ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במסכת סנהדרין (דף נה:) כתוב שלעניין זנות, לקטנה יש פגם אם היא עשתה עבירה. משם נראה שקטן צריך להימנע מעבירות, אלא שהתורה חסה עליו ואינו נענש על עבירות.
במסכת יבמות ( דף לג:) הגמרא שואלת איך יש מקרה ששני איסורים התחדשו על מישהו בבת אחת. המקרה שהגמרא מביאה הוא בקטן שאינו כוהן שעבד עבודה במקדש בשבת והביא ב' שערות באותה השבת. איסור שבת ואיסור עבודה של זר (לא כהן) בבית המקדש חלו עליו בבת אחת כשנעשה בן מצוות. מכאן נראה שלפני כן לא היו עליו איסורים כלל, והם חלו רק כשנהיה גדול.
הסבר היחס ביו הסוגיות – בשו"ת משכנות יעקב (חלק אבן העזר סימן מז) כותב שישנה מחלוקת בין הסוגיות. הוא תולה מחלוקת זו במחלוקת (בגמרא יבמות קיד עמוד א) האם בית דין מצווים להפריש מאיסור קטן שעושה איסורים. מי שסובר שבית דין מצווים להפרישו, סובר שקטן חייב במצוות אלא שפטרנו מעונש. מי שסובר שבית דין לא צריכים להפרישו, סובר שקטן לא שייך במצוות כלל, ולא משנה אם קטן יעבור איסורים.
האור שמח ( פרק ג מהלכות איסורי ביאה הלכה ב) כותב שאין סתירה בין הסוגיות. בסתם איסור אין לקטן שייכות לעבירה ואין פגם אם הוא עושה אותה, ובכזה מקרה דיברה הגמרא ביבמות. הגמרא בסנהדרין עסקה בענייני זנות ועריות שנאסרו גם על בני נח. בבני נח אין חילוק בין קטן לגדול, כי השיעור של שתי שערות (מן התורה אדם נחשב גדול רק אם צמחו לו שתי שערות למטה אחר גיל 13) הוא הלכה למשה מסיני (על פי דברי הראש בשות כלל טז סימן א) שלא התחדשה בבני נח. לכן, בן נח כשהוא אחראי למעשיו הוא חייב עליהם. מכיוון שבן נח קטן מוזהר על העריות, גם קטן ישראל מוזהר עליהם, כי מתן תורה לא הוריד חיובים מבני ישראל, אלא רק שינה את הענישה. לכן בסוגיה בסנהדרין, הקטנה פגומה כי בענייני עריות קטן באמת מצווה. רק שלעניין עונש התחדש בסיני שהתורה חסה על הקטן והוא לא ייענש.
אם קטן לא שייך במצוות מדוע אסור להאכילו איסורים בידיים – בתרומת הדשן (סימן פב) מבאר שהתורה הקפידה שלא יאכילו אותו איסורים כדי שלא יתרגל לעשות כך כשיגדל. באמת אין בעיה שהקטן יאכל איסורים, כל הסיבה היא בגלל שיקשה עליו לפרוש מהאיסור כשיגדל.
האם כשיגדל צריך לעשות תשובה על מה שעשה בקטנותו – בשולחן ערוך אורח חיים (סימן שמג) נפסק שבי"ד לא מצווים להפריש את הקטן מעבירות. אם כן, לפי הסבר המשכנות יעקב, השולחן ערוך סובר שקטן לא חייב כלל במצוות ואין לו שום צורך לשוב בתשובה או לתקן את מה שעשה בקטנותו (כך הסיק גם שו"ת יביע אומר חלק ח חושן משפט סימן ו).
תרומת הדשן (סימן פב) כותב שקטן לא מצווה כלל במצוות, ואינו בכלל אזהרת עבירות. בכל אופן הוא מסיים, שזה סימן רע לאדם שעשה עבירות בקטנותו ולכן ראוי שיקבל עליו כפרה, אבל הוא לא חייב בתשובה כמו גדול שעבר עבירה.
סיכום – שאלנו האם קטן לא שייך כלל במצוות ועבירות או שיש בעיה שיעבור עבירות רק שהתורה לא הענישה אותו. המשכנות יעקב כתב שזו מחלקות בין שתי סוגיות, ובעצם זו המחלוקת האם בית דין מצווים להפריש קטן שעובר עבירה. האור שמח חילק בין שבע מצוות בני נח עליהם מצווים בני נח ברגע שיש להם דעת, ולכן גם יהודי קטן מצווה בהם, לבין שאר עבירות שקטן לא שייך בהם כלל. בתרומת הדשן כתב שגם אם קטן לא שייך בעבירות ולא צריך לחזור בתשובה, ראוי שיקבל עליו כפרה מסוימת על עבירות שעשה בקטנותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
