ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
באחד משלבי החקירה, כשהרבי לא השביע את רצונם של חוקריו, שלף אחד מהם אקדח, כיוונו לראשו של הרבי, ואמר:
"הצעצוע הזה כבר גרם להרבה אנשים לדבר".
הרבי ענה לו בשלווה – "הצעצוע הזה מפחיד אנשים שיש להם אלילים רבים ועולם אחד, אבל לא מי שיש לו אלוקים אחד ושני עולמות"...
משפט תמציתי, המקפל בחובו את אחד מסודות הנצח של עוצמתם של ישראל, לעמוד ולצלוח את כל שונאינו ורודפינו.
בימים אלה, עת משנאי ה' וישראל מרימים ראש, ומגלים את פרצופם האמיתי בהרג יהודים קדושים הי"ד. ושוב, כמו בסיבובים קודמים, עולה ומתבררת הנקודה ששורש המאבק הוא מסביב לירושלים ולהר בית קודשנו, שהרי המאבק אינו מאבק לאומי חיצוני, כי אם מאבק על נקודת אחיזת הקדושה בעולם – מקום השראת השכינה, ירושלים והמקדש.
בימים אלה, מנסים אויבינו לייאש אותנו, באומרם – 'אנו אוהבים את המוות, כשם שאתם אוהבים את החיים'. ויש מתוכנו הנבהלים ואומרים – אם כך, אין סיכוי לנצח את אויבינו, שהרי אין הם יראים מהמוות, ואין בידינו אמצעי שבכוחו להרתיעם ולייראם.
אולם, עמוקי לבב יודעים שבאמת – אין לפחד כלל. דווקא העובדה שאנו אוהבים את החיים, ושונאינו אוהבים את המוות, תוביל בסוף לנצחוננו. המוות אין בו כוח לחזק אומה לטווח רחוק, הוא הופך אותה לעם של מוות – עם שלא בונה ולא יוצר, עם שלא מעמיד צאצאים, עם רקוב שיפול לבסוף (ואכן, המציאות מוכיחה שהאסלאם המפואר של העת העתיקה שקע בסוף לניוון עמוק, והשאיר את הפיתוח המדעי למחוזות אחרים, וסופו שנוצח ושקע. ובנוסף – כידוע, 'הערבי אינו בן המדבר, כי אם אבי המדבר', מנציח את השממה ולא מפתח את המקום).
האסלאם מרגיש בחולשת תאוות המוות, ולפיכך – הוא מבטיח ל'שהיד' – חיים שטופי זימה ותענוגות בשרים, כביכול – שיא החיים. אולם כבר עמד הרמב"ם (הלכות תשובה ח, ו) על גודל טעותם, שהרי התענוג עליו הם מדברים הוא תענוג הגוף, ובעולם הבא חיה רק הנשמה, נמצא שהם אוחזים רק בחיים קצרי מועד – חיי הגוף אשר ימות לבסוף, ונמצא שכל חייהם סובבים סביב המוות. "רשעים בחייהם קרויים מתים".
מולם, עומדים אנו עם ישראל, עם תאב חיים. לכאורה, זו חולשתנו, שהרי אפשר להפחידנו בעזרת המוות. וודאי, כאנשים פרטיים, עדיין איננו במדרגתו של אדמור הריי"צ, המביט באקדח ואינו מפחד. אולם, כעם באופן כללי – תאוות החיים שלנו תנצח את תאוות המוות של אויבינו.
אנו מאמינים באלוקים אחד ובשני עולמות. אנו מאמינים בחיים שלאחר המוות, בנשמה הרוחנית והנצחית, שאף לאחר מות הגוף תמשיך ותחיה. אוהבי חיים אנו – חיי העולם הזה, וחיי עולם הבא, ושניהם מבוססים על החיים האמיתיים והנצחיים, חיי הנשמה, חיים המחוברים לאלוקים אחד. "צדיקים במיתתם קרויים חיים". כאשר פוגעים, חלילה, באחד מאיתנו, אנו מוסיפים חיים בעולם. משתרשים יותר חזק בארצנו.
עניין זה מובלט בפרשתנו. בפרשה הקודמת הצטווה אברהם לעקוד את יצחק, כביכול – לעבוד את האלוקים במוות. בהמשך, מתברר שאין זו דרך ה', ויצחק שב לחיים. אולם, בשובו של אברהם ממקום העקידה, מתברר שיש מי ששילם על העקידה בחייו – שרה אימנו. "נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה, וכמעט שלא נשחט – פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש"י בראשית כג, ב).
שרה היא היהודי(ה) הראשון שמת בעולם. והנה, מוות זה שב ומתהפך לחיים. ראשית – בשם הפרשה, "ויהיו חיי שרה", מוכתרת הפרשייה בחיים. ושנית – אברהם הופך את מותה של שרה, לתחילת השתרשות עם ישראל החי באדמתו. הרכישה הראשונה של ישראל בארצם, רכישת מערת המכפלה, אחוזת הקבר ההופכת לאבן פינה לחיי ישראל בארצו.
מערת המכפלה היא פתח גן עדן, מקום חיבור שני העולמות לחיים נצחיים. ומקום המקדש (כפי שביארנו בבמה זו בעבר) הוא מקום גן עדן בעולמנו. במרכז מקום המקדש, שוכנת אבן השתייה, שממנה הושתת והחלו חיי העולם.
על אבן זו כבר נאמר בזוהר הקדוש – 'אוי לך האבן הקדושה, שעתידים הגויים להניח עלייך את מתיהם', ואכן בעוונותינו כיום כשיוצאות הלוויות מהר הבית, הערבים מניחים את מתיהם על הסלע – אבן השתייה. בכך הם מבטאים ששורש העולם מצוי אצלם במוות, וסופם ליפול ולהיאבד.
מולם שבים ומכריזים אנו ישראל קדושים את אמונתנו הגדלה בחיי הנצח המפכים עד עולם ממקום המקדש, (תהילים קלג, ג) "כטל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם (בציון – מקום המקדש) ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם".
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיא השיאים בפסח!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
