- הלכה מחשבה ומוסר
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט'
פֶּרֶק תְּשִׁיעִיסדר תפילות הציבור | |
שחרית | |
א סֵדֶר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר כָּךְ הוּא: בַּשַּׁחַר כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם, וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִים 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ' בְּכָל כֹּחָן, וְעוֹנִין "אָמֵן" בְּסוֹף קַדִּישׁ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר "בָּרְכוּ אֶת יי הַמְּבֹרָךְ", וְהֵן עוֹנִים "בָּרוּךְ יי הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד". וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם, וְהֵן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת - קוֹרֵא עִמּוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל'. | א יוֹרֵד - מתפלל. ונאמר בלשון ירידה, לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך (לעיל ה,ו. למקום התיבה ראה להלן יא,ג ד). בְּאֶמְצַע הָעָם - בין ימין לשמאל, צמוד לקיר שההיכל בו, ששם התיבה. קַדִּישׁ - סדר הקדיש ועניות הציבור נתבארו בסדר התפילות כח. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ [לעלמא ולעלמי עלמיא] - תרגום: יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. בְּכָל כֹּחָן - כמצוַת חכמים (ראה סדר התפילות שם). לְבָרֵךְ - ברכות של קריאת שמע. וְלִקְרוֹת - את שמע. |
ב וְהַכֹּל עוֹמְדִין מִיָּד, וּמִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל - עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּלַחַשׁ עִם שְׁאָר הָעָם. וְכָל שֶׁיִּגְמֹר תְּפִלָּתוֹ מִן הַצִּבּוּר - יִפְסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, וְיַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁפָּסַע. | ב מִיָּד - כדי שיסמכו גאולה לתפילה (לעיל ז,יז). עוֹמֵד - שהרי אסור לשבת לצד המתפלל (לעיל ה,ו). ועוד אמרו חכמים שלא ישב אדם בין העומדים, שהרי אין זה דרך ארץ (שו"ת רסב). |
ג וְאַחַר שֶׁיִּפְסַע שְׁלִיחַ צִבּוּר שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם מִתְּחִלַּת הַבְּרָכוֹת, לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל. וְהַכֹּל עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, בֵּין אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בֵּין אֵלּוּ שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן. | ג לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל - אף על פי שאין בציבור זה אדם שלא יצא. עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן - כי "כל השומע אחד מישראל מברך ברכה מכל הברכות כולן... חייב לענות אמן" (ברכות א,יג). חוֹבָתָן - הפרטית. |
אמירת תחנונים וכינויים | |
ז כָּל הָאוֹמֵר בַּתַּחֲנוּנִים 'מִי שֶׁרִחֵם עַל קַן צִפּוֹר, שֶׁלֹּא יִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים' אוֹ 'שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד' - 'יְרַחֵם עָלֵינוּ', וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן, וְאֵינָן רַחֲמִים; שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְּנֵי הָרַחֲמִים, לֹא הִתִּיר לָנוּ שְׁחִיטָה כָּל עִקָּר. וְכֵן לֹא יַרְבֶּה בְּכִנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם וְיֹאמַר 'הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהָעִזּוּז', שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַגִּיעַ סוֹף שְׁבָחָיו, אֶלָּא אוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. | ז מִי שֶׁרִחֵם וכו' - מצוַת לא תעשה שלא לקחת בשעת הציד (סה"מ ל"ת שו) את האם יחד עם גוזליה או ביציה, אלא ישלח את האם חופשי, וייקח את מה שיש בקן. וכאן האומר נותן לכך טעם של רחמים על בעלי חיים. מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ - מוחים כנגדו וגוערים בו עד שישתוק. שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן - המצוות נראות כחסרות טעם (למעשה לכל מצוה יש טעם). וְאֵינָן רַחֲמִים - של הקב"ה על בעלי חיים, שהרי אינם מושגחים על ידו (מו"נ ג,יז), אלא המצוה נועדה לפתח את מידת הרחמים באדם עצמו, שלא יינצל את הרגש האמהי של היונה, שאינה זזה ממקומה (מו"נ ג,כז כח; שחיטה יג,ז2). ולפי זה, הסביר את טעם המצוה בספר "מורה נבוכים" (שם,מח). כָּל עִקָּר - בכלל. כִּנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם - תארים ש"משבחין בהן את הקדוש ברוך הוא" (יסודי התורה ו,ה), שאינם מורים על עצמותו אלא על פעולותיו הנראות לעינינו. כֹּחַ - יכולת. סוֹף שְׁבָחָיו - שבחו השלם והכולל. מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י,יז). וקביעת אמירתו בתפילה היא תקנת הנביאים להתפלל במילים אלו (מו"נ א,נט). |
שבתות וימים טובים | |
י1 בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ עִם הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. אֲבָל אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע, אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין הַשֶּׁבַע, וְכָךְ הוּא אוֹמְרָהּ: | י1 מֵעֵין הַשֶּׁבַע - הכוללת תמצית ענייני שבע הברכות. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
9 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט'
10 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
טען עוד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט"ו
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות ברכות ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות דעות ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה מברכים על מנה אחרונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
מדוע פורים גדול מכיפורים?
עשרת המכות סוללות דרך
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מהי אמונה?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מי פה עבריין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?