ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף
זוג תאומים נולד לו בפרשתנו, ולמרבה הפלא – שני בני הזוג, זכו כל אחד בנפרד לשני שמות. השם הראשון ניתן לו בהולדתו ואילו השני ניתן לו אי שם בהמשך חייו הבוגרים. עשיו – בילדותו ואדום בנערותו, ולהבדיל – יעקב בלידתו וישראל בזקנותו.
השם מבטא את מהותו של האדם (כדברי הגמרא ביומא על רבי מאיר שהיה מדייק בשמות), ואף השמות הללו שופכים אור על ההבדלים בין השניים. על הראשון נאמר – "ויצא.. אדמוני, כולו כאדרת שיער, ויקראו שמו עשיו".
קריאת השם כאן מעלה תמיהה כפולה – אם הראשון היה אדמוני, מדוע לא קראו לו כבר בשלב זה – אדום? ומה הקשר לשם עשיו?
ועוד קשה – עשיו נקרא אדום על שם בקשתו מיעקב – "הלעיטני נא מן האדום האדום... על כן קרא שמו אדום". לכאורה זהו עניין שולי מאד, וכי בגלל משפט אקראי בו מכנה עשיו מאכל מסוים על שם צבעו, דבק בו כינוי נוסף לנצח?
בעל הטורים משיב על התמיהות הראשונות – עשיו מלשון 'עשוי'. עשיו נולד מכוסה בשערות כאדם בוגר ועשוי "כאדרת שיער", ולכן נקרא עשיו. ומוסיף – גם המלה 'אדמוני' אין כוונתה בהכרח שעשיו היה ג'ינג'י, שהרי אדרת שיער אינה אדמונית, אלא הכוונה מלשון 'אדם', שגופו נראה כגוף שלם של אדם בוגר.
נמצאנו למדים שמידתו המיוחדת של עשיו, שהוא היה 'מושלם' מלידתו. ואכן, מי שמקשיב ל'מנגינה של התורה', מרגיש שעשיו הוא בעל נוכחות, אדם שנולד ישר אל המוכן. הוא האח הגדול, ואחיו הקטן רק מצטרף אליו – "ואחרי כן יצא אחיו... וידו אוחזת בעקב", כביכול יעקב רק מצטרף לאחר מכן, ובא בעקבותיו – "בעקב".
אם כן – עשיו הוא 'מושלם'. מצוין. מה הבעיה איתו?
אלא, שמעלתו היא גם שורש חסרונו. מי שמתרגל שהכול מוכן לו, מתקשה לעבוד קשה, לעמול לבנות ולהתמודד. אדם כזה מסתפק במוכן לו בקלות, ולא יוצר ומפתח, וכך נותר במצב לא מפותח. בביטוי – 'כולו כאדרת שיער' מסתתר גם חסרונו של עשיו. אונקלוס מתרגם 'כאדרת שיער' – 'כגלים דשיער', כלומר – גלימת שיער. גלימה נקראת כך מלשון 'גולם'. גלימה היא בגד שמכסה את הגוף כך שלא רואים את קווי המתאר המדויקים של הגוף. גם המילה 'גולם' בעברית מבטאת משהו שהחל להיווצר, ועדיין לא הושלם לכל פרטיו, כדוגמת 'גולם' של פרפר ועוד (אדם המכונה 'גולם', הכוונה למי שלא הושלמה חכמתו).
מידתו זו של עשיו גורמת לו להיות 'איש ציד'. הציד בניגוד לחקלאי, מסרב לחרוש ולזרוע, לעמול ולפתח את העולם, ומשתוקק רק לצוד את החיה השלימה והמוכנה.
מידה זו יוצרת חסרון נוסף – אדם כזה מתקשה 'לדחות סיפוקים'. הוא דורש לקבל הכל מיד, כאן ועכשיו. ואם, חלילה, לא מספקים לו את תאוותיו, אין בכוחו להתגבר על עצמו, והוא 'שולף סכין' ופותר את הבעיות בקלות.
ואכן, יום אחד, שב עשיו מהשדה ופוגש את יעקב העמל קשות ומבשל נזיד עדשים. עשיו אחוז בולמוס, מתנפל מיידית על האוכל המוכן, ודורש מאחיו – "הלעיטני נא". קשה לו להתאמץ ולאכול בכוחות עצמו, עליו לקבל הכל מהמוכן – צריך להאכיל אותו כילד קטן. משפט זה אינו שולי, כאן מתבטא חסרונו הגדול של עשיו, והוא מפסיד את הבכורה, ונקרא שמו כפי שראוי לקרוא לשולף סכין בחימה ובקוצר דעת – 'אדום'. מידת הרציחה תאפיין אותו מכאן ואילך, שהרי 'על חרבך תחיה'.
לעומתו – יעקב אחיו מתחיל מלמטה, ובעבודה קשה איטית וארוכה מטפס למעלה. תחילתו ב'עקב', החלק הנמוך ביותר בגוף. תחילתו בהיותו הבן הצעיר, אך אט אט הוא זוכה בבכורה ובהובלה. בתחילה – איש תם, תמים, וסופו כאיש תם – שלם, כי דווקא התמימות הופכת לשלימות, המביאה בכרה – ברכה (אותם אותיות).
עשיו זוכה לשמו השני כבר בנערותו, דמותו ברורה כבר מצעירותו. לעומתו – יעקב זוכה בשמו השני ובבירור דמותו רק בזקנותו. יעקב נאלץ לברוח ולהסתתר מפני אחיו השליט והחזק, אך לאחר לילה ארוך של מאבק בשרו של עשיו, הוא יוצא כמנצח, וזוכה להיקרא 'ישראל' מלשון שררה. וכך גם באופן לאומי – הגויים שולטים בעולם הזה משחר ההיסטוריה, ואילו בהי ישראל בעת הגאולה, פסגת ההיסטוריה.
ובימינו אלה – המתבונן במאבק האיתנים על ארצנו הקדושה המתחולל בין ישראל עם קדושים לשונאיו, יכול להבחין שיש כאן את אותו מאבק שבין יעקב ועשיו. הארץ הייתה כמעט שוממה, אולם משהתחלנו להתקבץ אליה, החלו לנהור לכאן הערבים, ולנסות להשתלט על מפעלנו. הנוודים הבדואים אבות ערביי הארץ, אינם רק 'בני המדבר' כי אם 'אבות המדבר', לא בנו ולא נטעו, רק רעו גנבו וגזלו מיושבי הארצות הזרועות. וכך בימינו – מנסים בניהם להשתלט על מפעלינו ברצח ובשנאה.
אך סוף המאבק להסתיים בנצחונו של יעקב בבית אל – בית המקדש, אשר שם יודה שרו של עשיו ליעקב, ויאמר בפה מלא – "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". במהרה בימינו!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מתי נכון לומר סליחות ?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
