ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
פרטי ה'נקיות' מרובים
פְּרָטֵי מִדַּת הַנְּקִיּוּת רַבִּים הֵם מְאֹד וְהִנָּם בְּכָל הַפְּרָטִים שֶׁבְּכָל הַשְּׁלֹשׁ מְאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא-תַעֲשֶׂה. כִּי אָמְנָם עִנְיַן הַמִּדָּה כְבָר אָמַרְתִּי שֶׁהוּא לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל עַנְפֵי הָעֲבֵרוֹת, וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת מִשְׁתַּדֵּל הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם, כְּבָר יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהַטֶּבַע מְחַמְּדָן יוֹתֵר וּבָהֶן מַרְאֶה לוֹ יוֹתֵר הֶתֵּרִים,
אֲשֶׁר עַל כֵּן יִצְטָרֵךְ בָּהֶן יוֹתֵר חִזּוּק לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ וּלְהִנָּקוֹת מִן הַחֵטְא, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (משנה מכות ג, טו), "גָּזֵל וַעֲרָיוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן ומִתְאַוָּה לָהֶן".
'הוראות ההיתר' מצויות בגזל
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רֹב בְּנֵי הָאָדָם גַּנָּבִים בְּגָלוּי הֵם, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד מַמָּשׁ בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם לָקַחַת וְלָשׂוּם בִּכְלֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן רֻבָּם טוֹעֲמִים טַעַם גְּנֵבָה בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם, בְּמַה שֶּׁיּוֹרוּ הֶתֵּר לְעַצְמָם לְהִשְׂתַּכֵּר אִישׁ בְּהֶפְסֵדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְיֹאמְרוּ "לְהַרְוִיחַ שָׁאנֵי".
וְאוּלָם לָאוִים הַרְבֵּה נֶאֶמְרוּ בְּגָזֵל, "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ, יג), "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג), "לֹא תַעֲשֹׁק" (שם), "לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (שם פסוק יא), "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (עיין שם כה, יד), "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ" (דברים יט, יד). הֵן כָּל אֵלֶּה חִלּוּקֵי דִינִים שֶׁבְּגָזֵל, כּוֹלְלִים מַעֲשִׂים רַבִּים מִן הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בִּכְלָל הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן הַמְּדִינִי, וּבְכֻלָּם אִסּוּרִים רַבִּים. כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הַנִּכָּר וּמְפֻרְסָם בְּעֹשֶׁק וּבְגָזֵל הוּא לְבַדּוֹ הָאָסוּר, אֶלָּא כָּל שֶׁסּוֹף סוֹף יַגִּיעַ אֵלָיו וְיִגְרֹם אוֹתוֹ, כְּבָר הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר. וְעַל עִנְיָן זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא ע"א), "וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא" (יחזקאל יח, ו) – "שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ". וּכְבָר הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר לְחֶנְוָנִי שֶׁלֹּא יְחַלֵּק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּילָן שֶׁיָּבוֹאוּ אֶצְלוֹ, וְלֹא הִתִּירוּ חֲכָמִים אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגַּם חֲבֵרָיו יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כֵּן (משנה בבא מציעא ד, יב). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא פח ע"ב), "קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁזֶּה הִקְדִּים חֵטְא לִמְעִילָה וְזֶה הִקְדִּים מְעִילָה לְחֵטְא".
וּכְבָר פָּטְרוּ (ברכות טז ע"א) אֶת הַפּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת מִבִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וּמִבְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וַאֲפִלּוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא חִיְּבוּם לִבָּטֵל מִמְּלַאכְתָּן אֶלָּא בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, קַל-וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל-וָחֹמֶר לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת*, שֶׁכָּל שְׂכִיר-יוֹם אָסוּר בָּהֶן שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם עָבַר הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הִנֵּה אַבָּא חִלְקִיָּה (תענית כג ע"ב) אֲפִלּוּ שָׁלוֹם לֹא הֵשִׁיב לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת רֵעֵהוּ. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְבָאֵר בְּפִיו וְאוֹמֵר (בראשית לא, מ), "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", מַה יַּעֲנוּ אֵפוֹא הָעוֹסְקִים בַּהֲנָאוֹתֵיהֶם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וּבְטֵלִים מִמֶּנָּה, אוֹ כִּי יַעַסְקוּ בְחֶפְצֵיהֶם אִישׁ לְבִצְעוֹ?
