ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
היה, ואולי עדיין יש, ויכוח גדול בשאלה מה קובע את האישיות ודפוסי ההתנהגות של הילד והאדם, הגנטיקה או הסביבה החברתית והמשפחתית. לא משנה איך נשיב לשאלה, עדיין מתמיהה, אם לא בלתי נתפסת ממש, העובדה שעשיו נולד ליצחק ורבקה וגדל והתחנך בביתם הקדוש.
זאת אחת הדוגמאות המרכזיות בתורה לכוחו של חופש הבחירה שיש לילדים ולבני האדם בכלל. הורים, מטבע הדברים, מאשימים את עצמם כשהילדים שלהם אינם מתנהגים כראוי, אך מניסיוני המוגבל בתחום, נדיר שההורים האלה אשמים ברשעות הרצונית של צאצאיהם.
אנחנו מייחסים להורים השפעה מופרזת כשמדובר בגידול ילדים. מובן שהמשפחה והסביבה חשובות, אך ההחלטות שהילדים עצמם מקבלים מנצחות את כל הנסיבות והגורמים האחרים. כך קרה שעשיו צמח בבית ובמשפחה של יצחק ורבקה.
המסר של התורה אלינו בעניין זה הוא ישיר ובוטה – אין ערבויות או הבטחה להצלחה שלמה בגידול ילדים. במקרה של אברהם אפשר לומר, שעל אף שהוא הוליד את ישמעאל, אולי הגר היא שהשפיעה על עיצוב אישיותו. אך מה נוכל לומר על הבית של יצחק ורבקה שהצמיח את עשיו?
התורה מעלה שאלות נטולות מענה שאנחנו נתקלים בהן בכל יום בחיים, אך היא לא נותנת לנו תשובות מספקות באמת. זה טיבם של החיים עצמם - הם מסתוריים, לא ודאיים, בלתי צפויים. השאלה הגדולה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" נמצאת בשורש המאבק על האמונה. כשאנחנו קוראים את ספר איוב, אנחנו רואים שהקב"ה בוחר, כביכול, שלא להשיב לשאלה הזאת.
התורה לא מסבירה לנו איך ייתכן שאדם כעשיו צמח בבית של יצחק ורבקה. נראה שדי לה לספר לנו שזה קרה, ולהשאיר לנו את המסקנה שדברים בלתי מוסברים כאלה יקרו לכל אורך ההיסטוריה היהודית והאנושית.
עשיו, בין אם בהשפעת הגנטיקה או הסביבה, היה אדם חופשי ועצמאי - כמו כולנו – לבחור בין טוב לרע, בין שלום לאלימות, בין חמלה לאכזריות. הבחירות האלה היו שלו ושלו בלבד. בשמים בוודאי לקחו בחשבון גם את שברון הלב של יצחק ורבקה בעקבות ההתנהגות של עשיו, אבל זה היה שיקול משני בלבד כשבאו לדון את עשיו עצמו.
בעולמנו המודרני יש נטייה לנסות להבין את הרשע ואפילו לגלות כלפיו אהדה מסוימת על חשבון הטוב והקורבנות התמימים של אותו רשע. אך התורה אינה רואה בעין יפה חמלה שאיננה במקומה. רבקה מחליטה את ההחלטה הכואבת לנטוש את עשיו ולהציל את יעקב. במעשה הזה היא משמרת את הצד התרבותי של האנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
