ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וְהַמַּדְרֵגָה הַשְׁמִינִית, אֲנָשִׁים הִתְבָּרֵר לָהֶם בְּנַפְשׁוֹתָם כָּל מַה שֶּׁקָּדַם זִכְרוֹ*, אֶלָּא שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עֲבוֹדַת יְיָ מִיִּרְאָתָם אֶת עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַבָּא, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ גְנוּת שְׁתֵּי הַדֵּעוֹת הָאֵלֶּה בְּמַה שֶּׁקָּדַם לָנוּ.
עובדים לשמה אלא שלא נשמרים ממפסידי העבודות
וְהַמַּדְרֵגָה הַתְּשִׁיעִית, אֲנָשִׁים הֶאֱמִינוּ בַּתּוֹרָה וּבַגְּמוּל וּבָעֹנֶשׁ עָלֶיהָ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמִים, וְכִוְּנוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִשְׁמוֹ וּלְמַה שֶּׁיֵּאוֹת לוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ מִמַּפְסִידֵי הָעֲבוֹדוֹת*, וְנִכְנַס הַהֶפְסֵד עֲלֵיהֶן* וְלֹא הִכִּירוּ מֵאַיִן, דוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קֹהֶלֶת י, א): "זְבוּבֵי מָוֶת* יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט", וְאָמַר (קֹהֶלֶת ט, יח): "וְחוֹטֶא אֶחָד* יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה". וְאָמַר קְצָת הַחֲסִידִים לְתַלְמִידָיו: אִלּוּ לֹא הָיוּ לָכֶם עֲוֹנוֹת, הָיִיתִי מְפַחֵד עֲלֵיכֶם מִמַּה שֶּׁהוּא גָדוֹל מִן הָעֲוֹנוֹת. אָמְרוּ לוֹ: מַה הוּא גָדוֹל מִן הָעֲוֹנוֹת? אָמַר: הַגַּבְהוּת וְהַגַּאֲוָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי טז, ה): "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל גְּבַהּ לֵב".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
39 - עבודת ה' חלק ט"ז
40 - עבודת ה' חלק י"ז
טען עוד
וְהַמַּדְרֵגָה הָעֲשִׂירִית, אֲנָשִׁים הִתְבָּרְרָה אֶצְלָם אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וְכָל מַה שֶּׁהֵם חַיָּבִים מִן הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ עָלֶיהָ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמִים, וְנִתְעוֹרְרוּ מֵהִתְעַלְּמוּתָם, וְרָאָה לִבָּם מַה שֶּׁחַיָּבִים בּוֹ לַבּוֹרֵא לְגֹדֶל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עֲלֵיהֶם, וְלֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ, אַךְ מִהֲרוּ אֶל עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים לִשְׁמוֹ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם בְּכֹסֶף וּבְלֵבָב שָׁלֵם, בַּעֲבוּר יְדִיעָתָם אוֹתוֹ וְהַכָּרָתָם אֶת עִנְיָנוֹ.
וְזֹאת הַמַּעֲלָה הָרָמָה שֶׁבְּמַדְרֵגַת אַנְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְזֹאת מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר נִמְסְרוּ אֶל הָאֱלֹהִים, וְכָרְתוּ עִמּוֹ בְרִית, וְסָחֲרוּ עִמּוֹ*, וְהִסְכִּימוּ עָלָיו*, וְנָתְנוּ לוֹ נַפְשׁוֹתָם וּבְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם, וְעָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַה שֶּׁקִּבְּלוּ עַל נַפְשׁוֹתָם. וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים נ, ה): "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח"*.
מדרגה אחר מדרגה
וְזֹאת צוּרַת הַהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה וּמַדְרֵגוֹת אַנְשֵׁי הַחָכְמָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, וּתְכוּנוֹת וּמַעֲלוֹת הַמַּאֲמִינִים בָּהּ. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בְּמַדְרֵגוֹת אַנְשֵׁי הַתְּבוּנוֹת בַּתּוֹרָה זוּלָתִי מַה שֶּׁסִּפַּרְנוּ, אַךְ זָכַרְנוּ הַנִּמְצָא עָלָיו רֹב הֲמוֹן הָאֻמָּה. וּבְזָכְרֵנוּ אוֹתוֹ תּוֹעַלְתּוֹ מוּכַח לִמְבַקֵּשׁ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְהוּא, כַּאֲשֶׁר יִמְצָא בּוֹ מַעֲלָה שֶׁהוּא קָרוֹב אֵלֶיהָ, יֵדַע מַה שֶּׁסְּמוּכָה* לָהּ מִן הַתְּכוּנוֹת, וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, וְיִתְבָּאֵר לוֹ מַה בֵּינוֹ* וּבֵין הַתְּכוּנָה הָעֶלְיוֹנָה מִן הַתְּכוּנוֹת, וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, וְיִהְיֶה זֶה יוֹתֵר קַל עָלָיו.
