ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
הלכות יסודי התורה
יֵשׁ בִּכְלָלָן עֶשֶׂר מִצְווֹת, שֵׁשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם* אֱלוֹהַּ. ב) שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ זוּלָתִי* יי. ג) לְיַחֲדוֹ.* ד) לְאָהֳבוֹ. ה) לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ. ו) לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ.* ז) שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶת שְׁמוֹ. ח) שֶׁלֹּא לְאַבֵּד* דְּבָרִים שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶן. ט) לִשְׁמֹעַ מִן הַנָּבִיא הַמְּדַבֵּר בִּשְׁמוֹ. י) שֶׁלֹּא לְנַסּוֹתוֹ.* וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
פרק ראשון – מציאות ה' וייחודו
מציאות ה'
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
1 - הלכות דעות פרק ו' הלכות ג'-ו'
2 - פרק א' חלק א'
3 - פרק א' חלק ב'
טען עוד
ג2 לְפִיכָךְ אֵין אֲמִתָּתוֹ כַּאֲמִתַּת אֶחָד מֵהֶן. ד הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת" (ירמיה י,י) - הוּא לְבַדּוֹ הָאֱמֶת, וְאֵין לְאַחֵר אֱמֶת כַּאֲמִתּוֹ; וְהוּא שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד,לה), כְּלוֹמַר: אֵין שׁוּם מָצוּי אֱמֶת מִלְּבַדּוֹ כְּמוֹתוֹ.
ה הַמָּצוּי הַזֶּה הוּא אֱלוֹהַּ הָעוֹלָם, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְהוּא הַמַּנְהִיג הַגַּלְגַּל* בְּכֹחַ שֶׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית* , בְּכֹחַ שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק; שֶׁהַגַּלְגַּל סוֹבֵב תָּמִיד, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסֹּב בְּלֹא מְסַבֵּב, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא הַמְּסַבֵּב אוֹתוֹ בְּלֹא יָד וְלֹא גּוּף.*
ו וִידִיעַת דָּבָר זֶה - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב; דברים ה,ו). וְכָל הַמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אַחֵר חוּץ מִזֶּה - עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שם), וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁזֶּה הוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.
___________________________________
א) יֵשׁ שָׁם – יש. המילה 'שם' היא מילת קישור שתורגמה מהסגנון הערבי, ואינה ציון מקום (בדומה ל-there is באנגלית). ב) זוּלָתִי – מבלעדי. ג) לְיַחֲדוֹ – לדעת שהוא אחד. ו) לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ – להבדיל את ה' ולרומם אותו, "שאינו כשאר דברים" (להלן ו,ה). ח) לְאַבֵּד – להשמיד. י) שֶׁלֹּא לְנַסּוֹתוֹ – לאחר שהתברר שהוא נביא אמת, אין להמשיך ולפקפק בנבואתו בחקירה מרובה (להלן י,ה).
לֵידַע – להבין ולהשכיל. וכל עיסוק בעניין זה המביא לבירור והבנה מעמיקה, הוא המצוה (לביאור המושג דעה ראה מו"נ א,נ). מָצוּי רִאשׁוֹן – שממנו מתחיל הכל, גם ממד הזמן. מֵאֲמִתַּת – ממהות. וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא אֵינוֹ מָצוּי וכו' – אם נניח (הנחה שגויה) שה' אינו קיים, המסקנה היא שאין שום דבר קיים, שהרי האל אינו כבשר ודם, שיצירתו מתקיימת לאחר מותו. וְאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאִין וכו' – ואם נניח (דבר שאינו מציאותי) שחוץ מה' אין שום דבר קיים, עדיין יהיה ה' קיים. הַגַּלְגַּל – לפי מושגי האסטרונומיה העתיקה, גרם שמימי שקוף המניע את מערכת השמים (ראה להלן ג,א). תַּכְלִית – סוף. בְּכֹחַ שֶׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית וכו' ¬– בניסוח מודרני ניתן להחיל את הדבר על קיומו של חוק ההתמדה. המדע של ימינו גילה שהתנועה קיימת בכל דבר, גם בחפץ הנראה לכאורה דומם, מפני שהאטומים (החלקיקים היסודיים בטבע) מורכבים מאלקטרונים הנעים בלא הרף סביב גרעין האטום. ומאחר שקיומו ותנועתו של כל דבר תלויים בהקב"ה, הוא נקרא 'חֵי העולמים' (מו"נ א,סט).
הקדמה
ככל בניין, גם בנין התורה אותו מעביר לנו הרמב"ם בחיבורו משנה תורה בנוי מיסודות. יסוד לימוד התורה וקיום התורה, הוא האמונה. לכן הרמב"ם פותח את ספר הי"ד החזקה בעניין האמונה. לכן גם הכופר נקרא כופר בעיקר, כי האמונה היא העיקר.
הרמב"ם פותח בעיסוק כפי השגתנו בקב"ה. במציאותו, ייחודו, נצחיותו ונבדלותו מכל דבר גשמי. מהקב"ה עצמו, כביכול, נעבור ליחס הנכון שלנו כלפיו. על חיוב האהבה אליו יתברך - המגיעה מתוך ראיית יפי בריאתו ומעשיו, והיראה ממנו המגיעה מתוך הבנת גדולתו. כמו כן, הרמב"ם ייתן לנו מבט-על ב"מעשה מרכבה". נכיר את המדרגות במציאות החל מהבורא יתברך דרך כל עולמות המלאכים והגלגלים לכל מדרגותיהם עד עולמנו אנו. לבסוף נעבור לעיסוק בנבואה, ובנביאים – השליחים והמתווכים בינינו ובין הקב"ה.
יסודות צריך לצקת. יש להשקיע בהם כך שיהיו חזקים ויציבים. הרמב"ם נותן כאן את עיקרי הדברים, ובספר 'מורה נבוכים' ממשיך את העיסוק ומעמיק בנקודות הדרושות יתר ביאור והרחבה, כאחדות הבורא ונבדלותו.
ביאורים
בחיבורו 'משנה תורה', הקיף הרמב"ם את כל התורה כולה. את הבכורה בחיבור זה, מעניק הרמב"ם לספר 'המדע'. בספר זה הוא מלמד אותנו על כוונת התורה ועל תכלית האדם. התורה אינה מצווה את האדם רק על ביצוע פעולות, אלא קודם כל על בניית תודעה. האדם אינו רק בעל גוף משוכלל, אלא בראש ובראשונה הוא בעל חכמה. לכן התורה פונה בתחילה דווקא אל השכל שנועד ללמוד ולחקור את האמת ולהכירה ולא לאיברי הגוף, הנדרשים לבצע את משימותיהם.
הבסיס לכל מצוות התורה, הוא ההכרה במציאות ה'. הביטוי השגור בלשוננו הוא 'להאמין', אבל הרמב"ם דווקא מדגיש שצריך 'לדעת'. האמונה היא לא סיסמה שמספיק לדקלם, אלא תובנה המבוססת על לימוד והעמקה. האמונה היא לא הרגשה עמומה, אלא ידיעה ברורה. האמונה אינה רק מילוי צורך נפשי של האדם, אלא הכרח שאי אפשר להתעלם ממנו. האמונה היא לא תחליף לידיעה, אלא הידיעה המנומקת ביותר.
הרמב"ם רואה באימות מציאות ה', מצוה הבאה אחרי האמונה הקיימת אצל האדם מהחינוך והמסורת. האימות ההופך את האמונה האינטואיטיבית לידיעה של ממש, יכול להיעשות בדרכי התבוננות שונות. המעולה שבהן, למי שמסוגל לה, היא, לדעת הרמב"ם, ההוכחה השכלית המופתית, בדרכים שהוא מפרט בספרו מורה נבוכים. גם אדם שאינו מסוגל ללכת בדרך זו, מצֻווה לעסוק בידיעת ה', דהיינו ללמוד ולהתבונן בכל דרך שמקרבת אותו לידיעה ברורה יותר של מושגי האמונה (מציאות ה', אחדותו, הרחקת הגשמות וכד').
הידיעה הזו מפורטת לכמה חלקים: א. יש בורא לעולם. ב. הבורא איננו דומה לעוד דברים הקיימים בעולם, כיוון שכל העולם תלוי בבורא, ואילו הבורא איננו תלוי בעולם. ג. הבורא משגיח על העולם שימשיך להתקיים תמיד, ולא עזב אותו. ד. הבורא שהוא המשגיח, הוא מי שהוציא את עם ישראל ממצרים.
לעילוי נשמת ר' יהודה ב"ר חיים שמחה נוימן ז"ל
סינון פסולת בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
