עד כמה לדבוק במנהגי אבות? | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
נישואין וזוגיות
לקראת הנישואין

1101

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מנהגי אבות
כבוד הרב, עניין שמירת מנהגי אבות מטריד אותי מאוד, ואיני מוצא מנוח לנפשי.
משפחתי מיוצאי גרמניה. נהגנו בביתנו כמורשת אבותינו - למשל, ליטול ידיים לפני הקידוש בשבת ולשמור שלוש שעות בין בשר לחלב. כידוע לרב, מדובר במנהגים שיסודם בהררי קודש ובקהילות גרמניה נלחמו עליהם שלא לזוז מהם. כך גם בענייני תפילה: מניחים תפילין לאחר אמירת קרבנות, ברכות התורה לפני קרבנות, אין אומרים "אין כאלוקינו" ביום חול, וכך עוד דיוקים רבים בנוסחאות התפילה.
אך בעניינים רבים אני חושש לנהוג כמנהג אבותיי, שהרי בארץ נהגו כמנהג המחודש של הפרושים תלמידי הגר"א. וטוענים נגדי שמנהג המקום מחייב, וממילא התבטלו הנוסחים השונים. אלא שלא ראינו שנהגו זאת בשום ציבור מלבד הציבור האשכנזי-גרמני. אין מוחים בידי מרוקאים ואלג'יראים ששומרים על נוסחיהם, וכן בכל חסידות משמרים את מנהגיהם המיוחדים.
ויש להעיר ולהוסיף שמנהג אשכנז עתיק וקדמון בהרבה ממנהג הפרושים, שכידוע אינו אפילו מנהג הגר"א המדויק, ומעציב אותי שמנהגנו נשכח והולך. האם כדאי לעבור דירה למקום שבו יש מניין בנוסח אבותיי המדויק?

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

471 - לחיות טוב מתחת לקו

472 - עד כמה לדבוק במנהגי אבות?

473 - נישואין של חברות

טען עוד

תשובה
יישר כוחך על ההתקשרות העמוקה שלך למנהג אבות, ובמיוחד למנהג ותיק ומדויק של קדושי ישראל שמסרו נפשם על קידוש השם באשכנז. וכך ראוי לך להמשיך במנהגי הסעודה, הקידוש וכל כיוצא בזה.
כדרך אגב אספר לך, שאף משפחת אמי נהגה כמנהג אשכנז. אמנם מצד משפחת סבו של אבי, שעלתה מאוקראינה, אנחנו נוהגים ליטול ידיים לאחר הקידוש. אולם פעם התארחתי אצל משפחה שנוהגת להקדים את הנטילה, ושאלו אם ארצה שישנו את מנהגם לכבודי. והשבתי שלהפך, זו הזדמנות בשבילי לקיים את מנהג אבותיי מצד משפחת אמי.
לגבי נוסח התפילה, הכלל הוא שבכל הדברים שהיחיד אומר, תאמר כמנהג אשכנז המדויק. ורק כאשר צריך לומר דברים בקול, אל תפרוש מן הציבור אלא תאמר כמותם. וכשאתה חזן, אם מדובר בבית כנסת שמניח לכל חזן להתפלל כמנהגו, תתפלל כמנהגך. אמנם בדברים שההבדלים בין המנהגים גדולים מאוד, תאמר כמנהג הרבים.
זוהי ההדרכה המאוזנת, ששומרת מחד על הלכידות הקהילתית ומאידך על מסורת האבות. אמנם לאחר שתקום הסנהדרין במהרה בימינו יוכלו חבריה לקבוע מנהג אחיד, אבל בינתיים טוב לקיים את המנהגים המגוונים, שלכל מנהג ערך מיוחד. והעיקר החשוב ביותר הוא הערך של המשכת מסורת אבות, שכן זו השלשלת שעל ידה כל יהודי מתקשר אל הדורות הקודמים, עד אבות האומה ומתן תורה.

מה הם מנהגי האבות המחייבים
אמנם צריך להדגיש שמנהג אבות חל רק על מנהגים ידועים שאדם ראה בביתו, ולא לגבי מנהגים שראה אותם כתובים בספר, שלגביהם יש אמנם מעלה של שמירת הגוונים, אבל המעלה העיקרית של קיום מסורת אבות לא קיימת. וצריך להוסיף, שהדבקות בנוסח אבות צריכה להיות בנועם ומתינות, בלא להעיק על הילדים או קרובי המשפחה בתוכחות על דקדוקי דקדוקים שרק ירחיקו אותם ממנהג אבות.

מנהגים שנויים במחלוקת
לגבי מנהגים שנויים במחלוקת שרבים מגדולי ישראל מחו כנגדם, אם אלו מנהגי אבות שרק כתובים בספר ואינך זוכר אותם מבית אביך - אין לקיימם, הואיל ואין להם תוקף של מנהג אבות.
ואם אתה זוכר אותם מבית אביך, אזי אם יש לגדולי הרבנים מבני עדת אשכנז תשובות על הקושיות, נכון להמשיך במנהג אבות. וכך נוהגים כל יוצאי אשכנז לגבי אמירת הפיוטים בשלוש ברכות ראשונות של הימים הנוראים.

מעבר דירה
אם יזדמן לך צורך לעבור דירה, אכן טוב לעבור למקום שבו יש בית כנסת כמנהג אבותיך. אך זאת בתנאי שבאותה קהילה ינהגו כתורה ביחסם לדרך ארץ, כלומר שיהיה להם יחס חיובי לפרנסה ומדע, או לכל הפחות שלא יהיו בעמדה מתנגדת, כפי טעותם של חלק מהחרדים. כי היחס הנכון לפרנסה ולמדע הוא הרבה יותר חשוב ויסודי מנוסחי התפילה.

האם יש חובה להורים לתת מעשר מנכסיהם לנישואי ילדיהם?
אכן מצווה להורים לתת מעשר מנכסיהם כדי לחתן כל אחד מילדיהם, כמבואר בגמרא (כתובות נב, ב): "ועד כמה (צריכים ההורים לתת לחתונת בתם)? אביי ורבא דאמרי תרוויהו (אמרו שניהם): עד לעישור נכסי" - (מעשר נכסים). ולכן אם נפטר האב בלי שהביע את דעתו כמה הוא רוצה לתת לחתונת בתו, נותנים עשירית מנכסיו (כתובות סח, א; שו"ע קיג, א), אבל אין כופים על כך (רמ"א ע, א).
וכן הדין לגבי חתונת הבן. וכתב מהר"מ מינץ שאסור לתת לבת יותר מעשירית הנכסים, כדי שלא להפלות לרעה את הבנים (יעויין שו"ת מהר"ם מינץ א, לא; תוס' בשם רבנו חננאל, כתובות נ, ב, 'ומאי').
אולם כתבו הפוסקים, שבפועל פעמים רבות לא נהגו כן (רמ"א קיג, א; ט"ז א). משום שלעתים המציאות הכלכלית הייתה דחוקה עד שאם ההורים לא נתנו לבת חומש מנכסיהם ואף יותר, לא היו יכולים למצוא לה חתן והייתה נשארת גלמודה כל ימי חייה.

מצוות מעשר נכסים לחתונה בימינו
אמנם קשה להתאים את הדרכת חכמינו לימינו. תוחלת החיים שלנו התארכה לממוצע של שמונים שנה ויותר, שמתוכם אדם ממוצע צריך לחיות מכספי הפנסיה כ 15 שנים. ואם לא ידאג לחסוך סכומים נכבדים לקרנות פנסיה, יסבול בזקנותו ממצוקה. לעומת זאת, בעבר תוחלת החיים הממוצעת של אדם מבוגר הייתה כחמישים-שישים שנה, כך שימי הזקנה שבהם לא עבד היו קצרים בהרבה.
עוד הבדל משמעותי: בעבר עשירית הנכסים נועדו לבניית בית (של חדר אחד), למתן אמצעים לפרנסת הזוג (כדוגמת חלקת אדמה) ולסעודת החתונה. לעומת זאת, כיום עלויות ההכשרה המקצועית גדלו והתייקרו לאין שיעור, אבל לאחר שיהיה לאדם מקצוע, יוכל להרוויח יותר מכדי צורכו ולזכות לרווחה שבדורות הקודמים לא חלמו עליה.
בעבר נער היה מתחיל לעבוד אצל אביו או אצל אומן אחר, ותוך כדי עבודה היה לומד את המקצוע ואף מקיים את עצמו ללא שום עלויות להורים. ואילו כיום ההורים צריכים לפרנס את ילדיהם על פי החוק עד גיל שמונה עשרה, ובדרך כלל נוהגים לפרנסם עוד מספר שנים, וזאת כדי שיתחנכו, יתבגרו וילמדו מקצוע, ויוכלו לעמוד על רגליהם ולהקים משפחה ולהתפרנס בכבוד.

