ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
ואכן, כפי שבכל דור יש אדם הראוי להיות משיח בן דוד, כך בכל דור ישנו מי שראוי להיות משיח בן יוסף. האגדה עיטרה שורה של אנשים במהלך הדורות בעטרת הפלאים של משיח בן יוסף. מסורות שונות מזהות בדור זה או אחר את דמותו של משיח זה. לדוגמא – המסורת החסידית מצביעה על רבי שלמה מקרלין הי"ד כמשיח בן יוסף.
וכך מסופר – רבי שלמה היה רגיל לומר: אילו כבר רצה לבוא משיח בן דוד! משיח בן יוסף אוכל גם אני להיות בשעת הדחק. מה לי להתיירא וממי לי להתיירא? כלום אתיירא מן המוות, כלום אתיירא מהקוזק החיגר? הבריות היו סבורים, שרבי שלמה מכנה את המוות בשם 'קוזק חיגר', והתפלאו על כך.
פעם אחת, בעת שהרוסים דיכאו את מרד הפולנים, ורדפו אחר המנוצחים לתוך עירו של רבי שלמה, נתנו מפקדי הצבא הרוסי אישור לחייליהם לשלול ולבוז את העיר במשך כשעתיים. אותו היום, ערב חג השבועות שחל בשבת היה, והיהודים התאספו בבית הכנסת. רבי שלמה עמד והתפלל בהתלהבות בלי לשמוע ולראות דבר.
והנה עבר בחוץ קוזק חיגר. ניגש הקוזק אל החלון, והציץ פנימה, כשרובה טעון בידו. אותה שעה, אמר הרבי בקול גדול את הפסוק – "כי לה' המלוכה". והנה משך במעילו נכדו הקטן, שעמד על ידו מלא פחד, והרבי פסק לרגע מדבקותו. בו הרגע פגע בו כדור הרובה ופצעו, ובהמשך – מת מחמת פצעיו.
מספרים, ששמו של הקוזק החיגר היה 'ארמילוס', כשמו של מי שלפי תורת הנסתר יהרוג את משיח בן יוסף.
אולם, בעוד שבגמרא על פי הנביאים, מותו של משיח בן יוסף בטרם יגלה משיח בן דוד, נגזר מראש, הרי שתורת הנסתר משנה את התמונה באומרה – עלינו להתפלל על בן יוסף שלא ימות, משמע – ישנה אפשרות שלא ימות. כנראה שאפשרות זו משמעותית מאד בתהליך הגאולה ולפיכך יש להתפלל עליה דורות רבים. ואכן, בסידורים רבים מופיע בברכת בונה ירושלים, שיש לכוון שם (על פי דברי האר"י הקדוש) על משיח בן יוסף שלא ימות. יתר על כן – היו מגדולי הנסתר בדורות האחרונים, שאמרו שכבר פעלו צדיקי הדורות בתפילתם שמשיח בן יוסף לא ימות, אך יסורי מיתה לא ביטלו ממנו.
וכאן יש לשאול – כיצד מתיישבת הסתירה לכאורה בין הגמרא ותורת הנסתר? ומה המקור לכך שישנה אפשרות שמשיח בן יוסף לא ימות? ובכלל – מה תפקידו המיוחד של משיח בן יוסף בתהליך הגאולה, ומדוע אי אפשר להסתפק במשיח בן דוד המבשר את הגאולה השלימה?
יקצר המצע במאמר קצר זה לענות על כל השאלות, ובעז"ה נמשיך לעסוק בתמצית העניין בשבוע הבא, אך הבה נתחיל. מי שיבחן דורות רבים בתולדות ישראל, יגלה ששני כוחות משמשים בהם בהנהגה – יוסף ויהודה, ולעיתים – באופן רחב יותר, בית רחל (שאול משבט בנימין) ובית לאה (דוד מיהודה).
עניין זה מופיע בצורה הבולטת ביותר בפרשתנו – "ויגש אליו יהודה". יהודה ויוסף נפגשים, ושניהם מנהיגים - יוסף משנה למלך מצריים, ויהודה מנהיג האחים. ועל כך דורש המדרש – "כי הנה המלכים נועדו", יוסף ויהודה. לשניהם יש מקום, לשניהם יש תפקיד.
וכך באמת בכל הדורות, זקוקים אנו לשני הכוחות הללו בהנהגה – שאול ודוד. ובדור שאחר כך, היו אמורים להיות – יהונתן בן שאול ודוד, וכפי שאומר יהונתן לדוד: "ואני אהיה לך למשנה", אלא שגרמה הרוח הרעה ששלטה בשאול למחלוקת, ויהונתן מת בקרב, והפסדנו העניין. ובהמשך דואג דוד, שיוותר ייצוג לבית שאול בדמותו של מפיבושת בן יהונתן. אך כשמקצץ דוד בכוחו של מפיבושת, ונותן חלק משדהו לציבא עבדו, באומרו – "אתה וציבא תחלקו את השדה", מיד דואג הקב"ה לחלקם של בני רחל, ויוצאת בת קול ומכריזה – רחבעם (מבית דוד) וירבעם (מבית יוסף) יחלקו את המלכות. וכך הלאה, בכל הדורות.
ואף לעתיד לבוא, כשיגלה במהרה משיח בן דוד, ישמשו שני הכוחות בהנהגה, כשאת הבכורה וההובלה לוקח בן דוד. וכפי שנקרא בהפטרה בנבואת יחזקאל – "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו (אם כן – עץ ממלכת ישראל נקרא על שם יוסף), ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד... ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם...
(נמשיך בעז"ה בשבוע הבא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