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הַשָּׂכוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה, הִנֵּה כָּל שְׁעוֹתָיו מְכוּרוֹת הֵן לוֹ לְיוֹמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נו ע"ב), "שְׂכִירוּת מְכִירָה לְיוֹמֵיהּ", וְכָל מַה שֶּׁיִּקַּח מֵהֶן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֵינוֹ אֶלָּא גֶּזֶל גָּמוּר, וְאִם לֹא מְחָלוֹ אֵינוֹ מָחוּל, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פה ע"ב), "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ".
_____________________________________
דִבְרֵי הָרְשׁוּת – חול, שאין בו מצווה.
ביאורים
יש לנו נטייה לזלזל בפרטים הקטנים. גם בעברות חמורות שאנו נזהרים מהן מאוד, נותר לכלוך בפינות הקטנות. לפעמים, כשמטאטאים את הבית ורוצים לנקות כל גרגר אבק, יש מקומות שלא שמים לב אליהם. פינות הבית, מתחת למיטה, מאחורי הארון, ובדרך כלל דווקא שם האבק מצטבר. כשניגשים לנקות צריך קודם כל לדעת היכן נמצא הלכלוך ומה דורש ניקוי. גם אם הרצפה נראית נקייה, כשנזיז את הארון נגלה את כל הלכלוך שהצטבר תחתיו.
לכן, הרמח"ל פורש לפנינו רשימה די מפורטת של הדברים המצויים והעיקריים שבהם נכשלים רבים, אם משום שהם מתירים לעצמם משהו בגלל נגיעה אישית ואם משום חוסר מודעות. הרשימה מפורטת אך איננה שלמה, ומתוכה עלינו ללמוד ולהסיק גם לשאר המקרים השונים במהלך החיים, שבהם יכולה להיות מצויה הטעות הזו. ככל שנלמד ונפנים את המקרים אותם מלמד הרמח"ל, כך נוכל, בעזרת ה', להשליך וליישם את דבריו גם בשאר המקרים שאינם מובאים לפנינו.
הנקודה הראשונה עליה מדבר הרמח"ל היא הממון . איננו מזלזלים בכסף. הוא כלי חשוב שאיתו אפשר לקיים מצוות רבות, ובראש ובראשונה הוא המאפשר לנו לחיות – לקנות מזון, לשלם חובות, לרכוש דירה ועוד. בלעדיו אי אפשר להתקיים כראוי ולכן אנו מכירים בחשיבותו, עד כדי כך שחז"ל מלמדים אותנו: "צדיקים, ממונם חביב עליהם יותר מגופם" [חולין דף צא עמוד א]. אבל דווקא בגלל הצורך והחשיבות שיש לממון, אנחנו מוכרחים לא להתפתות ולא להיגרר אחריו. לא להפוך אותו לעיקר ותכלית, אלא לזכור שהייעוד שלו הוא רק לעזור לנו לחיות חיים ברווח ולקיים מצוות. הוא אמצעי וכלי עזר, לא ערך ומטרה.
הרחבות
•משמעות איסור גזל
שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד מַמָּשׁ בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם. חז"ל במדרש מצביעים על כך שאיסור גזל פוגע בהתעלותו והתקדשותו של האדם: "אמר רבי חמא בן רבי חנינא מנין שכל מי שהגזל בידו תפלתו עכורה? שנאמר: "גם כי תרבו תפילה אינני שומע" מפני מה? ש"ידיכם דמים מלאו" [ישעיה א, טו]. ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה? שנאמר: "נקי כפים ובר לבב" מה כתיב אחריו? "ישא ברכה מאת ה'", "זה דור דורשיו" [תהילים כד ד-ו]" [שמות רבה, בשלח כב]. המהר"ל מבאר את הקשר שבין איסור גזל להתקרבות לקב"ה: "כי כאשר גוזל מאחרים הנה אינו ראוי להיות קרוב אל השם יתברך, כי הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות (רוחני לגמרי), ומי שהוא גוזל מאחרים הרי הוא מקבל מזולתו שאינו ראוי לו, ואין זה פשוט" [דרך חיים ב, ט]. ככל שהאדם מתחבר יותר לעצמיותו ולעניינו ומופיע אותם, הינו דבק יותר בהקב"ה ומתחבר יותר לרצונו, הרצון האלוהי מופיע דרכו בצורה היותר שלימה. אולם כאשר האדם גוזל - אינו מזדהה עם עצמו, עם עניינו - ועל כן אינו מסתפק במה שתחת ידו. וממילא אינו מופיע את הרצון האלוהי שאמור להתגלות ולהתבטא דרכו, בצורה טהורה וזכה המוציאה בשלמות את העניין שגלום בו.
ארבע כוסות ושלוש מצות
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לאן שבים ולמה מתוודים?
מה מברכים על פיצה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
