ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
רש"י מדגיש שהבחירה במילה "עקב" בפסוק הפותח של הפרשה לא נובעת משיקולי לשון וספרות אלא שיש בבחירת המילה הזאת רצון מצד התורה ללמד אותנו שיעור חשוב על החיים: אין באמת דברים קטנים או מעשים חסרי חשיבות. חכמינו במסכת אבות מלמדים אותנו להיות זהירים במצווה קלה כבחמורה.
חז"ל מדגישים שאין אדם יודע איזה תפקיד יש באמת לקיום המצוות "הקלות" בתוכנית השכר והעונש משמים. לכן בפסוק הזה התורה בעצם מלמדת אותנו להיזהר בצעדינו ובמעשינו כדי שלא נרמוס בעקבנו שלא במתכוון מצוות או ערכים קדושים.
קשה לנו למדוד ערכים שונים, או להעריך את משקלן של מצוות בתורה. במקרה של ערכים סותרים והוראות מנוגדות, הפסיקה ההלכתית קובעת לנו מה עלינו לעשות ואיך עלינו להתנהג. עם זאת, במישור השכלי והרוחני, אנחנו תמיד נאלצים לקבל החלטות שנוגעות לסדר העדיפויות שלנו בהתנהגות ובמעשים. אני משתדל להגיע לרמה של כוונה ומסירות כשאני מתפלל, אבל עני דוחף את ידיו מול פרצופי ותובע שאתן לו כסף. מה עליי לעשות? להתעלם מהאיש המסכן ולנסות להתרכז בכוונה שלי בתפילה או לזנוח את התפילה ולתת מטבע לקבצן? איזה ערך ארמוס בעקבי? אנחנו מתמודדים עם דילמות כאלה בכל יום. אם נצליח לאזן איכשהו את סדר העדיפויות שלנו ולא לרמוס שום מצווה בעקבנו, נוכל להשיג דברים גדולים. וגם אם אנחנו לא מצליחים להשיג איזון כזה הלכה למעשה, עצם ההבנה שאסור לאדם לשפוט את המצוות כקלות או חמורות, כחשובות או חשובות פחות, היא כשלעצמה צעד גדול לקראת רוחניות והבנה אמיתית של היהדות.
במלחמת המהפכה האמריקנית היה דגל קולוניאלי מפורסם שנכתב עליו "אל תרמסו אותי!" זה, למעשה, המסר של התורה בעניין קיום המצוות והגישה שלנו כלפי התורה והמסורת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
