ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: שליש תחתון בנקודתיים – ט:)
חלק א - המקור של רבי שלא מייבמים ערווה
"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ".
א. המקור - [1]
- מיעוטים –
"וּלְקָחָהּ" – ולא ערווה,
"וְיִבְּמָהּ" – ולא צרת ערווה.
קשה – איפה כתוב בפסוק צרה?
- B."וּלְקָחָהּ" – לאסור: רק כשיש לו מבחר, אך אם אחת אסורה – כולן אסורות.
"וְיִבְּמָהּ" – להתיר: רק בייבום, אך בנישואין צרת ערווה מותרת.
ב. יוצא שיש לנו שני מקורות, מה כל אחד עושה עם השני:
רבנן (ג:) – "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" (ויקרא יח, יח) – | רבי (ח:) – "וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ". | ||
ורבנן – | רבי – "לצרור" – לר"ש (כח:) שאם היו שתי אחיות נשואות לשני אחים, ומתו שני האחים, האח השלישי לא מייבם/חולץ לאף אחת מהן (הן כמו צרות זו לזו). | רבנן – "ולקחה" – רי"ס בר"ח - | ורבי – "לאישה". |
ורבנן – לומדים את זה מחטאת ע"ז של יחיד, שזה דווקא כשבמזיד חייב כרת. | (ח: 4-) "עליה" – ללמוד גז"ש מאחות אשתו, שבי"ד חייבים קרבן חטאת רק על דבר שבמזיד הוא כרת. | "ויבמה" – גם בעל כורחה. | ורבי - "יבמה יבוא עליה". |
ג. הרחבה - מקור שחטאת זה רק כשבמזיד חייב כרת
A. סוגי קרבנות החטאת
שאר המצוות (ויקרא ד) | ע"ז (במדבר טו) | |
יחיד | כשבה או שעירה (4) | עז בת שנתה (2). אבל – "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ". |
נשיא | שעיר (3) | |
כהן משיח | פר (1) | |
בי"ד (העלם דבר של ציבור) | פר (2) | פר לעולה ושעיר עזים לחטאת (1) |
B. מניין שמביאים רק על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת?
שיטת רבי -
שאר המצוות(ויקרא ד) | ע"ז(במדבר טו) | |
יחיד | גז"ש מכהן משיח לנשיא ויחיד (בשלושתם כתוב "מצוות"). | "ואם נפש אחת" (כולל את שלושתם) – ו"ו מוסיף על עניין ראשון, וילמד תחתון מעליון |
נשיא | ||
כהן משיח | "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם" – כמו של ציבור | |
בי"ד | "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ" – גז"ש מאחות אשתו | גז"ש מציבור בשאר מצוות ויקרא – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל" במדבר – "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" |
שיטת רבנן (ט. בערך שליש)
לדעתם "עליה" תפוס לזה שלא מייבם את אחות אשתו. ממילא לגבי הכרת, הם הולכים במסלול הפוך:
שאר המצוות (ויקרא ד) | ע"ז (במדבר טו) | |
יחיד | "תורה אחת" – מלמד על יחיד בכל התחומים. | "...תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה... וְנִכְרְתָה...". |
נשיא | ||
כהן משיח | ||
בי"ד | גז"ש מציבור בע"ז ויקרא – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל" במדבר – "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" | ו"ו מוסיף על עניין ראשון, וילמד עליון מתחתון |
(ט. מתחת לאמצע)
ורבי – מה ילמד מ"תורה אחת"?
שהיתה הו"א שכפי שעיר שחטאה במזיד בע"ז שונה מיחיד (עיר הנידחת – סיף במקום סקילה וממונם נשרף)
אולי גם בשוגג יהיה שונה, קמ"ל שלא.
(ט. שליש תחתון)
[רב חלקיא מהגרוניא –
מה ההו"א? הרי לא ניתן להמציא קרבן?
- אולי הפוך בקרבן ע"ז של ציבור (שעיר לעולה ופר לחטאת).
- אולי צריך להביא ואין לו תקנה].
חלק ב – אנוסת אביו
המשך יבוא בעז"ה...
[1]בדפים האחרונים ראינו שתי שיטות -
לפי השיטה שגם ערווה עצמה צריכה מקור, אז ההבנה הראשונית מובנת, וההבנה השנייה פחות.
לפי רבא שערווה עצמה לא צריכה מקור, העמדנו בדף ח. את ההבנה הראשונה "ולקחה" – ולא צרה, "ויבמה" – שבנישואין צרת ערווה מותרת.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
