ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
מעשה בהוריו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שעלו לארצנו הקדושה. באותם ימים, מעטים היו העולים לארץ, והספינה בה הפליגו מלאה הייתה בצליינים רוסים נוצרים, שבאו לארץ 'להשתטח' על הפגר השוכן בכנסיית הקבר שלהם.
במהלך הנסיעה שאלה אחת הזקנות הרוסיות את אם הראי"ה – אמרי לי גבירתי, אנו נוסעים לארץ הקודש לפגוש את האלוהים שלנו, אבל לשם מה אתם היהודים נוסעים לשם?
ענתה לה אם הראי"ה – 'אתם נוסעים לפגוש אלוהים מתים, ואילו אנו נוסעים לפגוש אלוקים חיים'.
זהו עניינה של ארץ ישראל, שבה האדם יכול לפגוש את האלוקים בחיי היום יום. "אתהלך לפני ה' בארצות החיים – זו ארץ ישראל... ששכינתו שם... וערי ארץ ישראל הם ארצות החיים, ונקראת ארץ ישראל – חיים" (רד"ק תהילים קטז, ט).
עניין זה מתגלה בפרשתינו, עת הברכות והקללות על עבודת האלוקים, עוסקות כולן בחיי העולם הזה. השכר אינו שכר רוחני בעולם הבא, כי אם שכר גשמי בעולם הזה – "ברוך פרי בטנך ופרי בהמתך... יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך...". וכמובן, שכר זה מתקבל במלואו רק בארץ ישראל, שהרי האדמה והשפע זו אדמת הארץ, וגם בגלות בוודאי האויבים לא נסים מפנינו, וכפי שכתוב במפורש – "וברכך בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".
המפגש עם אלוקים חיים בארץ ישראל, נותן נקודת מבט אחרת גם על תשובת אלול. תשובת אלול הופכת לתשובה לחיים, וכך כינה הראי"ה את "אוצר התשובה – אוצר החיים הנפלא". (אכן, לא לחינם אמרו גדולי החסידות על 'חי באלול', יום הולדת שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ובעל התניא, שזהו היום שהכניס חיות לאלול. בכך רצו לבטא שיש דרך מיוחדת של תשובה, שהיא תשובה לחיים).
ידוע מה שאמרו הקדמונים 'אלול' – ראשי תיבות: 'אני לדודי ודודי לי'. לכאורה, אמירה זו תמוהה היא – הקשר בינינו ובין הקב"ה מתואר באופנים שונים. אנו אומרים – אבינו מלכנו, בכך אנו מדברים על קשר של קירבה כבן לאב, או קשר מרוחק ומתבטל כעבדים לאב. והנה, דווקא באלול, אנו מתארים את הקשר בינינו לקב"ה כקשר בין דוד ורעיה, איש ואישה. זהו קשר שמבטא את שיא הקירבה והאהבה. ולכאורה – אלול, זמן הפשפוש בחטאים ובכישלונות נותן לנו טעם של ריחוק ויראה ולא טעם של קירבה ואהבה?
הפיתרון נעוץ בתשובה לחיים. הקשר בין איש ואישה יוצר חיים חדשים. זהו מקור החיים. גם תשובת אלול משיבה אותנו באהבה גדולה למקור החיים. באים ראשי התיבות הללו ומלמדים אותנו, שהתשובה בעיקרה איננה בחיפוש הפגמים והכישלונות, כי אם באמונה גדולה בכך שחיי האדם הם טובים ביסודם, וכל הכישלונות והנפילות חיצוניים לו, ובתשובתו הוא חוזר אל חייו הטובים והאמתיים.
היצר הרע מתאמץ להפנות את זרקור התשובה אל החטאים והנפילות. כך הוא מקווה לייאש את האדם, ולגרום לו ליפול עוד יותר. כך הוא גם מקווה שהאדם לא ישוב בתשובה, שהרי אם התשובה קשורה בתודעת האדם לחשיבה שלילית על עצמו, האדם יעדיף לברוח ממנה.
לעומת זאת, התשובה המלאה באמונה בטוב שבחיים, ממלאת את האדם באומץ ובביטחון בתיקון, וגורמת לנו לשמוח בתשובה ולהימנע מנפילות נוספות. בשעה שאנו שבים בתשובה, עלינו לשנן לעצמינו שאלוקים אוהב אותנו ואנו אוהבים אותו. שבעומק חיינו אנו שייכים לו והוא שייך לנו (אני לדודי ודודי לי – לשון שייכות). וכל החטאים והריחוק מאלוקים הם אבק חיצוני חולף, ובכוחנו לנקותם ולהסירם. תשובת אלול משולה לאהבת איש ואישה, כי היא מולידה בנו חיים חדשים, חיים של אהבה לה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















