֹ מְעַט מֵהַרְבֵּה לְיַסְּרוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (אִיּוֹב לו, י): "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר".
___________________________________
וְיַעֲבִיר עַל לִבּוֹ - יחשוב ויתבונן.
ביאורים
כשאנו מתבוננים במידת הכניעה, עלינו לשוות תמיד למול עיננו את המידה ההופכית לה, הגאווה. הגאווה נובעת מהביטחון השגוי של האדם במעמדו, בכוחו ובכשרונותיו. ניתן היה לחשוב שביטויה היחיד של הגאווה הינו אך ורק בתחושת החשיבות שהאדם מפתח כלפי עצמו, ושבזה הדבר מסתכם. אך הגאווה, כפי שנראה, מקיפה וחודרת לכל רובדי החיים של האדם. כנגד זה על הכניעה לתת מענה אמיתי לכל מצב, להקיף את כל חיי האדם ולהתייחס לכל פרטיהם.
רבנו בחיי פותח בשאלה: באיזה עניין חייב האדם להשתמש בכניעה? באלו מצבים יש להיעזר בכניעה? וממילא, אלו שימושים יש לכניעה בחיינו? רבנו בחיי מונה לפנינו שבעה עניינים, שימושים:
א. שימוש הכניעה בהתנהגותו היומיומית של האדם, עם אנשי ביתו, עירו, וכל הבאים עמו במגע. האדיבות, הדיבור הרך והנכונות לקבל, הינם רק מקצת הגינונים העושים את התנהגותנו עם הסביבה לנינוחה יותר. גינונים אלו נקנים על ידי מידת הכניעה, הגורמת, כפי שנלמד בהמשך השער, שבעליה ימצא חן בעיני הבריות. התנהגותו של בעל גאווה תלווה בדרך כלל, בנתינת התחושה שהכל מגיע לו.
ב. האדם נעזר בכניעה בקבלת דברי החכמים והחסידים. לשם החיזור אחר דברי חכמי התורה וחסידי האמת, ולצורך קבלת הערתם בדבר החיזוק בעבודת הבורא, נדרשת לאדם כניעה היוצרת בו את הרצון לקבל.
ג. האדם נעזר בכניעה כנגד תחושת החשיבות המתקבלת כאשר משבחים אותו. האדם עלול ליפול בגאווה בעקבות השבח, ולכן עליו מיד להיכנע, ולשוות למול עיניו את העניינים בהם הוא חסר ודרוש תיקון.
ד. הכניעה מסייעת לאדם לקבל ביקורת ולקחת אותה לתשומת ליבו. אם בשימוש השני עסקנו בנכונות לשמוע אל החכמים, הרי שבשימוש זה הנושא הוא היחס הנכון אל גינויים הנאמרים עליו על ידי אנשים בסביבתו. הכניעה מסייעת לאדם לא להדוף אותם, אלא לשים אל ליבו ולקבלם. אמנם יש להדגיש שהכניעה איננה נובעת מתחושת נחיתות כלפי האנשים המדברים בגנותו, אלא מכוונת היא כלפי הקב"ה שגילה לו על ידי האנשים הללו את הדרוש תיקון והשתלמות.
הרחבות
•הענווה מביאה לשלום
בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ עִם אַנְשֵׁי דוֹרוֹ. המדרש אומר: "גדול השלום שניתן לענוים, שנאמר: 'וענוים ירשו ארץ והתענגו על רֹב שלום'[תהלים לז, יא]" [ספרי נשא, מב]. המהר"ל מסביר את הקשר בין השלום לענווה: המחלוקת נובעת מכך ש"כל אחד רואה עצמו מיוחד במעלה", ומידת הענווה היא ש"אין האדם מייחד עצמו שיש לו מעלה מיוחדת בפני עצמו והוא מחולק מן שאר אדם, רק הוא שוה אל הכל, וזהו השלום" [נתיב השלום, פרק א]. העניו אינו מרגיש את עצמו כמעולה יותר מאחרים, אלא מבין שלכל אחד יש את מקומו ותפקידו.
•הדרכה להתנהגות בענווה עם חברו
וּבַמִּנְהָג הַטּוֹב עִם בְּנֵי מִינוֹ. רבי אברהם בן הרמב"ם מפרט את ההדרכה המעשית לענווה בין אדם לחברו - "שלא יתגאה על בני אדם ולא יראוהו סר וזעף כי אם נעים הליכות", "לא יהיה להוט אחר המקומות הגבוהים". וכן "עליו לנהוג באדיבות עם הבריות כמידת יכולתו גם אם יהיה ביניהם אדם גס, עליו להעביר על מידותיו" ולא לריב עמו. אולם אל לו להתרפס בפניו כדוגמת "המנשק את ידי עם הארץ או נותן לו קדימה ומשרתהו ותמיד בלי צורך דתי או חומרי", ואף לא נאה שינהג העניו כך "שאין זו ענווה הראויה לשבח כי אם בזיון והשפלה המורים על חסרון דעת" [המספיק לעובדי ה' פרק הענווה].
תהיו חמים!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
עבודת ה' לחופש
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