על איזה גודל משפחה דיברו
עוד מוכרחים לומר, שחכמים דיברו על משפחות שזכו לחתן לכל היותר שישה או שבעה ילדים. גם מי שלא סבל מבעיות עקרות או חוליים אחרים לא זכה לחתן יותר ילדים, מפני שרוב הילדים היו נפטרים בשנות הינקות והילדות. בפועל, ברוב המשפחות לא הגיעו יותר מארבעה ילדים לחופה. וכך גם לאחר שנתנו עשירית נכסים לכל ילד, רוב הנכסים נשארו להורים כדי שיוכלו להמשיך להתקיים על ידם בכבוד.
ועלינו להודות לה' על הברכה שנפלה בחלקנו בדורות האחרונים, שבזכות התקדמות הכלכלה והרפואה, משפחה תורנית וחרדית ממוצעת זוכה לכשמונה ילדים, כאשר לא מעטים זוכים אף ליותר. בכל אופן ברור שחכמים לא התכוונו שהורים שזכו לעשרה ילדים, יחלקו להם את כל רכושם בחיים ויישארו אביונים למשך שלושים שנה עד שיעלו לישיבה של מעלה.

הלכה למעשה
נחזור להלכה: מכיוון שתנאי חיינו השתנו מאוד וגם קשה לחשב את כל נכסיו של האדם (עם הקרנות, הפיצויים וכדומה), יש להבהיר תחילה את מגמת המצווה, שהיא לסייע לילדים להתחתן ולקיים את משפחתם.
לפיכך, המצווה המוטלת על ההורים היא לסייע לילדיהם במימון החתונה ובקניית הרהיטים הראשונים בהתאם למצב הכלכלי, וכן לרכוש מקצוע שמתאים לכשרונם, שעל ידו יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד ולקנות בית. ואם יש ביכולתם - טוב שגם יסייעו להם בקניית הבית.
בדרך כלל, סך כל ההשקעות בחינוך הילדים ובהחזקתם בעת שהם לומדים מקצוע ועלויות החתונה, יכול להגיע לכדי עשירית מהנכסים הנצברים עד לאותה תקופה. אבל אין צורך לחשב זאת באופן מדוקדק.
כל מה שכתבתי לגבי המצווה על ההורים לסייע לילדיהם בחתונתם, הוא כאשר הילדים מתחתנים עד גיל 24, הגיל הראוי לפי דברי חכמים, שבגיל זה עזרת ההורים חשובה ומסייעת מאוד לקיום החתונה. אבל ככל שהילדים גדלים, הם אמורים לחסוך לעצמם כסף, וחובת ההורים לסייע להם הולכת ופוחתת.

לחנך לערך הנישואין
ולפני הכול, מצווה מן התורה על ההורים לחנך את ילדיהם לתורה ומצוות, שנאמר: "ולימדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט), והכוונה ללמדם תורה כדי שישמרו מצוות. ואחד העניינים החשובים והמרכזיים ביותר בתורה הוא ערך הקמת המשפחה, שמקפל בתוכו את כל הערכים כולם, כמו: ואהבת לרעך כמוך, נאמנות, גילוי אחדות, לידת ילדים, בריאות הנפש והגוף, קירוב הגאולה וכו'. ומצווה על ההורים להרבות בדברי חינוך על הערכים השונים שמתגלים דרך הנישואין.
פעמים שהורים מתנים את צערם וכאבם הנורא על שילדיהם לא מתחתנים. הבעיה היא שכאשר הילדים מבוגרים כבר קשה לחנכם. על ההורים להקדים תרופה ולחנך את הילדים לכך בעודם צעירים. ולפני שיגיעו לפרקם, יאמרו להם שיעמדו לצדם ויעזרו להם כפי יכולתם.

התקשורת
ראוי להוסיף שהעיסוק המוגבר של התקשורת במסורבות גט ובנשים מוכות, אינו מועיל בלשון המעטה לעידוד הנישואין. כאשר ילדים ונערים שומעים על כל הבעיות, ומנגד לא מדברים על המעלות והערך והמצווה שבנישואין, אין פלא שהם מתקשים להינשא. לצערנו ישנם גם מוסדות דתיים שבמשך כל שנות התיכון מרבים להביא הרצאות על מסורבות גט ונשים מוכות ושוכחים להקדיש פי עשרה זמן לערך הנישואין.
חובה אמנם להיאבק בעוולות הללו ולתקנן ככל האפשר, אבל אסור שהעיסוק בהן יעיב על כל הטוב שבחיים.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה

רביבים

רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
ספר תורה ושמות קדושים
מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
הרב אליעזר מלמד | חשון תשפ"ו
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב אליהו ברין
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שבתי סבתו
הרב חנן פורת ז"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו