ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף
זוג תאומים נולד לו בפרשתנו, ולמרבה הפלא – שני בני הזוג, זכו כל אחד בנפרד לשני שמות. השם הראשון ניתן לו בהולדתו ואילו השני ניתן לו אי שם בהמשך חייו הבוגרים. עשיו – בילדותו ואדום בנערותו, ולהבדיל – יעקב בלידתו וישראל בזקנותו.
השם מבטא את מהותו של האדם (כדברי הגמרא ביומא על רבי מאיר שהיה מדייק בשמות), ואף השמות הללו שופכים אור על ההבדלים בין השניים. על הראשון נאמר – "ויצא.. אדמוני, כולו כאדרת שיער, ויקראו שמו עשיו".
קריאת השם כאן מעלה תמיהה כפולה – אם הראשון היה אדמוני, מדוע לא קראו לו כבר בשלב זה – אדום? ומה הקשר לשם עשיו?
ועוד קשה – עשיו נקרא אדום על שם בקשתו מיעקב – "הלעיטני נא מן האדום האדום... על כן קרא שמו אדום". לכאורה זהו עניין שולי מאד, וכי בגלל משפט אקראי בו מכנה עשיו מאכל מסוים על שם צבעו, דבק בו כינוי נוסף לנצח?
בעל הטורים משיב על התמיהות הראשונות – עשיו מלשון 'עשוי'. עשיו נולד מכוסה בשערות כאדם בוגר ועשוי "כאדרת שיער", ולכן נקרא עשיו. ומוסיף – גם המלה 'אדמוני' אין כוונתה בהכרח שעשיו היה ג'ינג'י, שהרי אדרת שיער אינה אדמונית, אלא הכוונה מלשון 'אדם', שגופו נראה כגוף שלם של אדם בוגר.
נמצאנו למדים שמידתו המיוחדת של עשיו, שהוא היה 'מושלם' מלידתו. ואכן, מי שמקשיב ל'מנגינה של התורה', מרגיש שעשיו הוא בעל נוכחות, אדם שנולד ישר אל המוכן. הוא האח הגדול, ואחיו הקטן רק מצטרף אליו – "ואחרי כן יצא אחיו... וידו אוחזת בעקב", כביכול יעקב רק מצטרף לאחר מכן, ובא בעקבותיו – "בעקב".
אם כן – עשיו הוא 'מושלם'. מצוין. מה הבעיה איתו?
אלא, שמעלתו היא גם שורש חסרונו. מי שמתרגל שהכול מוכן לו, מתקשה לעבוד קשה, לעמול לבנות ולהתמודד. אדם כזה מסתפק במוכן לו בקלות, ולא יוצר ומפתח, וכך נותר במצב לא מפותח. בביטוי – 'כולו כאדרת שיער' מסתתר גם חסרונו של עשיו. אונקלוס מתרגם 'כאדרת שיער' – 'כגלים דשיער', כלומר – גלימת שיער. גלימה נקראת כך מלשון 'גולם'. גלימה היא בגד שמכסה את הגוף כך שלא רואים את קווי המתאר המדויקים של הגוף. גם המילה 'גולם' בעברית מבטאת משהו שהחל להיווצר, ועדיין לא הושלם לכל פרטיו, כדוגמת 'גולם' של פרפר ועוד (אדם המכונה 'גולם', הכוונה למי שלא הושלמה חכמתו).
מידתו זו של עשיו גורמת לו להיות 'איש ציד'. הציד בניגוד לחקלאי, מסרב לחרוש ולזרוע, לעמול ולפתח את העולם, ומשתוקק רק לצוד את החיה השלימה והמוכנה.
מידה זו יוצרת חסרון נוסף – אדם כזה מתקשה 'לדחות סיפוקים'. הוא דורש לקבל הכל מיד, כאן ועכשיו. ואם, חלילה, לא מספקים לו את תאוותיו, אין בכוחו להתגבר על עצמו, והוא 'שולף סכין' ופותר את הבעיות בקלות.
ואכן, יום אחד, שב עשיו מהשדה ופוגש את יעקב העמל קשות ומבשל נזיד עדשים. עשיו אחוז בולמוס, מתנפל מיידית על האוכל המוכן, ודורש מאחיו – "הלעיטני נא". קשה לו להתאמץ ולאכול בכוחות עצמו, עליו לקבל הכל מהמוכן – צריך להאכיל אותו כילד קטן. משפט זה אינו שולי, כאן מתבטא חסרונו הגדול של עשיו, והוא מפסיד את הבכורה, ונקרא שמו כפי שראוי לקרוא לשולף סכין בחימה ובקוצר דעת – 'אדום'. מידת הרציחה תאפיין אותו מכאן ואילך, שהרי 'על חרבך תחיה'.
לעומתו – יעקב אחיו מתחיל מלמטה, ובעבודה קשה איטית וארוכה מטפס למעלה. תחילתו ב'עקב', החלק הנמוך ביותר בגוף. תחילתו בהיותו הבן הצעיר, אך אט אט הוא זוכה בבכורה ובהובלה. בתחילה – איש תם, תמים, וסופו כאיש תם – שלם, כי דווקא התמימות הופכת לשלימות, המביאה בכרה – ברכה (אותם אותיות).
עשיו זוכה לשמו השני כבר בנערותו, דמותו ברורה כבר מצעירותו. לעומתו – יעקב זוכה בשמו השני ובבירור דמותו רק בזקנותו. יעקב נאלץ לברוח ולהסתתר מפני אחיו השליט והחזק, אך לאחר לילה ארוך של מאבק בשרו של עשיו, הוא יוצא כמנצח, וזוכה להיקרא 'ישראל' מלשון שררה. וכך גם באופן לאומי – הגויים שולטים בעולם הזה משחר ההיסטוריה, ואילו בהי ישראל בעת הגאולה, פסגת ההיסטוריה.
ובימינו אלה – המתבונן במאבק האיתנים על ארצנו הקדושה המתחולל בין ישראל עם קדושים לשונאיו, יכול להבחין שיש כאן את אותו מאבק שבין יעקב ועשיו. הארץ הייתה כמעט שוממה, אולם משהתחלנו להתקבץ אליה, החלו לנהור לכאן הערבים, ולנסות להשתלט על מפעלנו. הנוודים הבדואים אבות ערביי הארץ, אינם רק 'בני המדבר' כי אם 'אבות המדבר', לא בנו ולא נטעו, רק רעו גנבו וגזלו מיושבי הארצות הזרועות. וכך בימינו – מנסים בניהם להשתלט על מפעלינו ברצח ובשנאה.
אך סוף המאבק להסתיים בנצחונו של יעקב בבית אל – בית המקדש, אשר שם יודה שרו של עשיו ליעקב, ויאמר בפה מלא – "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
