ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁבִיעִיאיבוד עבודה זרה ואיסור הנאתה | |
מצוַת איבוד עבודה זרה | |
א1 מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת..." (דברים יב,ב), וְנֶאֱמַר: "כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם, מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ..." (שם ז,ה). | א1 מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְאַבֵּד - ושני שלבים הם, השחתת הדבר (בהלכה כאן) וכילויו מן העולם (להלן ח,ו). וכתב רבנו: "כי כל תורתנו עיקרה וצירה אשר תסוב עליו הוא מחיית אותן ההשקפות מן המחשבות, ואותן העקבות מן המציאות... והם היו המטרה הראשונה הכוללת את כל התורה..." (מו"נ ג,כט בסופו). מְשַׁמְּשֶׁיהָ - כלים המשמשים לעבודה זרה. וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ - כגון מבנים (ראה פה"מ ע"ז א,ז). תִּתֹּצוּ - תנתצו. |
א2 וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין אָנוּ מְצֻוִּין לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁנִּכְבֹּשׁ אוֹתוֹ - נְאַבֵּד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא" (שם יב,ג) - בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. | |
איסור הנאת עבודה זרה | |
ב עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ, וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ, וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ - אָסוּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ" (שם ז,כו). וְכָל הַנֶּהֱנֶה בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ - לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ", וְאַחַת מִשּׁוּם "וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם" (שם יג,יח). | ב תִּקְרֹבֶת - דברים המוקרבים לעבודה זרה, ובכללם יין נסך ובשר קרבן ואף כלים (שאר אבות הטומאות ו,ז). לוֹקֶה שְׁתַּיִם - לוקה שתי סדרות של 39 מלקות. תּוֹעֵבָה - דבר משוקץ שראוי להתרחק ממנו (ת"א). חֵרֶם - המיועד להשמדה. |
ד מַה בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּגוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל? עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי - אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ" (שם ז,כה) - מִשֶּׁפְּסָלוֹ נַעֲשָׂה לוֹ אֱלוֹהַּ; וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל - אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם כז,טו) - עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר, שֶׁהֵן עֲבוֹדָתָהּ. וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין שֶׁלְּגוֹי בֵּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל - אֵינָן אֲסוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה. | ד מַה בֵּין וכו' - מה ההבדל בין וכו'. |
ו צוּרוֹת שֶׁעָשׂוּ אוֹתָן גּוֹיִים לְנוֹאי - מֻתָּרִין בַּהֲנָאָה; וְצוּרוֹת שֶׁעָשׂוּ אוֹתָן לַעֲבוֹדָה - אֲסוּרִין. כֵּיצַד? כָּל הַצּוּרוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּכְּפָרִים - אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לַעֲבוֹדָה. וְהַנִּמְצָאוֹת בַּמְּדִינָה: אִם הָיוּ עוֹמְדִין עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה, וְהָיָה בְּיַד הַצּוּרָה צוּרַת מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר אוֹ סַיִף אוֹ עֲטָרָה וְטַבַּעַת - חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה; וְאִם לָאו - הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת לְנוֹאי, וּמֻתָּר. | ו צוּרוֹת... לְנוֹאי - צורת אדם, בובות, חיות וכדומה (ק';.לאיסור עשייתם ראה לעיל ג,י). בַּכְּפָרִים - שאין דרכם לעשות צורות לנוי. שֶׁחֶזְקָתָן - שמצבן הרגיל והקבוע. והחזקה היא הנחה משפטית. מְדִינָה - עיר. סַיִף - חרב. עֲטָרָה - כתר. כל הצורות שנמצאו ביד הפסל הנזכרות בהלכה זו הן סימני שלטון ואדנות. מותר לעשות אנדרטאות של בעלי חיים וחפצים ליופי, כנהוג, אבל לא של צורת אדם. |
האשרה | |
יא הָאֲשֵׁרָה - בֵּין שֶׁהָיְתָה נֶעֱבֶדֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה מֻנַּחַת תַּחְתֶּיהָ, אָסוּר לֵישֵׁב בְּצֵל קוֹמָתָהּ, וּמֻתָּר לֵישֵׁב בְּצֵל הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים שֶׁלָּהּ. וְאִם יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת - אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר תַּחְתֶּיהָ. וְאִם אֵין שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת - עוֹבֵר תַּחְתֶּיהָ כְּשֶׁהוּא רָץ. | יא בְּצֵל קוֹמָתָהּ - צל גוף העץ (פה"מ ע"ז ג,ח), הגזע והתפצלויותיו, שעליהם צומחים הענפים והעלים (ק'). הַשָּׂרִיגִים - הענפים. וְאִם אֵין שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וכו' - שהכלל הוא "הנייה [=הנאה] הבאה לו לאדם בעל כורחו באיסור מכל האיסורין: אם נתכוון - אסור; ואם לא נתכוון - מותר" (מאכלות אסורות יד,יב). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
6 - הלכות עבודה זרה ו
7 - הלכות עבודה זרה ז
8 - הלכות עבודה זרה ח
טען עוד

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יא
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ט
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










