ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית ה'חסידות' - בריבוי ההתבוננות בגדולת ה'
הִנֵּה מִמַּה שֶּׁיּוֹעִיל הַרְבֵּה לִקְנוֹת הַחֲסִידוּת, הוּא גֹדֶל הַהִסְתַּכְּלוּת וְרֹב הַהִתְבּוֹנְנוּת. כִּי כַּאֲשֶׁר יַרְבֶּה הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ וְרֹב הַהֶרְחֵק הַבִּלְתִּי מְשֹׁעָר שֶׁבֵּין גְּדֻלָּתוֹ וּבֵין שִׁפְלוּתֵנוּ, יִגְרֹם לוֹ שֶׁיִּמָּלֵא יִרְאָה וּרְעָדָה מִלְּפָנָיו, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ עַל רֹב חֲסָדָיו עִמָּנוּ וְעַל גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל וְעַל קִרְבַת הַיְשָׁרִים* אֵלָיו, וּמַעֲלַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְכַיּוֹצֵא מִן הָעִיּוּנִים וְהַלִּמּוּדִים, וַדַּאי שֶׁתִּתְלַהֵט בּוֹ אַהֲבָה עַזָּה וְיִבְחַר וְיִתְאַוֶּה לִדָּבֵק בּוֹ, כִּי בִרְאוֹתוֹ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא לָנוּ לְאָב מַמָּשׁ וּמְרַחֵם עָלֵינוּ כְּאָב עַל בָּנִים, יִתְעוֹרֵר בּוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ הַחֵפֶץ וְהַתְּשׁוּקָה לִגְמֹל לוֹ כְּבֵן אֶל אָבִיו.
ההתבוננות זקוקה להתבודדות ולריכוז
וְהִנֵּה לָזֶה צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְבּוֹדֵד בַּחֲדָרָיו וְיִקְבֹּץ כָּל מַדָּעוֹ* וּתְבוּנָתוֹ אֶל הַהִסְתַּכְּלוּת וְאֶל הָעִיּוּן בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה, וְהִנֵּה וַדַּאי שֶׁיַּעְזְרֵהוּ לָזֶה רֹב הַהַתְמָדָה וְהָעִיּוּן בְּמִזְמוֹרֵי דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בָּם בְּמַאַמְרֵיהֶם וְעִנְיָנָם, כִּי בִהְיוֹתָם כֻּלָּם מְלֵאִים אַהֲבָה וְיִרְאָה וְכָל מִינֵי חֲסִידוּת, הִנֵּה בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בָּם לֹא יִמָּנַע מֵהִתְעוֹרֵר בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְכֵן תּוֹעִיל הַקְּרִיאָה בְּסִפּוּר מַעֲשֵׂה הַחֲסִידִים בָּאַגָּדוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, כִּי כָל אֵלֶּה מְעוֹרְרִים אֶת הַשֵּׂכֶל לְהִתְיָעֵץ וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם הַנֶּחְמָדִים. וְזֶה מְבֹאָר.
מפסידי ה'חסידות': הטרדות והדאגות
אַךְ מַפְסִידֵי הַחֲסִידוּת הֵם הַטְּרָדוֹת וְהַדְּאָגוֹת. כִּי בִּהְיוֹת הַשֵּׂכֶל טָרוּד וְנֶחְפָּז בְּדַאֲגוֹתָיו וּבַעֲסָקָיו, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְנוֹת אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה, וּמִבְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת לֹא יַשִּׂיג הַחֲסִידוּת, וַאֲפִלּוּ אִם הִשִּׂיגוֹ כְּבָר, הִנֵּה הַטְּרָדוֹת מַכְרִיחוֹת אֶת הַשֵּׂכֶל* וּמְעַרְבְּבוֹת אוֹתוֹ וְאֵינָם מַנִּיחוֹת אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּיִרְאָה וּבָאַהֲבָה וּבִשְׁאָר הָעִנְיָנִים הַשַּׁיָּכִים אֶל הַחֲסִידוּת, כַּאֲשֶׁר זָכַרְתִּי. עַל כֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל ע"ב), "אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה". כָּל-שֶׁכֵּן הַהֲנָאוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים, שֶׁהֵם הֶפְכִּיִּים מַמָּשׁ אֶל הַחֲסִידוּת, כִּי הִנֵּה הֵם מְפַתִּים הַלֵּב לִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְסָר מִכָּל עִנְיְנֵי הַפְּרִישׁוּת וְהַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית.
