ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות עבודה זרה ז

דף הבית ראשי בית מדרש הלכה ומנהג הרמב"ם היומי ספר המדע הלכות עבודה זרה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


הלכות עבודה זרה ז

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל







פֶּרֶק שְׁבִיעִי

איבוד עבודה זרה ואיסור הנאתה



מצוַת איבוד עבודה זרה


א1 מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת..." (דברים יב,ב), וְנֶאֱמַר: "כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם, מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ..." (שם ז,ה).

א1 מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְאַבֵּד - ושני שלבים הם, השחתת הדבר (בהלכה כאן) וכילויו מן העולם (להלן ח,ו). וכתב רבנו: "כי כל תורתנו עיקרה וצירה אשר תסוב עליו הוא מחיית אותן ההשקפות מן המחשבות, ואותן העקבות מן המציאות... והם היו המטרה הראשונה הכוללת את כל התורה..." (מו"נ ג,כט בסופו). מְשַׁמְּשֶׁיהָ - כלים המשמשים לעבודה זרה. וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ - כגון מבנים (ראה פה"מ ע"ז א,ז). תִּתֹּצוּ - תנתצו.

א2 וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין אָנוּ מְצֻוִּין לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁנִּכְבֹּשׁ אוֹתוֹ - נְאַבֵּד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא" (שם יב,ג) - בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.


איסור הנאת עבודה זרה


ב עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ, וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ, וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ - אָסוּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ" (שם ז,כו). וְכָל הַנֶּהֱנֶה בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ - לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ", וְאַחַת מִשּׁוּם "וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם" (שם יג,יח).

ב תִּקְרֹבֶת - דברים המוקרבים לעבודה זרה, ובכללם יין נסך ובשר קרבן ואף כלים (שאר אבות הטומאות ו,ז). לוֹקֶה שְׁתַּיִם - לוקה שתי סדרות של 39 מלקות. תּוֹעֵבָה - דבר משוקץ שראוי להתרחק ממנו (ת"א). חֵרֶם - המיועד להשמדה.

ד מַה בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּגוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל? עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי - אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ" (שם ז,כה) - מִשֶּׁפְּסָלוֹ נַעֲשָׂה לוֹ אֱלוֹהַּ; וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל - אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם כז,טו) - עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר, שֶׁהֵן עֲבוֹדָתָהּ. וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין שֶׁלְּגוֹי בֵּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל - אֵינָן אֲסוּרִין עַד שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה.

ד מַה בֵּין וכו' - מה ההבדל בין וכו'.

ו צוּרוֹת שֶׁעָשׂוּ אוֹתָן גּוֹיִים לְנוֹאי - מֻתָּרִין בַּהֲנָאָה; וְצוּרוֹת שֶׁעָשׂוּ אוֹתָן לַעֲבוֹדָה - אֲסוּרִין. כֵּיצַד? כָּל הַצּוּרוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּכְּפָרִים - אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לַעֲבוֹדָה. וְהַנִּמְצָאוֹת בַּמְּדִינָה: אִם הָיוּ עוֹמְדִין עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה, וְהָיָה בְּיַד הַצּוּרָה צוּרַת מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַּדּוּר אוֹ סַיִף אוֹ עֲטָרָה וְטַבַּעַת - חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה; וְאִם לָאו - הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת לְנוֹאי, וּמֻתָּר.

ו צוּרוֹת... לְנוֹאי - צורת אדם, בובות, חיות וכדומה (ק';.לאיסור עשייתם ראה לעיל ג,י). בַּכְּפָרִים - שאין דרכם לעשות צורות לנוי. שֶׁחֶזְקָתָן - שמצבן הרגיל והקבוע. והחזקה היא הנחה משפטית. מְדִינָה - עיר. סַיִף - חרב. עֲטָרָה - כתר. כל הצורות שנמצאו ביד הפסל הנזכרות בהלכה זו הן סימני שלטון ואדנות. מותר לעשות אנדרטאות של בעלי חיים וחפצים ליופי, כנהוג, אבל לא של צורת אדם.

האשרה


יא הָאֲשֵׁרָה - בֵּין שֶׁהָיְתָה נֶעֱבֶדֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה מֻנַּחַת תַּחְתֶּיהָ, אָסוּר לֵישֵׁב בְּצֵל קוֹמָתָהּ, וּמֻתָּר לֵישֵׁב בְּצֵל הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים שֶׁלָּהּ. וְאִם יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת - אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר תַּחְתֶּיהָ. וְאִם אֵין שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת - עוֹבֵר תַּחְתֶּיהָ כְּשֶׁהוּא רָץ.

יא בְּצֵל קוֹמָתָהּ - צל גוף העץ (פה"מ ע"ז ג,ח), הגזע והתפצלויותיו, שעליהם צומחים הענפים והעלים (ק'). הַשָּׂרִיגִים - הענפים. וְאִם אֵין שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וכו' - שהכלל הוא "הנייה [=הנאה] הבאה לו לאדם בעל כורחו באיסור מכל האיסורין: אם נתכוון - אסור; ואם לא נתכוון - מותר" (מאכלות אסורות יד,יב).

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il