ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
הגדולים שבמפסידי ה'זריזות': בקשת המנוחה ואהבת העידונים
הִנֵּה מַפְסִידֵי הַזְּרִיזוּת הֵם הֵם מַגְדִּילֵי הָעַצְלָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם הוּא בַּקָּשַׁת הַמְּנוּחָה הַגּוּפִית, וְשִׂנְאַת הַטֹּרַח וְאַהֲבַת הָעִדּוּנִים בְּתַשְׁלוּם• כָּל תְּנָאֵיהֶם.
כִּי הִנֵּה אָדָם כָּזֶה וַדַּאי שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו הָעֲבוֹדָה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ כֹּבֶד גָּדוֹל, כִּי מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכֹל אֲכִילוֹתָיו בְּכָל הַיִּשּׁוּב וְהַמְּנוּחָה וְלִישֹׁן שְׁנָתוֹ בְּלֹא טוֹרֵד, וִימָאֵן לָלֶכֶת אִם לֹא לְאִטּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה, הִנֵּה יִקְשֶׁה עָלָיו לְהַשְׁכִּים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בַּבֹּקֶר, אוֹ לְקַצֵּר בִּסְעוּדָתוֹ מִפְּנֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹ לָצֵאת לִדְבַר מִצְוָה אִם לֹא יִהְיֶה הָעֵת בָּרוּר•, כָּל-שֶׁכֵּן לְמַהֵר עַצְמוֹ לְדִבְרֵי מִצְוָה אוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִי שֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַמִּנְהָגוֹת הָאֵלֶּה, אֵינֶנּוּ אָדוֹן בְּעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ זֶה כְּשֶׁיִּרְצֶה, כִּי כְבָר נֶאֱסָר רְצוֹנוֹ בְּמַאֲסַר הַהֶרְגֵּל הַנַּעֲשֶׂה טֶבַע שֵׁנִי.
תכלית האדם בעוה"ז - העמל
וְאָמְנָם צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הָאָדָם כִּי לֹא לִמְנוּחָה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא לְעָמָל וָטֹרַח, וְלֹא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ אֶלָּא מִנְהַג הַפּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים מְלָאכָה אֵצֶל מַשְׂכִּירֵיהֶם, וּכְעִנְיָן מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר (עירובין סה ע"א), "אֲגִירֵי דְיוֹמָא אֲנָן",• וּכְדֶרֶךְ יוֹצְאֵי הַצָּבָא בְּמַעַרְכוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲכִילָתָם בְּחִפָּזוֹן, וּשְׁנָתָם עֲרַאי, וְעוֹמְדִים תָּמִיד מוּכָנִים לְעֵת קְרָב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (איוב ה, ז), "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ יִמְצָא הָעֲבוֹדָה קַלָּה עָלָיו וַדַּאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יֶחְסַר בְּעַצְמוֹ הַהַזְמָנָה וְהַהֲכָנָה אֵלֶיהָ, וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו, ד), "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן", שֶׁהוּא כְּלַל הַהַרְחָקָה בְּתַכְלִית מִן הַמְּנוּחוֹת וְהָעִדּוּנִים.
_____________________________________
בְּתַשְׁלוּם – בהשלמת. הָעֵת בָּרוּר – הזמן מתאים. אֲגִירֵי דְיוֹמָא אֲנָן – שכירי יום אנחנו, כפועלים שלפי עבודתם יקבלו שכרם.
ביאורים
אחרי שלמדנו על מידת הזריזות והדרכים לקנותה, אנו עוברים לברר מה הם המעכבים לקניית המידה. המעכב הגדול ביותר הוא הרצון התמידי למנוחה ושנאת העמל. סדר יומו של העצל עמוס וארוך מאוד, אך ההספק קטן ביותר. בין כל פעולה מפעולותיו מפסיקה מנוחה. אחרי התפילה הוא חוזר הביתה ונח, נוסע לעבודה ואז צריך לנוח מהנסיעה. וגם כשהוא עובד הוא לא אוהב להתאמץ יתר על המידה.
הקב"ה ברא את האדם בעולם הזה כדי לפעול ונתן לו את כל הכוחות לשם כך. יש לנו יכולות להגיע למדרגות רוחניות, לעשות חסד ולהוסיף טוב בעולם, יש לנו חכמה על מנת לשכלל ולפתח את העולם, אך אדם עצל אינו מנצל את הכוחות שניתנו לו ובכך הוא מפספס את ייעודו .
הרמח"ל נותן לנו שתי עצות כיצד להפסיק להיות עצלנים – צריך פשוט לעשות! העצל צריך להתנער מעצלנותו ולהתחיל לפעול ולנצל את זמנו וכוחותיו. בהתחלה זה יהיה קשה, אך עם הזמן נתחיל להתרגל לניצול הזמן ולהיות אנשים פועלים. זוהי תרופה ראשונית, אך כדי לשמר את ההתקדמות לאורך זמן יש צורך בשינוי מהותי יותר.
חז"ל מלמדים אותנו שעל מנת להגיע לקניין תורה ולהיות תלמיד חכם יש צורך למעט בהנאות החומריות. על ידי כך אנו מתרחקים מהחומריות, ומתרגלים לשלוט על הצרכים הגופניים. כך נוכל לשלוט על רצון הגוף התמידי – לנוח ולמאוס בטרחה.
לכאורה, נראה לנו שאדם שחי על פי הדרכה זו של חז"ל הוא מסכן ועצוב. חייו חיי סיגופים. אין לנו חשק לחיות חיים כאלו! אך ההסתכלות הזו אינה נכונה.
הסיפוק האמיתי של האדם בא מתוך עשייה משמעותית. דווקא העצל מרגיש ריק ועצוב. הוא חש שפספס את ההזדמנות שניתנה לו לפעול בעולם.
מתוך הבנה זו אנו בוחרים לחיות את חיינו ב'זריזות'.
הרחבות
•מה נאכל היום
כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל. האם המשנה מכוונת את עם ישראל לחיות חיים של עוני וסבל? לכאורה, למרות הדרכה זו של המשנה לא מצינו שגדולי ישראל הקפידו לאכול דווקא פת במלח. הרמב"ם מסביר שישנם שלשה כתרים, תורה כהונה ומלכות, והכתר הכי נעלה הוא כתר תורה. כדי לזכות בכתר תורה כתב הרמב"ם: "מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה לא יסיח דעתו לדברים אחרים ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל..." [הלכות תלמוד תורה ג, ו]. לדעת הרמב"ם המשנה מדריכה את מי שחפץ בכתר תורה להשקיע בכך את כל כוחו ומרצו אפילו אם זה אומר שיאכל פת במלח. כך פירש רש"י את המשנה "אפילו אין לך לאכול אלא פת במלח אל תמנע מלעסוק בתורה", אך מי שיש לו יאכל מאכלים ערבים.
הראב"ד מסביר כי יש לספק לגוף את צרכיו ולא להימנע מאכילה או לצמצם באכילה וכך היצר לא יתגבר שהרי קיבל את הדרוש לו. בדבריו מבואר כי יש ערך באכילת מאכלים ערבים. [בעלי הנפש עמ' קכה-קכו]
לעילוי נשמת יהודית בת אליעזר ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
