- הלכה מחשבה ומוסר
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות עבודה זרה ג
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיאופני עבודה זרה ועשיית צורות | |
כדרך עבודתה | |
א כָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן - חַיָּב כָּרֵת; וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה - נִסְקָל; וְאִם עָבַד בִּשְׁגָגָה - מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. | א בִּרְצוֹנוֹ - שאינו אנוס (למזיד אנוס שאינו נענש ראה יסודי התורה ה,ד1). בְּזָדוֹן - בניגוד לשוגג. כָּרֵת - עונש נצחי לנפש האדם, אם לא עשה תשובה, בו נמנע מן האדם עולם הבא, והוא נידון לעולמים על עברותיו החמורות (תשובה ח,א; ג,ו). הַתְרָאָה - אזהרה לפני עשיית העברה: "אומרין לו: 'פרוש' או 'אל תעשה', 'שזו עברה היא, וחייב אתה עליה מיתת בית דין'... עד שיתיר עצמו למיתה ויאמר: 'על מנת כן אני עושה'" (סנהדרין יב,ב). שְׁגָגָה - אי ידיעת המציאות לאשורה, כגון שזו עבודה זרה, או אי ידיעת האיסור לעשות עבודה מסוימת, או אי ידיעת העונש, כגון אם הוא כרת או סקילה (שגגות ז,א-ג). וחייב קרבן, מפני ש"השוגג היה לו לבדוק ולדקדק. ואילו בדק יפה יפה ודקדק בשאלות, לא היה בא לידי שגגה. ולפי שלא טרח בדרישה וחקירה, ואחר כך יעשה, צריך כפרה" (שם ה,ו). חַטָּאת קְבוּעָה - קרבן חטאת שאינו תלוי במצבו הכלכלי של החוטא, בניגוד ל'קרבן עולה ויורד' (שגגות א,ד). |
ב1 עֲבוֹדוֹת הַרְבֵּה קָבְעוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְכָל צֶלֶם וָצֶלֶם וּלְכָל צוּרָה וְצוּרָה, וַעֲבוֹדַת זֶה אֵינָהּ כַּעֲבוֹדַת זֶה. כְּגוֹן פְּעוֹר, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיִּפְעֹר אָדָם עַצְמוֹ לוֹ; וּמֶרְקוּלִיס, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁיִּזְרֹק לוֹ אֲבָנִים אוֹ יְסַקֵּל* מִלְּפָנָיו אֲבָנִים. וְהַרְבֵּה עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ תִּקְּנוּ לִשְׁאָר צְלָמִים. | ב1 צֶלֶם - פסל שמדמים לקבל על ידו שפע עליון (מו"נ א,א). פְּעוֹר - אליל מואבי. שֶׁיִּפְעֹר אָדָם עַצְמוֹ לוֹ - שיעשה צרכיו לפניו. מֶרְקוּלִיס - שם האליל הרומי מרקורי (Mercurius) , אליל המסחר והרווח, שעבודתו בזריקת אבנים עליו. ונראים הדברים ששמו עוות מתוך כוונה להימנע מהזכרת שמו או כדי לבזות אותו. יְסַקֵּל* - בכי"א: יְסַלֵּק. |
ב2 לְפִיכָךְ הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְמֶרְקוּלִיס אוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִפְעוֹר - פָּטוּר, עַד שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי" (דברים יב,ל). וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן צְרִיכִין בֵּית דִּין לֵידַע דַּרְכֵי הָעֲבוֹדוֹת, שֶׁאֵין סוֹקְלִין עוֹבֵד עֲבוֹדָה זוֹ עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזּוֹ הִיא דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ. ג1 וְאַזְהָרָה שֶׁלַּעֲבוֹדוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, הוּא שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ,ד; כג,כד; דברים ה,ח). | |
ארבע עבודות | |
ג2 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת חוּץ מִמִּשְׁתַּחֲוֶה וְזוֹבֵחַ וּמְקַטֵּר וּמְנַסֵּךְ. אֲבָל הָעוֹבֵד בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ לְאֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה - חַיָּב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּסֵּךְ לִפְעוֹר אוֹ שֶׁזָּבַח לְמֶרְקוּלִיס - חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" (שמות כב,יט). | ג2 מִשְׁתַּחֲוֶה - משתטח "עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ" (תפילה ה,יג). זוֹבֵחַ - שוחט ומקריב קרבן (מאירי סנהדרין ס,ב). מְקַטֵּר - שורף אברים או בשמים. מְנַסֵּךְ - יוצק נוזל (בדרך כלל יין) לכבוד עבודה זרה. וארבע העבודות הללו מיוחדות לעבודת השם. שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם [השוחט לאלוהים אחרים ייהרג], בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ [שמותר לשחוט קרבנות רק לה']". |
ד3 הַמְּקַבֵּל עָלָיו אֶחָד מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה בֶּאֱלוֹהַּ - חַיָּב סְקִילָה; אֲפִלּוּ הִגְבִּיהַּ לְבֵנָה וְאָמַר לָהּ 'אֵלִי אָתָּה', וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּדִבּוּר זֶה - חַיָּב; וַאֲפִלּוּ חָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְאָמַר 'אֵין זֶה אֵלִי' - אֵין חֲזִירָתוֹ כְּלוּם, אֶלָּא נִסְקָל. | ד3 בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר - ראה לעיל ביאור ב,ט. |
ה הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדַרְכָּהּ, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן - חַיָּב. כֵּיצַד? הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ אוֹ זָרַק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ - הוֹאִיל וַעֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ, חַיָּב, וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. | ה חַיָּב וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ - חייב מפני שעבד עבודה זרה, אך אינו בגדר מזיד, כיוון שלא התכוון לעבוד עבודה זרה אלא לבזות אותה. |
יצירת עבודה זרה | |
ט הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ בְּיָדוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ, לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ,ג). וְכֵן הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה בְּיָדוֹ לַאֲחֵרִים, אֲפִלּוּ עָשָׂה אוֹתָהּ לְגוֹי - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (ויקרא יט,ד). לְפִיכָךְ הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה בְּיָדוֹ לְעַצְמוֹ - לוֹקֶה שְׁתַּיִם. | ט אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ בְּיָדוֹ - אמירתו לצורף נחשבת כמעשה, ולוקה עליה (ק'). תְּמוּנָה - צורת הדבר הנראית בחושים (מו"נ א,ג). |
צורות לנוי | |
י2 לְפִיכָךְ אֵין צָרִין לֹא בְּעֵץ וְלֹא בְּסִיד וְלֹא בְּאֶבֶן צוּרַת הָאָדָם; וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת, כְּגוֹן הַצִּיּוּר וְהַכִּיּוּר שֶׁבִּטְרַקְלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאִם צָר - לוֹקֶה. אֲבָל אִם הָיְתָה הַצּוּרָה מֻשְׁקַעַת אוֹ צוּרָה שֶׁלְּסַמָּנִין, כְּגוֹן הַצּוּרוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת וְהַטַּבְלָיוֹת אוֹ צוּרוֹת שֶׁרוֹקְמִין בָּאָרִיג - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת. | י2 צָרִין - מפסלים. כִּיּוּר - חקיקה ובליטה אומנותית בקיר. טְרַקְלִין - היכל, אולם רחב ידיים, והוא ארמון המלכים (פה"מ עירובין ו,ו). שֶׁלְּסַמָּנִין - של צבעים, והכוונה לרישומים בצבע. טַבְלָיוֹת - טבלאות, משטחים. |
יא2 וְכֵן אָסוּר לָצוּר דְּמוּת חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שם) - לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשִׁין הַמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם, וַאֲפִלּוּ עַל הַלּוּחַ. צוּרוֹת הַבְּהֵמוֹת וּשְׁאָר נֶפֶשׁ חַיָּה חוּץ מִן הָאָדָם, וְצוּרוֹת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מֻתָּר לָצוּר אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת. | יא2 אָסוּר לָצוּר דְּמוּת חַמָּה וּלְבָנָה - לא כציור פשוט כעיגול שמש, שהוא מותר (ק', ויש חולקים), אלא כדמויות חמה ולבנה המיוחסות לעבודה זרה, כגון צורת מלך שכתר בראשו יושב בעגלה (פה"מ ע"ז ג,ג). דְּמוּת - לשון דמיון ענייני, לא חיצוני (מו"נ א,א), בשונה מן התבנית, שהיא תכנית או דוגמה או צורה חיצונית (מו"נ א,ג; וראה למשל בית הבחירה ז,י). מַזָּלוֹת - ראה יסודי התורה ג,ו וביאורנו שם. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות עבודה זרה ב
3 - הלכות עבודה זרה ג
4 - הלכות עבודה זרה ד
טען עוד
הלכות עבודה זרה א
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות עבודה זרה י
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות עבודה זרה יא
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות ציצית ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות דעות ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
סדר התפילות ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך ללמוד גמרא?
איך יוצרים את השבת ?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
אוצרות בלב הים
איך המזוזה שומרת עלינו?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד