ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- תמוז
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב שמחה עלברג זצ"ל
יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית
מה מייצג את הנהגתו המופלאה של כ"ק אדמו״ר מליובאוויטש זצוק"ל? בכדי להשיב על שאלה זו, די בשתי מלים, המלאות וגדושות להט ודינאמיקה. די אפילו בביטוי אחד, האוצר בתוכו עוצמה מטאפיסית אדירה, והוא שיכול לציין ולהגדיר בדיוק את הכוח הפנימי של ליובאוויטש בהנהגתו של הרבי: מסירות-נפש.
מסירות-נפש במשמעותה העמוקה ובתפיסתה המקורית, מהווה אחד מן המושגים המקודשים ביותר של היהדות. אחד היסודות האיתנים ביותר שהיהדות נבנית עליו, מאז קיומו של עם ישראל ועלותו לבימת האנושות ועד היום הזה, הוא מסירות-נפש. דוגמה עצמית במדריגה גבוהה.
ויחד עם זאת, הנכונות המלאה להקריב את הקרבנות הגדולים ביותר למען אידיאלים קדושים, להתרומם לגבהים הרוחניים הרמים ביותר עד לחידלון פיסי – הם אכן תופעה נדירה.
אבל בכל זאת ישנם בכל דור כמה יחידים יוצאים מן הכלל, החיים באופן מרומם יותר מעל לסביבתם, כאלה שפועלים בחייהם היומיים בכוח העל-טבעי של מסירות-נפש. הרבי יכול לשמש דוגמה אידיאלית ליהודים הגדולים של מסירות-נפש בכל הדורות. הוא משמש הוכחה מופתית איזה עולמות גדולים וכבירים ניתן ליצור בכוח מסירות-נפש ללא שיור.
הוויתור על ה"עולם הבא"
מהו המובן העמוק ביותר של אידיאת מסירות-הנפש? אילו ביטאה אידיאה זו רק ייסורי-גוף, עינויי-תופת, סבל וכאב בכל האיברים עד לרגעים האחרונים של הגסיסה, שמביאה למוות של קדוש-השם; אילו ביטאה מסירות-נפש נכונות לתת יריקה, בכל מלוא ההכרה, על כל העולם הזה עם כל הבליו, להיפרד בשמחת-לב מכל המולת-החיים שלו; אילו היתה זו המשמעות של מסירות-נפש, כי אז גם כוח נעלה זה היה מביא את האדם למדריגת בריה שלמעלה-מן-הטבע, המסוגלת להתרומם לגבהים על-טבעיים: ללכת על מוקדי קידוש-השם.
אבל האידיאה של מסירות-נפש היא עוד הרבה יותר עמוקה. בעומקה היא אינה עומדת על מסירת הגוף, לוותר על הקיום הגופני, אלא על "מסירות-נפש", להיות נכון לתת למען כבוד השם יתברך את קנין הנפש, את הנשמה. להיות מוכן למען כבוד שמים לאבד את חלקו לעולם הבא. כה נעלה ונשגב הוא המושג של מסירות-נפש.
כותב רבי צדוק הכהן: ״אברהם אבינו השליך עצמו לכבשן האש אף שיאבד עולמו, חס ושלום, מכל מקום מרוב אהבתו להשם מסר גם נפשו וחלקו לעולם הבא כדי שיקדש שם שמים״ (״פרי צדיק״, פסח).
"וירד משה מן ההר אל העם" (יתרו יט, יד), "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו ולא היה יורד לביתו אלא מן ההר אל העם" (רש״י ומכילתא, שם). הוא עזב אה כל ענייניו האישיים והלך ישר אל העם.
ועולה השאלה: וכי מה היו עסקיו? והלא כל עסקיו, מטבע הדברים, לא היו אלא תורה, יראה, צדקה וחסד. וזה היה תוכן החיים של משה רבינו: תורה. ואם כן מה היו העסקים שבהם התעסק? כותב ה׳שם משמואל״ (ויקרא), כי עסקי משה אכן היו עשיית מצוות ותורה במעלה הגבוהה ביותר. אבל משה מסר את עצמו וויתר על עסקי עולם הבא שלו והלך מיד לבדוק למה זקוק כלל ישראל, וזו משמעות מסירות-נפש למען יהודים. לוותר על עולם הבא לטובת כלל ישראל.
הרבי התברך בכוח בלתי-מוגבל של מסירות-נפש, ומכאן הצלחתו בבניית משכנות לתורה ויהדות בהרבה פינות נידחות בכל מדבריות העולם הגדול.
מנהיג ישראל במובן ההיסטורי
הרבי מליובאוויטש זצוק"ל, יכול בצדק להיקרא מנהיג ישראל במובן היסטורי, מנהיג שבמעשיו הגדושים מסירות-נפש הוא מזכיר לנו את הדמויות הקמאיות של מנהיגי ישראל שהקריבו את הכול, את עולם-הזה כמו את עולם-הבא שלהם, כדי להציל את כלל ישראל ולהרימו לגבהים הנשגבים ביותר.
מנהיג מוכרח שיהיה מבורך בהרבה מעלות. אדם שה"אני" האישי שלו חדל מלהתקיים לחלוטין. אדם שמלבד את עצמו, אין הוא שוכח אף יהודי אחד. אדם שמוכן למידה הגדולה ביותר של מסירות-נפש, והעיקר להציל הודות לכך נשמה יהודית אחת ויחידה, ובוודאי שהוא מוכן לוותר על כל שיור של "אני" שלו לטובת כלל ישראל, כפי שעשו זאת מנהיגינו הגדולים בכל הדורות, מאז משה רבינו ועד לאחרוני מנהיגי ישראל לפני החורבן הגדול. מנהיג הוא זה שבונה תורה לכלל ישראל. מנהיג הוא שדואג למען כלל ישראל, וזה עצמו תורה במשמעות הנעלה ביותר.
