ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וּכְבָר הִתְבָּאֵר, כִּי מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם יֵחָלְקוּ לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הַתּוֹרָה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַצִּוּוּיִם וְהָאַזְהָרוֹת לְבָד.
וּמִפְּנֵי הֱיוֹת הַתּוֹרָה מִלּוֹת וְעִנְיָנִים*, נֶחְלְקוּ בְּנֵי אָדָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה עַל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
לימוד ללא הבנה
תְּחִלָּתָם, אֲנָשִׁים לָמְדוּ הַחֻמָּשׁ וְהַמִּקְרָא, וְהִסְפִּיק לָהֶם בְּגִּרְסַת הַפָּסוּק מִבְּלִי הֲבָנַת הָעִנְיָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן*, וְהֵם בִּתְכוּנַת חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
35 - עבודת ה' חלק י"ב
36 - עבודת ה' חלק י"ג
37 - עבודת ה' חלק י"ד
טען עוד
בעלי הניקוד
וְהַשֵּׁנִית, אֲנָשִׁים בִּקְּשׁוּ לְבָרֵר קְרִיאָתָם* וְלִשְׁמֹר הַתְּנוּעוֹת, וְשָׂמוּ רֹב הִשְׁתַּדְּלוּתָם בִּידִיעַת מְקוֹמוֹת הַנִּקּוּד, וְהֵם בַּעֲלֵי הַנִּקּוּד וְהַמָּסֹרֶת.
מביני סיבות הניקוד והטעמים
וְהַשְּׁלִישִׁית, אֲנָשִׁים רָאוּ חֶסְרוֹן מִי שֶׁקָּדַם* זִכְרָם, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לָדַעַת עִלַּת* הַנִּקּוּד וְהַטְּעָמִים, וְחִבְּרוּ אֲלֵיהֶם דַּעַת שִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן וְדִקְדּוּקוֹ, וְדַעַת הַשֵּׁמוֹת וְהַפְּעָלִים, וְתֵבוֹת הַטַּעַם, וְהַסָּמוּךְ, וְהַנִּפְרָד, וְסִפּוּר הֶעָבָר בִּלְשׁוֹן הֶעָתִיד, וְהַצִּוּוּי בִּלְשׁוֹן הַמָּקוֹר, וְהַשָּׁלֵם, וְהֶחָסֵר, וְהַנָּח, וְהַכָּפוּל, וְהַנִּרְאֶה, וְהַנִּסְתָּר, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה.
מביני המילים
וְהָרְבִיעִית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרָם בְּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת הַמְסֻפָּקוֹת* בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְהַנִּרְאֶה מִן הַפְּשָׁט*, וְחָקְרוּ עִם זֶה עַל יְדִיעַת הָעוֹבֵר* וְהָאֲמִתִּי בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, וְהַשֵּׁמוֹת הַדּוֹמִים וְשֶׁאֵינָם דּוֹמִים, וְהַנִּגְזָרִים וְשֶׁאֵינָם נִגְזָרִים, וְהַזָּרִים, וְכֵן בַּתְּאָרִים וּבַפְּעָלִים, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
המפרשים
וְהַחֲמִישִׁית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרָם בְּדַעַת עִנְיָנֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וּלְהָבִין שָׁרָשָׁיו, וְלַחֲקֹר עַל הָעוֹבֵר וְהָאֲמִתִּי מֵעִנְיָנָיו, כַּגַּשְׁמוּת הַנִּזְכֶּרֶת* בּוֹ. וְהֵם הַמְפָרְשִׁים סֵפֶר הָאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ*, וְאֵין סוֹמְכִין עַל הַקַּבָּלָה.
יודעי המשנה
וְהַשִּׁשִּׁית, אֲנָשִׁים סָמְכוּ עַל קַבָּלַת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִיא הַמִּשְׁנָה, וְהִגִּיעוּ לִקְצָת חִיּוּבֵי הַתּוֹרוֹת וְהַמִּצְוֹת וְהַדִּינִין מִבְּלִי עִיּוּן בַּתַּלְמוּד*.
יודעי הגמרא
וְהַשְּׁבִיעִית, אֲנָשִׁים שֶׁהוֹסִיפוּ עַל כָּל מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ בְּעִיּוּן הַתַּלְמוּד, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּגִרְסָתוֹ וּקְרִיאַת הִלְכוֹתָיו, מִבְּלִי פָּרֵק קֻשְׁיוֹתָיו וּפַתֵּחַ סְתוּמוֹתָיו.
