ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
זה המסר החשוב להחריד, גם אם הוא סמוי, שמופיע בתחילת פרשת השבוע. חייל יהודי (אדם שעמד בכל הדרישות המפורטות בסוף הפרשה הקודמת ונחשב כשיר לצאת לקרב), פטריוט ירא שמים ושומר מצוות, נקלע איכשהו למערכת יחסים מינית עם נוכרייה, מערכת יחסים שרש"י מציין בפנינו שתביא לו רק צער וחרטה.
את הלהט וסערת הרגשות שהמלחמה והקרב מחוללים באדם אי אפשר להגביל רק לשדה הקרב. הם משפיעים על הנפש ועל הגוף של הלוחם ומוצאים דרכי ביטוי שונות גם בתחומים האחרים של חיי האדם.
היהודי הדתי שבנסיבות רגילות, שאינן נסיבות מלחמה, מדקדק במצוות ומתנהג באופן מוסרי, הופך במצב הזה לחיה מינית ויוזם מערכת יחסים גופנית עם אישה נוכרייה. כלום אין זה המסר החזק ביותר שהתורה מבקשת להעביר לנו על השלכותיה ותוצאותיה של המלחמה?
מלחמה דורשת מהפרט לזנוח את העכבות האישיות שלו. זה עוזר להסביר את התרחיש שמוצג לנו בפתיחת פרשת השבוע. בלי עכבות לא תיתן מוסריות או יראת שמים.
אבל כולנו, כל מי שחי במדינת ישראל, יודע היטב שמלחמה היא מצב קבוע בחיים הלאומיים והאישיים שלנו. העם היהודי כאן, בארץ ישראל, נמצא במצב מלחמה מאה שנה כמעט. המלחמות האלה לא היו משהו שבחרנו לעשות או יזמנו אמנם, אבל הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ומחיי החברה בישראל.
המצב הקשה הזה של חיים בצל מלחמה וקרבות בלתי פוסקים השפיע מאוד על דמותה של החברה הישראלית ואפילו עיצב אותה. חלק גדול מהחספוס שעדיין קיים בחברה שלנו – הפלגנות, היעדר הנימוסים, האסרטיביות המיותרת ועוד – הוא תוצר של העובדה שאנחנו מצויים במצב מלחמה כל הזמן. עכבות מוסריות ויראת שמים הם דברים שקשה לתחזק בנסיבות כאלה.
שלום אין פירושו רק שביתת נשק או היעדר מלחמה. שלום הוא גם הלך-רוח שמשרה שלווה, מאפשר חשיבה רציונאלית ומעודד את הטוב באופן כללי. זאת הסיבה שהשלום תופס מקום כל כך חשוב בדברי הנביאים, בתלמוד ובמסורת היהודית כולה. זאת גם הסיבה שאנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לשלום בקרבנו. כשיש שלום - פנימי וגם חיצוני – אירועים כמו אלה שמתוארים לנו בתחילת פרשת השבוע פשוט לא מתרחשים.
אין עם שעורג לשלום כמו עם ישראל. מי ייתן והקב"ה יברך אותנו בשלום ויחזיר אותנו למצב של נורמאליות, יראת שמים ועשיית טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
