ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במסכת סנהדרין (דף נה:) כתוב שלעניין זנות, לקטנה יש פגם אם היא עשתה עבירה. משם נראה שקטן צריך להימנע מעבירות, אלא שהתורה חסה עליו ואינו נענש על עבירות.
במסכת יבמות ( דף לג:) הגמרא שואלת איך יש מקרה ששני איסורים התחדשו על מישהו בבת אחת. המקרה שהגמרא מביאה הוא בקטן שאינו כוהן שעבד עבודה במקדש בשבת והביא ב' שערות באותה השבת. איסור שבת ואיסור עבודה של זר (לא כהן) בבית המקדש חלו עליו בבת אחת כשנעשה בן מצוות. מכאן נראה שלפני כן לא היו עליו איסורים כלל, והם חלו רק כשנהיה גדול.
הסבר היחס ביו הסוגיות – בשו"ת משכנות יעקב (חלק אבן העזר סימן מז) כותב שישנה מחלוקת בין הסוגיות. הוא תולה מחלוקת זו במחלוקת (בגמרא יבמות קיד עמוד א) האם בית דין מצווים להפריש מאיסור קטן שעושה איסורים. מי שסובר שבית דין מצווים להפרישו, סובר שקטן חייב במצוות אלא שפטרנו מעונש. מי שסובר שבית דין לא צריכים להפרישו, סובר שקטן לא שייך במצוות כלל, ולא משנה אם קטן יעבור איסורים.
האור שמח ( פרק ג מהלכות איסורי ביאה הלכה ב) כותב שאין סתירה בין הסוגיות. בסתם איסור אין לקטן שייכות לעבירה ואין פגם אם הוא עושה אותה, ובכזה מקרה דיברה הגמרא ביבמות. הגמרא בסנהדרין עסקה בענייני זנות ועריות שנאסרו גם על בני נח. בבני נח אין חילוק בין קטן לגדול, כי השיעור של שתי שערות (מן התורה אדם נחשב גדול רק אם צמחו לו שתי שערות למטה אחר גיל 13) הוא הלכה למשה מסיני (על פי דברי הראש בשות כלל טז סימן א) שלא התחדשה בבני נח. לכן, בן נח כשהוא אחראי למעשיו הוא חייב עליהם. מכיוון שבן נח קטן מוזהר על העריות, גם קטן ישראל מוזהר עליהם, כי מתן תורה לא הוריד חיובים מבני ישראל, אלא רק שינה את הענישה. לכן בסוגיה בסנהדרין, הקטנה פגומה כי בענייני עריות קטן באמת מצווה. רק שלעניין עונש התחדש בסיני שהתורה חסה על הקטן והוא לא ייענש.
אם קטן לא שייך במצוות מדוע אסור להאכילו איסורים בידיים – בתרומת הדשן (סימן פב) מבאר שהתורה הקפידה שלא יאכילו אותו איסורים כדי שלא יתרגל לעשות כך כשיגדל. באמת אין בעיה שהקטן יאכל איסורים, כל הסיבה היא בגלל שיקשה עליו לפרוש מהאיסור כשיגדל.
האם כשיגדל צריך לעשות תשובה על מה שעשה בקטנותו – בשולחן ערוך אורח חיים (סימן שמג) נפסק שבי"ד לא מצווים להפריש את הקטן מעבירות. אם כן, לפי הסבר המשכנות יעקב, השולחן ערוך סובר שקטן לא חייב כלל במצוות ואין לו שום צורך לשוב בתשובה או לתקן את מה שעשה בקטנותו (כך הסיק גם שו"ת יביע אומר חלק ח חושן משפט סימן ו).
תרומת הדשן (סימן פב) כותב שקטן לא מצווה כלל במצוות, ואינו בכלל אזהרת עבירות. בכל אופן הוא מסיים, שזה סימן רע לאדם שעשה עבירות בקטנותו ולכן ראוי שיקבל עליו כפרה, אבל הוא לא חייב בתשובה כמו גדול שעבר עבירה.
סיכום – שאלנו האם קטן לא שייך כלל במצוות ועבירות או שיש בעיה שיעבור עבירות רק שהתורה לא הענישה אותו. המשכנות יעקב כתב שזו מחלקות בין שתי סוגיות, ובעצם זו המחלוקת האם בית דין מצווים להפריש קטן שעובר עבירה. האור שמח חילק בין שבע מצוות בני נח עליהם מצווים בני נח ברגע שיש להם דעת, ולכן גם יהודי קטן מצווה בהם, לבין שאר עבירות שקטן לא שייך בהם כלל. בתרומת הדשן כתב שגם אם קטן לא שייך בעבירות ולא צריך לחזור בתשובה, ראוי שיקבל עליו כפרה מסוימת על עבירות שעשה בקטנותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