מעלתו העיקרית של מנהיג ישראל, בהתגלמות המושלמת, מעלה שבאה לידי ביטוי במאורעות רגילים ולא רגילים, מעלה שקובעת ומעצבת את האישיות של הנושא בה, הרי זו המעלה שלא לפחד. לא להיות מושפע מן הפחד בשום מצב. הפחד עלול לגרום אלם, לשתק ולקטוע כל יוזמה וכל פעולה. פחד יוצר מחיצה של ברזל, הוא מסנוור ועלול להפוך את האדם חסר אונים וליטול ממנו כל יכולת של עשייה.
מנהיג, נשיא בישראל, אסור לו לירא מאף אחד, מלבד מהשם יתברך. אסור לא לחשוש כי דעתו או גישתו, יהיו נועזות ככל שיהיו, יגרמו אי-שביעות רצון ויגרמו להתפרצות וולקאנית של תגובות. אופיו חייב להיות נחוש כדי שלא להיכנע לשום לחץ, יהיה מצד מי שלא יהיה. ואם הוא רך וגמיש במידה שיהיה מושפע מדעות מנוגדות, מאבד הוא בכך את כוח הנהגתו וכתר המלכות שלו מתכהה.
כוחות על-טבעיים
לעיתים קרובות אנו עומדים משתאים נפעמים לנוכח העבודה הגדולה והכבירה שהרבי העמיס על כתפיו. לעיתים קרובות אנו עומדים מתפעלים איך מסוגל איש אחד לחולל מהפכה כה גדולה – ללא אח ורע – במהלך-המחשבה של המונים יהודיים. לעיתים קרובות אנו נדהמים לנוכח מבטו המרחיק-ראות, כוחותיו הרוחניים ומעין רעיונותיו השופע ומסעיר.
ואנו שואלים: איך יכול אדם אחד להגשים מספר כה רב של רעיונות שכל מטרתם לבנות מחדש את העולם היהודי שנחרב ולהשיב לו את צורתו ההיסטורית העתיקה? מנין גבורת-קודש כזו שיוכל לשאת בעול כה כבד, לשאת בייסורים ולגלות דאגה לחלק גדול של כלל ישראל. והתשובה היא: "יחד לב וגל אבן מפי באר מים״ (פיוט לתפילת גשם). והתורה כתבה: "ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר״ (ויצא כט, י)״ ורש״י מציין: "כאדם המעביר את הפקק מעל פי הצלוחית״.
מנין היו ליעקב כוחות פיזיים כאלה, שיוכל לגול אבן כה גדולה וכבדה? אומרים בעלי המוסר, כי זהו בדיוק כמו בשעת שריפה. לאדם יש אמנם כוחות פיזיים מוגבלים. הוא יכול להרים משא במשקל מסוים, לרוץ מרחק מסוים. אבל שונה הדבר כאשר פורצת שריפה, שאז, כאשר הסכנה היא גדולה, הוא מקבל לפתע כוחות חזקים ומיוחדים, הוא מסוגל לשאת את המשא הכבד ביותר, הוא מסוגל לפתע לרוץ בלי נשימה למרחק של הרבה מילין, פי כמה וכמה יותר מאשר בזמנים רגילים. וכך הוא הדבר גם באשר לכוחות הרוחניים המתעוררים באדם במידה מוגברת לעת שסכנה מתרחשת (ראה שיחות הגרח״ש, פרשת וישלח).
הרבי הבחין כאשר סכנה ריחפה באוויר. סכנה לקיום התורה, סכנה ליתדות-אמת. ברגע כזה צומחים להם לפתע כוחות רוחניים מוגברים בקצב עצום. האדם מגלה אז בעצמו מאגרי כוחות על-טבעיים, יש לו הכוח לרוץ ולשאת במשא של כלל ישראל.
אצל הרבי ראינו דבר מופלא: מעולם לא ידע גבול וסוף. תמיד החזיק בבראשית. בהתחלה. בו ברגע שמסיימים פרויקט אחד, הורה לחסידיו להתכונן לעוד אחד. ברגע שבו מסיימים להגשים רעיון אחד, נולד רעיון חדש. אין עצירה. אין סיום לפרשה. מוטיב הבראשית פועל תמיד.
משה רבינו אמר בתפילת "ואתחנן": "אתה החילות להראות את עברך את גדלך ואת ידך החזקה״ (דברים ג, א). משה רבינו כבר הספיק עד אז לעשות הרבה מאוד למען כלל ישראל. הוציא אותם ממצרים. הוליכם למדבר סיני לקבלת התורה. נשאם כאומן את היונק. ולאחר שנים כה רבות של עבודת מסירות-נפש למען כלל ישראל, אומר משה: ״אתה החילות״. כלומר, לאחר כל המעשים והנשיאה בעול, עוד עומד משה רבנו במדריגת ״אתה החילות״, הכל היה אצלו בגדר התחלה.
ברור מאליו כי בכל האמור ציינתי רק כמה קווים הזורקים אור על האישיות המופלאה והנדירה של כ״ק אדמו"ר זצוק"ל. ועוד הרבה, הרבה מאוד, נחוץ לכתוב כדי להעמיד את התמונה הזו בשלימותה.
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
טעינה למחשבה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
