ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מה ראו חכמים דוקא במצווה זו לקבוע מדרגות בקיום המצווה?
אפשר לומר שהמציאות הרוחנית בעם ישראל לאחר ניצחון החשמונאים הייתה מורכבת. היו כמה רמות בציבור ואמרו חכמים חנוך לנער לפי דרכו. כל אחד ינהג לפי מדרגתו. החינוך הוא דבר ארוך. המטרה היא להגיע למדרגה הגבוהה אך יש להתקדם אליה כל אחד ביכולות שלו, בקצב שלו. ואכן, כפי שציפו, בסופו של דבר הציבור כולו עלה למדרגה הגבוהה והכול נוהגין כמהדרין מן המהדרין.
גם בזמננו תהליך החינוך ארוך ואין להיות קצרי ראות, אלא לדעת שהצבור מתקדם בקצב שלו ולבסוף הכל יהיו מהדרין מן המהדרין.
כדי לראות שמעלין בקודש, כדי לראות את תהליך העליה הרוחנית בישראל, צריך להסתכל במבט ארוך. אם אתה מסתכל רק על היום ועכשיו אתה לא יכול לראות את ההתקדמות. אם אתה מסתכל רק על הנרות של יום אחד בימי החנוכה אתה לא רואה שמוסיף והולך, אתה לא רואה שמעלין בקודש. רק אם אתה מסתכל על כל הימים וראה שכל יום ויום מתווסף עוד נר, אתה רואה שמעלין בקודש, שמוסיף והולך.
וכן הדבר בהסתכלות על המצב הרוחני באומה. אם אתה מסתכל במבט עכשוי אתה לא רואה התקדמות. אם אתה מסתכל במבט ארוך וממושך – אתה רואה שהדור מתקדם ומוסיף, מאיר והולך ומעלין בקודש.
תלמידי חכמים בתקופת הבחירות
הננו נמצאים בתקופה סוערת של בחירות. אמרו חכמים בסנהדרין כ"ד – תלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם שמנעימים זה לזה בהלכה. למרות שיש חלוקי דעות ביניהם הם מפרגנים זה לזה ואף שכל אחד עומד על דעתו ועל עמדותיו, חילוקי הדעות הם עניניים. כל אחד סבור שדעתו היא דעת תורה הנכונה למעשה, ושכך צריך לנהוג - ועם כל זה כל אחד מבין שיש אחרים שדעתם שונה מדעתו. א"ר יצחק תלמידי חכמים שבארץ ישראל נוחים זה לזה בהלכה כשמן זית.
לעומת זה תלמידי חכמים שבבבל נקראים חובלים שמחבלים זה לזה בהלכה.
ונראה שהסיבה לכך מפני שתלמידי חכמים שבארץ ישראל יש בהם גדלות מיוחדת. מעלתה הרוחנית של א"י פועלת על ת"ח שבה שהם מביטים במבט גדול וכללי, הם מלאים אמונה וביטחון. ומי שהוא גדול ומלא בתורה ובריאות רוחנית יכול לראות גם מעלות של אחרים. הוא לא נמצא בתחרות עם אחרים. הוא מאוחד איתם. מה שאין כן כשאין גדלות רוחנית ואין אמונה גדולה יש מתח יש תחרות יש חשש פנימי שמא הדעה האחרת תנצח, ויש מאבק ות"ח כאלה חובלים זה בזה.
עוד אמרו חכמים, שבת קמה: ת"ח שבבבל מצוינים בבגדים כלומר הם מהדרין בבגדים. ולמה הם נוהגין כן? מפני שאינם בני מקומם. כלומר כשאדם נמצא במקום אחר שלא מכירים אותו הוא צריך לעשות פעולות חיצוניות כדי שיוכר, כדי להוכיח את עצמו. משאין כן ת"ח שבא"י הם בני מקומם, אינם צריכים להבליט את עצמם. חכמת אדם תאיר פניו. מי שיש בו הרבה חכמה אינו צריך להתבלט כדי שיכירו שהוא חכם. מה שאין כן מי שאין בו חכמה רבה הוא צריך לחבול באחר כדי שתוכר חכמתו.
אוי לו לת"ח שנזקק להתכבד בקלון חברו, אוי לו לת"ח שכבודו מבוסס על כך שחברו פחות ממנו. אוי לו לת"ח שכדי להוכיח את צדקתו הוא מבזה את החולקים עליו, אוי לו לת"ח שלהצדקת דרכו הוא אומר שהחולקים עליו מובלים ומושפעים ואין להם עמדה משלהם, הם נוגעים בדבר ושיקוליהם אינם טהורים. אוי לוי למי שכך מדבר וכך חושב. חכמינו אמרו - כל הפוסל במומו פוסל.
על ת"ח שבא"י ת"ח אמיתיים נאמר "את והב בסופה". אע"פ שחלוקים זה עם זה ומריבים זה עם זה בסופו של ויכוח נעשים אוהבים זה לזה כי מטרתם אחת - לברר את האמת.
מרן הרב זצ"ל היה דוגמא נפלאה של ת"ח שבא"י. הוא היה גדול, היה ענק תורני, ומתוך כך מתוך גדלותו וגודל אמונתו כיבד את כל הת"ח, גם אלו שחלקו עליו וגם אלו שמררו את חייו. הוא לא היה צריך אישור לגדלותו, היה גדול מכל אלו שחלקו עליו. החולקים עליו לא ירדו לסוף דעתו. ועל כן מקוצר יכולתם להעמיק ולהבין את דרכו פרשו את דרכו לפי הבנתם הם, לא לפי מה שהוא ראה והבין. אילו ירדו לסוף דעתו היו מצדיקים את עמדותיו. ואולי גם אם היו סבורים שלא איכשר דורו ללכת בדרך הגדולה שלו והיו חולקים עליו למעשה - אך היו מביטים בהערצה על עמקות וגדלות מבטו.
הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר לנו כשלומדים תוס' צריך ללמוד מה אומר התוס' לנו. לא מה אנו אומרים בתוס'. כך נוהגים ת"ח שבא"י. הם משתדלים להבין את החולקים עליהם ולרדת לסוף דעתם ועל כן מכבדים זה את זה למרות שדעתם שונה. מה שאין כן ת"ח קטנים שאינם מתאמצים לרדת לסוף דעתם של החולקים עליהם ומפרשים את דברי החולקים שלא כפי שהתכוונו, והתוצאה שהדברים נראים שגויים.
ת"ח שבדור חלוקים ביניהם באיזה סיעות ראוי לבחור בבחירות לכנסת. חילוקי הדעות של ת"ח הם אמיתיים ובודאי כל אחד מתכוין לשם שמיים. על כן יש להתפלל שהויכוח יהיה ענייני לגופו של דבר, נקי מהשמצות אישיות וזלזול ח"ו, שכן כל המגדף את עצמו הוא מגדף וכל הפוסל במומו פוסל, ואל יתנו לאנשים עסקניים ועיתונאים לסכסך בין ת"ח. ומיניה ומיניה יתקלס עילאי. ויש להתפלל שלאחר הבחירות יתאחדו כל יראי ד' לחיזוק דמותה היהודית של המדינה לכבודו ית"ש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














