ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וּכְבָר הִתְבָּאֵר, כִּי מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם יֵחָלְקוּ לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַתּוֹרָה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַצִּוּוּיִם וְהָאַזְהָרוֹת לְבָד.
וּמִפְּנֵי הֱיוֹת הַתּוֹרָה מִלּוֹת וְעִנְיָנִים*, נֶחְלְקוּ בְּנֵי אָדָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה עַל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
לימוד ללא הבנה
תְּחִלָּתָם, אֲנָשִׁים לָמְדוּ הַחֻמָּשׁ וְהַמִּקְרָא, וְהִסְפִּיק לָהֶם בְּגִּרְסַת הַפָּסוּק מִבְּלִי הֲבָנַת הָעִנְיָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן*, וְהֵם בִּתְכוּנַת חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
35 - עבודת ה' חלק י"ב
36 - עבודת ה' חלק י"ג
37 - עבודת ה' חלק י"ד
טען עוד
בעלי הניקוד
וְהַשֵּׁנִית, אֲנָשִׁים בִּקְּשׁוּ לְבָרֵר קְרִיאָתָם* וְלִשְׁמֹר הַתְּנוּעוֹת, וְשָׂמוּ רֹב הִשְׁתַּדְּלוּתָם בִּידִיעַת מְקוֹמוֹת הַנִּקּוּד, וְהֵם בַּעֲלֵי הַנִּקּוּד וְהַמָּסֹרֶת.
מביני סיבות הניקוד והטעמים
וְהַשְּׁלִישִׁית, אֲנָשִׁים רָאוּ חֶסְרוֹן מִי שֶׁקָּדַם* זִכְרָם, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לָדַעַת עִלַּת* הַנִּקּוּד וְהַטְּעָמִים, וְחִבְּרוּ אֲלֵיהֶם דַּעַת שִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן וְדִקְדּוּקוֹ, וְדַעַת הַשֵּׁמוֹת וְהַפְּעָלִים, וְתֵבוֹת הַטַּעַם, וְהַסָּמוּךְ, וְהַנִּפְרָד, וְסִפּוּר הֶעָבָר בִּלְשׁוֹן הֶעָתִיד, וְהַצִּוּוּי בִּלְשׁוֹן הַמָּקוֹר, וְהַשָּׁלֵם, וְהֶחָסֵר, וְהַנָּח, וְהַכָּפוּל, וְהַנִּרְאֶה, וְהַנִּסְתָּר, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה.
מביני המילים
וְהָרְבִיעִית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרָם בְּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת הַמְסֻפָּקוֹת* בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְהַנִּרְאֶה מִן הַפְּשָׁט*, וְחָקְרוּ עִם זֶה עַל יְדִיעַת הָעוֹבֵר* וְהָאֲמִתִּי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וְהַשֵּׁמוֹת הַדּוֹמִים וְשֶׁאֵינָם דּוֹמִים, וְהַנִּגְזָרִים וְשֶׁאֵינָם נִגְזָרִים, וְהַזָּרִים, וְכֵן בַּתְּאָרִים וּבַפְּעָלִים, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
המפרשים
וְהַחֲמִישִׁית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרָם בְּדַעַת עִנְיָנֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וּלְהָבִין שָׁרָשָׁיו, וְלַחֲקֹר עַל הָעוֹבֵר וְהָאֲמִתִּי מֵעִנְיָנָיו, כַּגַּשְׁמוּת הַנִּזְכֶּרֶת* בּוֹ. וְהֵם הַמְפָרְשִׁים סֵפֶר הָאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ*, וְאֵין סוֹמְכִין עַל הַקַּבָּלָה.
יודעי המשנה
וְהַשִּׁשִּׁית, אֲנָשִׁים סָמְכוּ עַל קַבָּלַת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִיא הַמִּשְׁנָה, וְהִגִּיעוּ לִקְצָת חִיּוּבֵי הַתּוֹרוֹת וְהַמִּצְוֹת וְהַדִּינִין מִבְּלִי עִיּוּן בַּתַּלְמוּד*.
יודעי הגמרא
וְהַשְּׁבִיעִית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל כָּל מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ בְּעִיּוּן הַתַּלְמוּד, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּגִרְסָתוֹ וּקְרִיאַת הִלְכוֹתָיו, מִבְּלִי פָּרֵק קֻשְׁיוֹתָיו וּפַתֵּחַ סְתוּמוֹתָיו.
___________________________________
מִלּוֹת וְעִנְיָנִים – פסוקי התורה ופירושיהם. וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן – צורת הקריאה הנכונה. לְבָרֵר קְרִיאָתָם וכו' – לדקדק בקריאה נכונה. מִי שֶׁקָּדַם – שני סוגי האנשים שהוזכרו לעיל. עִלַּת – סיבת. הַמְסֻפָּקוֹת – הקשות. וְהַנִּרְאֶה מִן הַפְּשָׁט – הבנת פשט המילים. הָעוֹבֵר – לשון מושאלת. כַּגַּשְׁמוּת הַנִּזְכֶּרֶת – ביטויי הגשמה לה' כגון: יד ה', וירד ה', מתפרשים כמשל. כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ – כפי הנראה מפשט הכתוב. בַּתַּלְמוּד – בגמרא.
ביאורים
לאחר שרבנו בחיי בירר שעבודת ה' צריכה ללוות את האדם בכל מהלך חייו, הוא נפנה לחלק את עובדי ה' לעשר מדרגות בלימוד התורה. כאשר האדם ידע בוודאות באיזה מדרגה הוא, הוא יוכל לעלות ולטפס למדרגה הבאה. סוגי הלומדים הם:
1. המשננים : אותם יהודים שלמדו חומש בקטנותם והם חוזרים ומשננים אותו ללא כל הבנה. רבנו בחיי קורא להם חמור נושא ספרים כי הלימוד שלהם הוא רק קריאה בלבד, אך הקורא נשאר בחומריותו מכיוון שאינו מנסה להכניס את הדברים אל תוך ליבו.
2. המנקדים והמדקדקים : יודעי החומש אשר שמים לב לדקדוק ולצורת הגיית המילה. גם הם אינם יודעים את תוכן הכתוב, אך הם מבינים שיש ערך עליון בקריאה נכונה של פסוקי התורה.
3. הבלשנים : יודעי התנ"ך אשר למדו את כללי שפת הקודש על בוריים. אנשים אלו מבינים שיש משמעות לא רק לניקוד הנכון אלא גם לסדר הנכון של הפסוק ולעולם השורשים והפעלים של התורה. גם אצלם עדיין התוכן המוסרי והרוחני העמוק אינו בא לידי ביטוי.
4. מביני המילים : יודעי המקרא אשר מבינים שיש מושגים שאין להבינם בהבנה שטחית. הם עסוקים יותר בהשוואה בין מילים ובהבנת פירושי מילים לעומקם. הם אף מפרשים מילים קשות בתנ"ך, אך גם להם ישנה הבנה שטחית ומקומית.
5. פשטני המקרא : לומדי ומפרשי התנ"ך כפשוטו. לאור מכלול הבנת השפה העשירה ועומק המושגים הם מבינים את פשוטו של מקרא. הם מבינים במושגי האלוהות מעט ויודעים שישנן פעולות שאין לייחס לבורא ולכן מבארים ומסבירים אותם.
6. בעלי המשנה : אלו הלומדים אשר מפרשים את התורה לא רק במובן הפשטני, אלא אף לאור דברי רבותינו. התורה אצלם הופכת למנווטת ולמדריכה ולכן הם גם מגיעים להלכות מעשיות דרך חז"ל במשנה.
7. בעלי הגמרא : אותם הלומדים שבנוסף ללימוד מקרא מעמיק לפשוטו ואף לפי דברי חז"ל, הם לומדים גמרא, ומנחים את חייהם לאור ביאור גדרי המצוות שמופיע בתלמוד, אך אינם עוסקים בהתמודדות עם הקושיות שנראות בלימוד התלמוד.
הרחבות
•פשט ודרש
וְהֵם הַמְפָרְשִׁים סֵפֶר הָאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ, וְאֵין סוֹמְכִין עַל הַקַּבָּלָה. מדברי רבנו בחיי משתמע שפירוש התורה על דרך הפשט, אף בניגוד לדרשות חז"ל, הוא חיובי. כך גם אומר הרשב"ם : "כל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון... והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא... וגם רבנו שלמה אבי אמי, מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" [רשב"ם בראשית לז, ב]. אמנם, מדבריו גם עולה שלימוד התורה לפי דרשותיהם של חז"ל הוא לימוד מעולה יותר, אך בודאי שחשוב גם לדעת את התורה לפי פשטה (ועיין בדבריו בתחילת פירושו לתורה).
גם רבי אברהם אבן עזרא בפירושו נצמד יותר לפשוטו של מקרא, ואומר: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת... כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם" [ראב"ע, הקדמה לתורה]. לעומת זאת, הרמב"ן מתווכח עימו רבות בפירושו (רמב"ן, הקדמה לתורה) ונותן דגש רב יותר לדקדוקי חז"ל במקראות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