___________________________________
שֶּׁקָּדַם זִכְרוֹ – שהוזכר לעיל. מִמַּפְסִידֵי הָעֲבוֹדוֹת – מידות רעות המביאות את האדם להתרשל מהמצוות. עֲלֵיהֶן – על העבודות, המצוות. זְבוּבֵי מָוֶת וכו' – זבוב מת מקלקל שמן טוב. וְחוֹטֶא אֶחָד וכו' – אפי' חוטא אחד עלול לגרום נזק רב לציבור. וְסָחֲרוּ עִמּוֹ – התייחסו לעבודת ה' כ'עסק' מוצלח. וְהִסְכִּימוּ עָלָיו – סמכו על ה'. עֲלֵי זָבַח – כריתת הברית עם ישראל בסיני הייתה באמצעות קורבנות. מַה שֶּׁסְּמוּכָה – המדרגה הקרובה שאליה צריך הוא לעלות. מַה בֵּינוֹ – ההפרש בין המדרגה שאוחז בה למדרגה העליונה.
ביאורים
רבנו בחיי ממשיך למנות את הדרגות בעבודת ה'. הקבוצה השמינית התעלתה מעל הרצון לקבל טובת הנאה מעבודת ה', אלא שהיא יראה מפני העונש שיגיע לה אם לא תקיים את רצון הקב"ה. הצד השוה שבין הקבוצה השביעית והשמינית הוא שכוונתם בקבלת הפרס או בהימנעות מעונש מגמדת את מעשיהם. הדבר דומה למי שמציל אדם מטביעה ויחד איתו הציל גם זבוב שהיה על בגדו, האם יעלה על הדעת לומר שהוא הציל זבוב ואדם?
בקבוצה התשיעית ישנה קפיצת מדרגה. אנשים אלו עובדים את ה' לשם שמים, באמונה שלמה וללא שיתוף של שום כוונה זרה או נגיעה אישית. הבעיה היא שכל דבר זך ועדין צריך שמירה מיוחדת על מנת שלא יתקלקל. עבודת ה' היא דבר עליון ויקר, וכדי להיזהר שלא לעבור על רצון הקב"ה עלינו להתבונן היטב היכן עלולות להימצא מהמורות בדרך ובאיזה מקום אנו עלולים להיכשל חלילה (כפי שמבאר לקמן בשער יחוד המעשה פרק ה, וכן בהקדמה למסילת ישרים). אנשים בקבוצה זו לא מספיק משתדלים להיזהר, וחטאיהם הספורים מבאישים את שאר מעשיהם.
לקבוצה העשירית אנו באמת יכולים לקרוא עובדי ה'. לא די שכל מעשיהם וכוונתם היא לשם שמים אלא שהם גם לומדים ומבררים כיצד לעבוד את ה'. הם משקיעים זמן להתבוננות במעשיהם ובמחשבותיהם, וגם אם מתעוררת בהם מחשבה זרה הם ממהרים לבטלה. אדם כזה גם יזהר שלא להיכשל בחטא הגאווה ולא יחשיב את עצמו לכליל המעלה והשלמות מפני מעלתו הרוחנית.
מלבד המעלה העליונה מצאנו בכל מדרגה גם חיסרון, עד שנראה כאילו אין בה כלל מעלה, דבר שעלול להביא לייאוש. לכן מסביר בעל חובות הלבבות, שהמטרה היא שכל אחד מאיתנו יוכל לאמוד פחות או יותר היכן הוא עומד, איזו מדרגה כבר הצליח לקנות ובאיזו נקודה עליו להשקיע כדי להשתפר ולעלות. חשוב שנדע עד כמה התקדמנו ומצד שני לא לטייח את הדרוש תיקון. באופן זה, יחד עם רצון אמיתי והשתדלות רבה, נזכה בע"ה להיות עובדי ה' באמת, העולים דרגה אחר דרגה במעלות עבודת האלוהים.
הרחבות
•הכרת הטוב
וְרָאָה לִבָּם מַה שֶּׁחַיָּבִים בּוֹ לַבּוֹרֵא לְגֹדֶל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ עֲלֵיהֶם. אחת מהמעלות הגבוהות בעבודת ד' לפי רבנו בחיי, היא עבודה מתוך הכרת הטוב. כך גם פתח את שער עבודת אלוהים: "מה שהאדם חייב לנהוג בו כשיתברר אצלו, והוא קבלו עבודת האלוהים כפי אשר יחייבהו השכל להיטיב עם מי שהטיב לו". את הכרת הטוב מציב הרב קוק כתיקון המוסרי הבסיסי ביותר: "הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב, שכשיתפתח כל צרכו בלבות בני אדם יהיה עוזר מאוד אל התיקון הכללי..." [עין איה שבת א, יד].
הסיבה לכך היא שעבודת ד' מתוך הכרת הטוב מביאה למחויבות והיתלות גמורה של האדם בבוראו. הכרת הטוב כלפי אחר מולידה כלפיו מסירות ומוכנות לעשות עבורו הכל ללא שום עוררין. מקבל הוא תמיד דברי המיטיב לו ונאמן לרוחו ודבריו. בהקשר זה אמר הרב דסלר : "הכרת הטובה פירושה: אני מחזיר את עצמי ואת כל אשר לי, וכל רצונותי ותקוותי – את הכל ממש – אני תולש ועוקר ממני ומחזיר לו למען הביע לו את הכרתי על כל טובותיו. זאת היא תודה, קרבן-תודה... וקרבן היינו הקרבת עצמי... רק קרבן כזה מתקבל למעלה... קשה היא מאוד עבודת ההודאה" [מכתב מאליהו ד עמ' 345].
להתיחס בכבוד
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
דיני קדימה בברכות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