___________________________________
מִלּוֹת וְעִנְיָנִים – פסוקי התורה ופירושיהם. וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן – צורת הקריאה הנכונה. לְבָרֵר קְרִיאָתָם וכו' – לדקדק בקריאה נכונה. מִי שֶׁקָּדַם – שני סוגי האנשים שהוזכרו לעיל. עִלַּת – סיבת. הַמְסֻפָּקוֹת – הקשות. וְהַנִּרְאֶה מִן הַפְּשָׁט – הבנת פשט המילים. הָעוֹבֵר – לשון מושאלת. כַּגַּשְׁמוּת הַנִּזְכֶּרֶת – ביטויי הגשמה לה' כגון: יד ה', וירד ה', מתפרשים כמשל. כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ – כפי הנראה מפשט הכתוב. בַּתַּלְמוּד – בגמרא.
ביאורים
לאחר שרבנו בחיי בירר שעבודת ה' צריכה ללוות את האדם בכל מהלך חייו, הוא נפנה לחלק את עובדי ה' לעשר מדרגות בלימוד התורה. כאשר האדם ידע בוודאות באיזה מדרגה הוא, הוא יוכל לעלות ולטפס למדרגה הבאה. סוגי הלומדים הם:
1. המשננים : אותם יהודים שלמדו חומש בקטנותם והם חוזרים ומשננים אותו ללא כל הבנה. רבנו בחיי קורא להם חמור נושא ספרים כי הלימוד שלהם הוא רק קריאה בלבד, אך הקורא נשאר בחומריותו מכיוון שאינו מנסה להכניס את הדברים אל תוך ליבו.
2. המנקדים והמדקדקים : יודעי החומש אשר שמים לב לדקדוק ולצורת הגיית המילה. גם הם אינם יודעים את תוכן הכתוב, אך הם מבינים שיש ערך עליון בקריאה נכונה של פסוקי התורה.
3. הבלשנים : יודעי התנ"ך אשר למדו את כללי שפת הקודש על בוריים. אנשים אלו מבינים שיש משמעות לא רק לניקוד הנכון אלא גם לסדר הנכון של הפסוק ולעולם השורשים והפעלים של התורה. גם אצלם עדיין התוכן המוסרי והרוחני העמוק אינו בא לידי ביטוי.
4. מביני המילים : יודעי המקרא אשר מבינים שיש מושגים שאין להבינם בהבנה שטחית. הם עסוקים יותר בהשוואה בין מילים ובהבנת פירושי מילים לעומקם. הם אף מפרשים מילים קשות בתנ"ך, אך גם להם ישנה הבנה שטחית ומקומית.
5. פשטני המקרא : לומדי ומפרשי התנ"ך כפשוטו. לאור מכלול הבנת השפה העשירה ועומק המושגים הם מבינים את פשוטו של מקרא. הם מבינים במושגי האלוהות מעט ויודעים שישנן פעולות שאין לייחס לבורא ולכן מבארים ומסבירים אותם.
6. בעלי המשנה : אלו הלומדים אשר מפרשים את התורה לא רק במובן הפשטני, אלא אף לאור דברי רבותינו. התורה אצלם הופכת למנווטת ולמדריכה ולכן הם גם מגיעים להלכות מעשיות דרך חז"ל במשנה.
7. בעלי הגמרא : אותם הלומדים שבנוסף ללימוד מקרא מעמיק לפשוטו ואף לפי דברי חז"ל, הם לומדים גמרא, ומנחים את חייהם לאור ביאור גדרי המצוות שמופיע בתלמוד, אך אינם עוסקים בהתמודדות עם הקושיות שנראות בלימוד התלמוד.
הרחבות
•פשט ודרש
וְהֵם הַמְפָרְשִׁים סֵפֶר הָאֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה מִמֶּנּוּ, וְאֵין סוֹמְכִין עַל הַקַּבָּלָה. מדברי רבנו בחיי משתמע שפירוש התורה על דרך הפשט, אף בניגוד לדרשות חז"ל, הוא חיובי. כך גם אומר הרשב"ם : "כל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון... והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא... וגם רבנו שלמה אבי אמי, מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" [רשב"ם בראשית לז, ב]. אמנם, מדבריו גם עולה שלימוד התורה לפי דרשותיהם של חז"ל הוא לימוד מעולה יותר, אך בודאי שחשוב גם לדעת את התורה לפי פשטה (ועיין בדבריו בתחילת פירושו לתורה).
גם רבי אברהם אבן עזרא בפירושו נצמד יותר לפשוטו של מקרא, ואומר: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת... כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם" [ראב"ע, הקדמה לתורה]. לעומת זאת, הרמב"ן מתווכח עימו רבות בפירושו (רמב"ן, הקדמה לתורה) ונותן דגש רב יותר לדקדוקי חז"ל במקראות.
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רמב"ם וכוזרי
השלמת התמונה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
