ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
וּתְנָאֵי הָעֲזִיבָה גַּם כֵּן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, עֲזִיבַת כָּל מַה שֶּׁהִזְהִיר הַבּוֹרֵא מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ה, טו): "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נו, ב): "וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נה, ז): "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו". וְהַשֵּׁנִי, עֲזִיבַת הַמֻּתָּר הַמֵּבִיא לִידֵי אִסּוּר, כַּדְּבָרִים הַמְסֻפָּקִים אִם מֻתָּרִים הֵם אוֹ אֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים, שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם* שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאָסוּר, וּכְמוֹ הַסְּיָגִים* שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוּ (אָבוֹת א, א): "וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ* עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ, לֹא יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹתָן כִּי אִם מִיִּרְאַת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי". וְהָרְבִיעִי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת מִבָּשְׁתּוֹ מִן הַבּוֹרֵא, לֹא מִיִּרְאַת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא לְתִקְוָתוֹ לָהֶם, וְלֹא לְבָשְׁתּוֹ מֵהֶם, וְלֹא יִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יְשַׁעְיָה כט, יג): "וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", וְאָמַר (מְלָכִים־ב יב, ג): "וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיַּעֲזֹב עֲשׂוֹת הָרָע עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ*, שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִשְׁנוֹת* אֵלָיו, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָסִיד (אִיּוֹב לד, לב): "אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף".
___________________________________
מִיִּרְאָתָם – מפחדים שמא יגיעו לשער של איסור. הַסְּיָגִים – איסורים מדרבנן שמטרתם להרחיק את האדם מן החטא. אַחַר יְכָלְתּוֹ וכו' – עזיבת החטא במצב שהייתה לו האפשרות והכוח לחטוא. עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ – עזיבה גמורה ללא רצון לשוב אל הרע. לִשְׁנוֹת – לחזור.
ביאורים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
105 - התשובה חלק ו'
106 - התשובה חלק ז'
107 - התשובה חלק ח'
טען עוד
דבר זה נכון גם בעניין החטאים. הכרת החטאים והרע שבהם, ואפילו הצורך המיידי לשוב בתשובה מהם, הם שלב קריטי במהלך החזרה בתשובה, אך אינם מספיקים כדי שהאדם אכן יתנתק מהחטא. כדי שהתהליך יהיה אכן משמעותי יש לעשות עבודה של הפרדה. ראשית, לעזוב את החטאים ואת דרכם, ואפילו את מה שמוביל או עלול להוביל את האדם לשוב אליהם. להשקיע מחשבה מהם הגדֵרות שכדאי לו לבנות, כדי שלא תהיה שוב יכולת לחזור ולחטוא. זאת ועוד, יש לדאוג שהעזיבה תהיה כוללת, אמיתית ושורשית, מכיוון שלעיתים האדם מצליח לעזוב את החטאים אך עדיין מה שמחזיק אותו הוא גורמים חיצוניים כמו חוסר הזדמנות לחטוא או בושה מבני אדם. לכן, כדי שהתהליך יהיה אמיתי ועמוק צריך להשקיע בכך שלטווח הארוך העזיבה תהיה אמיתית ומהותית, עד כדי כך שגורם העזיבה לא יהיה חיצוני אלא פנימי ועמוק, ויהיה נובע מהחובה כלפי הבורא, ומהבושה מפניו, וכך גם יחזיק מעמד לאורך זמן. מתוך כל זה האדם מגיע לשלב הניתוק המוחלט מהחטא, ועזיבה גמורה שלו.
לדוגמה, אדם שהשימוש באינטרנט גורם לו לנפילות קשות, צריך לא רק להצטער על הנפילות ולרצות לעזוב אותן, אלא להשקיע בעזיבה מעשית של הרע שבו, ולעשות לעצמו גדרים משמעותיים שיגרמו שלא תהיה אפילו אפשרות של נפילה. לאחר מכן עליו לעבוד על עצמו עד כדי כך שיהיה לו מספיק חוסן נפשי מתוך ההתמסרות לרצון ה', לעמוד בפני הפיתוי אפילו כשאין תנאים חיצוניים שמונעים זאת ממנו, עד שבעזרת ה' יגיע לניתוק מוחלט מנפילות.
הרחבות
•חשיבותו של הסייג
וּכְמוֹ הַסְּיָגִים שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. ניתן להבין את חשיבותו של הסייג בכך שהסייג שומר על האדם שלא יגיע אל האיסור. הרב קוק מוסיף רובד נוסף בהבנת משמעות הסייג: "ענין סייגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בעניינה כמו-כן כל העניינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בעניינם, וכדאי לפרוש מהם מאוד". [מוסר אביך א, ה]. למדנו כאן שהסייג הינו רע בעצמו בגלל היותו קשור לעבירה ומביא אליה. הפרישה מן המותר כדי שלא להיכשל באיסור, איננה רק אמצעי שלא להיכשל באיסור, אלא גם ערך עצמי שלא לעסוק במעשה הגרוע הזה.
•בוחן ליבות הוא יבין
שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ. לדברים אלה יש מקור בגמרא. הגמרא אומרת שבעל תשובה הוא מי שנזדמנה לו האפשרות לחטוא כפי שהייתה כשחטא, ובעל התשובה התגבר ולא חטא. [יומא פו:]. נשאלת השאלה: מה יעשה מי שרוצה לחזור בתשובה ולא נזדמנה לו שוב האפשרות לחטוא? עונה על כך רבנו יונה: "ומי שלא הזדמן לידו כענין הזה, יוסיף בנפשו יראת השם דבר יום ביומו, ככה כל הימים. וכאשר יחליף כוח היראה, די כבוש בכוח הזה את יצרו וּמִיסַת מְשַׁלוֹ בעוצם התאווה, הלוא בוחן ליבות הוא יבין ונוצר נפשו הוא ידע, כי אם יבוא לידי ניסיון ויגיע לידו כעניין הראשון, יציל את נפשו מיד יצרו. והנה הוא לפני ה' במדרגה העליונה מן התשובה". [שערי תשובה א, מט].
לעילוי נשמת ר' נפתלי בן שלמה שפנגנטל הלוי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