___________________________________
הַיְשָׁרִים – הצדיקים. מַדָּעוֹ – חכמתו. מַכְרִיחוֹת אֶת הַשֵּׂכֶל – לעסוק בטרדות.
ביאורים
כפי שכבר ראינו לאורך כל הספר, כשהרמח"ל עוסק בעניין המידות הוא אינו נשאר ברובד המחשבתי בלבד, אלא יורד לפסים מעשיים. משום כך מייחד הרמח"ל פרק שלם העוסק בדרך קניית מידת החסידות, בדומה למידות האחרות שראינו עד עתה.
היסוד לקניית מידת החסידות הוא ההתבוננות בגדולתו ורוממותו של הקב"ה . העיסוק בגדולת ה' יוצר זהות פנימית של האדם עם רצון ה'. כאשר אנחנו עוסקים בחסידות ב'מה שמעבר', לא ניתן לעשות זאת על ידי כפייה חיצונית, ומשום כך ישנו הכרח ליצור חיבור פנימי ואהבת אמת. מתוך החיבור הפנימי יבוא האדם לקיים את התוספות השייכות אל מידת החסידות.
דרך נוספת אותה מציע הרמח"ל לקנין החסידות היא להתרומם מהמקום הפרטי בו האדם נמצא ולהכניס בתוכו חיבור אמיתי למדרגה שנמצאת מעליו. כדי שהאדם יוכל להתרומם לא די בכך שהוא יעסוק בבירור פנימי, אלא ינסה להפגיש את עצמו עם אנשים ומציאויות השייכים למדרגה זו. לכן מציע הרמח"ל, לעסוק בלימוד ועיון של מזמורי התהלים, והם יפתחו בפניו את הצוהר הנכון אל העולם שמעליו, אל עולם החסידות.
אמצעי נוסף להשגת החסידות אותו מעלה הרמח"ל, מתמקד דוקא ב'סור מרע'. כדי שאדם יוכל להתמסר לעניייני העבודה ומידת החסידות, ישנו צורך חיוני שהוא יפנה מעצמו כל טרדה ומפריע. כאשר האדם מוטרד במפריעים שונים הם גורמים לו להתרכז בעצמו, ובכך הוא פוגע ביכולתו להתעלות, להתקדש, ולחפש כל הזמן איך ניתן לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו.
לסיכום, כאשר מתפנה האדם מכל ענייניו וטרדותיו, עוסק בהתבוננות האמיתית על גדלות ה' ולומד מדרכיהם של החסידים הראשונים, נפתחת לפניו דרך האמת, והוא יכול להתקדש ולהטהר, ולקנות בעצמו את מידת החסידות.
הרחבות
•בשבח אמירת תהלים
רֹב הַהַתְמָדָה וְהָעִיּוּן בְּמִזְמוֹרֵי דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הרמח"ל קורא לנו להידבק בה', ביראתו ובאהבתו דרך העיון בספר תהלים . מאידך היו שאמרו שצריך להתמיד בקריאת המזמורים אפילו בשעה שקשה לאדם לעיין בתהלים ואינו מבין את המילים, וכמו במעשה הבא מרבי פנחס מקוריץ : "אמר לאדם אחד בשעה שיצר לו לגמור תהלים בלי הפסק. וקבל לפניו שהוא טרוד כל כך שאינו יכול לכוון אפילו פרוש המלות! והשיב אדרבא בשעת טירדא כזאת דוקא יש לשפוך שיח לפני ה' יתברך ולומר אני טרוד ואין לי לב כלל לכוון. הנני אומר לפניך ריבונו של עולם התיבות הקדושות שנאמרו ברוח הקדש ואתה בעצמך תפעל בהם מה שאני צריך כי אני איני יכול כלל" [אמרי פנחס, שער סדר היום קכב].
ר' חיים מוולוז'ין מביא מדרש המבאר שדוד ביקש שאמירת תהלים תיחשב כמו לימוד ענייני טהרות, ומשמע מכך שיש באמירת תהלים מעלה של לימוד תורה. ואף על פי כן הוא מזהיר מלהימשך יתר על המידה בדרך זו: "והנה בודאי שלא יעלה על הדעת לעזוב לימוד התורה ולהתעסק רק בזה וכמו שכתב גאון ישראל הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל בספרו הקדוש נפש החיים שער ה' פרק א' נגד אלה שהזניחו לימוד התורה ש"ס ופוסקים... אבל גם הגאון מודה שקצת זמן מהיום ללמוד כמה פרקי תהלים בכל יום... ראה בספרו רוח חיים..." [הקדמת פירוש 'אשרי האיש' לתהלים]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
