ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
הֶעָנָף הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַקִּנְאָה, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְקַנֵּא לְשֵׁם קָדְשׁוֹ, שׂוֹנֵא אֶת מְשַׂנְאָיו וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיעָם בְּמַה שֶּׁיּוּכַל, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ נַעֲשֵׂית, וּכְבוֹדוֹ מִתְרַבֶּה. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קלט, כא-כב), "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים" וְכוּ', וְאֵלִיָּהוּ אָמַר (מלכים א' יט, י), "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה'... צְבָאוֹת" וְכוּ'. וּכְבָר רָאִינוּ לְמַה זָּכָה* בַּעֲבוּר קִנְאָתוֹ לֵאלֹהָיו, בְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (במדבר כה, יג), "תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וּכְבָר הִפְלִיגוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נד ע"ב) לְדַבֵּר בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה, וְגָזְרוּ דִּינוֹ לִתָּפֵס בַּעֲווֹן הַחוֹטְאִים עַצְמוֹ. וּבְמִדְרַשׁ אֵיכָה (איכה רבה א, לג) אָמְרוּ, "'הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים' (איכה א, ו) – "מָה אַיָּלִים הַלָּלוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ, כָּךְ הָיוּ גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רוֹאִים דְּבַר עֲבֵרָה וְהוֹפְכִים פְּנֵיהֶם מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תָּבוֹא הַשָּׁעָה וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה* לָהֶם כֵּן".
וְזֶה פָּשׁוּט, כִּי מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל שֶׁיִּרְאֶה מַכִּים אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ מְחָרְפִים אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁיֵּצֵא לְעֶזְרָתוֹ, גַּם מִי שֶׁאוֹהֵב שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יוּכַל לִסְבֹּל וְלִרְאוֹת שֶׁיְּחַלְּלוּ אוֹתוֹ חַס-וְחָלִילָה, וְשֶׁיַּעַבְרוּ עַל מִצְווֹתָיו.
וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כח, ד), "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע, וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם", כִּי אוֹתָם שֶׁמְּהַלְלִים רָשָׁע בְּרִשְׁעָתוֹ וְלֹא יוֹכִיחוּ עַל פָּנָיו מוּמוֹ, הִנֵּה הֵם עוֹזְבֵי הַתּוֹרָה וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ שֶׁתִּתְחַלֵּל חַס-וְחָלִילָה, אַךְ שׁוֹמְרֶיהָ הַמִּתְחַזְּקִים לְהַחֲזִיקָהּ, וַדַּאי שֶׁיִּתְגָּרוּ בָם, לֹא יוּכְלוּ לְהִתְאַפֵּק וּלְהַחֲרִישׁ. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶל אִיּוֹב (איוב מ, יא-יג), "הָפֵץ עַבְרוֹת אַפֶּךָ, וּרְאֵה כָל גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ, רְאֵה כָל גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ, וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם, טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד, פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן", כִּי זֶהוּ תֹּקֶף הָאַהֲבָה – שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בּוֹרְאוֹ בֶּאֱמֶת. וְאוֹמֵר (תהלים צז, י), "אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע".
___________________________________
לְמַה זָּכָה – פינחס שהוא אליהו. אֶעֱשֶׂה – אהפוך פניי מהם ואענישם.
ביאורים
ערכו של היחיד הוא גדול מאוד. כך מלמדת אותנו הגמרא (סנהדרין לז עמוד א) "כל אחד ואחד חייב לומר – בשבילי נברא העולם " ומבאר רש"י שהכוונה שהאדם חשוב כעולם מלא. על האדם להכיר בערכו ולדעת עד כמה חשובים מעשיו ולכן יש לשאוף לתיקונם.
אף כי יש ערך לכל פרט, הקב"ה ברא בעולם אנשים רבים – כלל. מעל לערך הפרט עומד ערך הכלל. "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי- תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". גילוי ה' בעולם נראה בעוצמה רבה יותר מתוך העשייה הכללית של האומה מאשר מתוך מה שנגלה מעשה היחיד.
החסיד אינו מסתפק בעבודת ה' הפרטית שלו, אלא חושק בתיקון כלל העולם במלכות ה'. לכן אחרי שבנה את מדרגתו הפרטית בשלמות הוא פונה אל החברה, ומנסה להישיר את דרכיה.
כשאנו לומדים את מעשי הקנאות של החסיד, ייתכן ונרצה להזדרז ולקיים "בהידור" את מעשי הקנאות כמותו. אך עלינו לדעת שלא כל אחד ראוי להיות "קנאי לדבר ה' ", רק מי שבידו להוכיח – ראוי להוכיח.
ישנם מעשי קנאות שלא רק שאינם משיגים את מטרתם, אלא אף גורמים להפך הגמור. דוגמא לכך היא המחבלים הרשעים שנלחמים את מלחמת "הג'יהאד", ודאי שהם קנאים גדולים, אך במקום להשיג את מטרתם הם גורמים לסלידה מדת החרב שלהם.
כדי שמעשי התוכחה יביאו לתוספת כבוד ה' בעולם, ולא לתוספת שנאה וסלידה מדרכי התורה, הקנאי לדבר ה' צריך שתי תכונות יסודיות –"שלימות""וכאב" .
רק אדם השלם במעשיו יכול לבקר אחרים, אחרת אין צביעות גדולה מזו.
תכונה נוספת שזקוק לה הקנאי היא היכולת לכאוב על מעשי רשעה. לא מספיק לרצות לזכות את כולם ללכת בדרך האמת, גם לא מספיק שיפריע לו שאנשים בחרו בדרך טועה, אלא צריך הוא לכאוב שיש בעולם מעשי רשעה.
החסיד השלם במידותיו, שחפץ כל כך לתוספת קדושה בעולמו הפרטי ובעולם כולו – הוא הראוי להוכיח.
הרחבות
•קנאת אמת
שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְקַנֵּא לְשֵׁם קָדְשׁוֹ. פינחס בן אלעזר הכהן הוא הקנאי הגדול לכבודו של ה' יתברך. בשעה שהיה צורך לכך הוא קם והרג נשיא שבט והביא במעשה זה כפרה לבני ישראל. חז"ל מלמדים אותנו שפינחס לא עשה זאת מתוך כעס אישי אלא יצא לכבוד ה' ולקדש את שמו ברבים. קנאת ה' צריכה להיות זכה וטהורה, בלי כעס אישי, אלא לכבודו של הקב"ה בלבד [סנהדרין פב ע"א].
הרש"ר הירש מסביר כי הקנאות לכבודו של ה' היא הכרחית לצורך קיום ושמירתו של עם ישראל: "חברה אנושית, שאין בה גואל לדבר ה', היא אבודה לה' ועל ידי כך היא אבודה גם לעצמה ולעתידה; שהרי כבר נשתכחה מליבה תודעת הזכויות שיש לה' באותה חברה. והדברים אמורים בייחוד בחברת האדם היהודי, בישראל, שעצם קיומה תלוי בקריאת "לי", שה' קרא על ישראל. בקריאה זו קידש ה' את ישראל על כל פרטיו ועל כל בחינותיו וקנה אותו להיות שלו; ולנצח נצחים הוא יפעיל את זכות קניינו בישראל. ישראל הוא "לה'" – או הוא חדל להתקיים. אחד היה פינחס, ואחד היה המעשה שהוא עשה כאיש חיל; ואף על פי שהוא היה יחיד בעמו, הוא הציל את כלל האומה" [במדבר כה, יב].
לעילוי נשמת ר' שלמה בן ר' נפתלי הלוי שפנגנטל ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
