ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
באחד משלבי החקירה, כשהרבי לא השביע את רצונם של חוקריו, שלף אחד מהם אקדח, כיוונו לראשו של הרבי, ואמר:
"הצעצוע הזה כבר גרם להרבה אנשים לדבר".
הרבי ענה לו בשלווה – "הצעצוע הזה מפחיד אנשים שיש להם אלילים רבים ועולם אחד, אבל לא מי שיש לו אלוקים אחד ושני עולמות"...
משפט תמציתי, המקפל בחובו את אחד מסודות הנצח של עוצמתם של ישראל, לעמוד ולצלוח את כל שונאינו ורודפינו.
בימים אלה, עת משנאי ה' וישראל מרימים ראש, ומגלים את פרצופם האמיתי בהרג יהודים קדושים הי"ד. ושוב, כמו בסיבובים קודמים, עולה ומתבררת הנקודה ששורש המאבק הוא מסביב לירושלים ולהר בית קודשנו, שהרי המאבק אינו מאבק לאומי חיצוני, כי אם מאבק על נקודת אחיזת הקדושה בעולם – מקום השראת השכינה, ירושלים והמקדש.
בימים אלה, מנסים אויבינו לייאש אותנו, באומרם – 'אנו אוהבים את המוות, כשם שאתם אוהבים את החיים'. ויש מתוכנו הנבהלים ואומרים – אם כך, אין סיכוי לנצח את אויבינו, שהרי אין הם יראים מהמוות, ואין בידינו אמצעי שבכוחו להרתיעם ולייראם.
אולם, עמוקי לבב יודעים שבאמת – אין לפחד כלל. דווקא העובדה שאנו אוהבים את החיים, ושונאינו אוהבים את המוות, תוביל בסוף לנצחוננו. המוות אין בו כוח לחזק אומה לטווח רחוק, הוא הופך אותה לעם של מוות – עם שלא בונה ולא יוצר, עם שלא מעמיד צאצאים, עם רקוב שיפול לבסוף (ואכן, המציאות מוכיחה שהאסלאם המפואר של העת העתיקה שקע בסוף לניוון עמוק, והשאיר את הפיתוח המדעי למחוזות אחרים, וסופו שנוצח ושקע. ובנוסף – כידוע, 'הערבי אינו בן המדבר, כי אם אבי המדבר', מנציח את השממה ולא מפתח את המקום).
האסלאם מרגיש בחולשת תאוות המוות, ולפיכך – הוא מבטיח ל'שהיד' – חיים שטופי זימה ותענוגות בשרים, כביכול – שיא החיים. אולם כבר עמד הרמב"ם (הלכות תשובה ח, ו) על גודל טעותם, שהרי התענוג עליו הם מדברים הוא תענוג הגוף, ובעולם הבא חיה רק הנשמה, נמצא שהם אוחזים רק בחיים קצרי מועד – חיי הגוף אשר ימות לבסוף, ונמצא שכל חייהם סובבים סביב המוות. "רשעים בחייהם קרויים מתים".
מולם, עומדים אנו עם ישראל, עם תאב חיים. לכאורה, זו חולשתנו, שהרי אפשר להפחידנו בעזרת המוות. וודאי, כאנשים פרטיים, עדיין איננו במדרגתו של אדמור הריי"צ, המביט באקדח ואינו מפחד. אולם, כעם באופן כללי – תאוות החיים שלנו תנצח את תאוות המוות של אויבינו.
אנו מאמינים באלוקים אחד ובשני עולמות. אנו מאמינים בחיים שלאחר המוות, בנשמה הרוחנית והנצחית, שאף לאחר מות הגוף תמשיך ותחיה. אוהבי חיים אנו – חיי העולם הזה, וחיי עולם הבא, ושניהם מבוססים על החיים האמיתיים והנצחיים, חיי הנשמה, חיים המחוברים לאלוקים אחד. "צדיקים במיתתם קרויים חיים". כאשר פוגעים, חלילה, באחד מאיתנו, אנו מוסיפים חיים בעולם. משתרשים יותר חזק בארצנו.
עניין זה מובלט בפרשתנו. בפרשה הקודמת הצטווה אברהם לעקוד את יצחק, כביכול – לעבוד את האלוקים במוות. בהמשך, מתברר שאין זו דרך ה', ויצחק שב לחיים. אולם, בשובו של אברהם ממקום העקידה, מתברר שיש מי ששילם על העקידה בחייו – שרה אימנו. "נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה, וכמעט שלא נשחט – פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש"י בראשית כג, ב).
שרה היא היהודי(ה) הראשון שמת בעולם. והנה, מוות זה שב ומתהפך לחיים. ראשית – בשם הפרשה, "ויהיו חיי שרה", מוכתרת הפרשייה בחיים. ושנית – אברהם הופך את מותה של שרה, לתחילת השתרשות עם ישראל החי באדמתו. הרכישה הראשונה של ישראל בארצם, רכישת מערת המכפלה, אחוזת הקבר ההופכת לאבן פינה לחיי ישראל בארצו.
מערת המכפלה היא פתח גן עדן, מקום חיבור שני העולמות לחיים נצחיים. ומקום המקדש (כפי שביארנו בבמה זו בעבר) הוא מקום גן עדן בעולמנו. במרכז מקום המקדש, שוכנת אבן השתייה, שממנה הושתת והחלו חיי העולם.
על אבן זו כבר נאמר בזוהר הקדוש – 'אוי לך האבן הקדושה, שעתידים הגויים להניח עלייך את מתיהם', ואכן בעוונותינו כיום כשיוצאות הלוויות מהר הבית, הערבים מניחים את מתיהם על הסלע – אבן השתייה. בכך הם מבטאים ששורש העולם מצוי אצלם במוות, וסופם ליפול ולהיאבד.
מולם שבים ומכריזים אנו ישראל קדושים את אמונתנו הגדלה בחיי הנצח המפכים עד עולם ממקום המקדש, (תהילים קלג, ג) "כטל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם (בציון – מקום המקדש) ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
