ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק תְּשִׁיעִיסדר תפילות הציבור | |
שחרית | |
א סֵדֶר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר כָּךְ הוּא: בַּשַּׁחַר כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם, וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִים 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ' בְּכָל כֹּחָן, וְעוֹנִין "אָמֵן" בְּסוֹף קַדִּישׁ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר "בָּרְכוּ אֶת יי הַמְּבֹרָךְ", וְהֵן עוֹנִים "בָּרוּךְ יי הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד". וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם, וְהֵן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת - קוֹרֵא עִמּוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל'. | א יוֹרֵד - מתפלל. ונאמר בלשון ירידה, לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך (לעיל ה,ו. למקום התיבה ראה להלן יא,ג ד). בְּאֶמְצַע הָעָם - בין ימין לשמאל, צמוד לקיר שההיכל בו, ששם התיבה. קַדִּישׁ - סדר הקדיש ועניות הציבור נתבארו בסדר התפילות כח. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ [לעלמא ולעלמי עלמיא] - תרגום: יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. בְּכָל כֹּחָן - כמצוַת חכמים (ראה סדר התפילות שם). לְבָרֵךְ - ברכות של קריאת שמע. וְלִקְרוֹת - את שמע. |
ב וְהַכֹּל עוֹמְדִין מִיָּד, וּמִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל - עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּלַחַשׁ עִם שְׁאָר הָעָם. וְכָל שֶׁיִּגְמֹר תְּפִלָּתוֹ מִן הַצִּבּוּר - יִפְסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, וְיַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁפָּסַע. | ב מִיָּד - כדי שיסמכו גאולה לתפילה (לעיל ז,יז). עוֹמֵד - שהרי אסור לשבת לצד המתפלל (לעיל ה,ו). ועוד אמרו חכמים שלא ישב אדם בין העומדים, שהרי אין זה דרך ארץ (שו"ת רסב). |
ג וְאַחַר שֶׁיִּפְסַע שְׁלִיחַ צִבּוּר שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם מִתְּחִלַּת הַבְּרָכוֹת, לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל. וְהַכֹּל עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, בֵּין אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בֵּין אֵלּוּ שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן. | ג לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל - אף על פי שאין בציבור זה אדם שלא יצא. עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן - כי "כל השומע אחד מישראל מברך ברכה מכל הברכות כולן... חייב לענות אמן" (ברכות א,יג). חוֹבָתָן - הפרטית. |
אמירת תחנונים וכינויים | |
ז כָּל הָאוֹמֵר בַּתַּחֲנוּנִים 'מִי שֶׁרִחֵם עַל קַן צִפּוֹר, שֶׁלֹּא יִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים' אוֹ 'שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד' - 'יְרַחֵם עָלֵינוּ', וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן, וְאֵינָן רַחֲמִים; שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְּנֵי הָרַחֲמִים, לֹא הִתִּיר לָנוּ שְׁחִיטָה כָּל עִקָּר. וְכֵן לֹא יַרְבֶּה בְּכִנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם וְיֹאמַר 'הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהָעִזּוּז', שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַגִּיעַ סוֹף שְׁבָחָיו, אֶלָּא אוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. | ז מִי שֶׁרִחֵם וכו' - מצוַת לא תעשה שלא לקחת בשעת הציד (סה"מ ל"ת שו) את האם יחד עם גוזליה או ביציה, אלא ישלח את האם חופשי, וייקח את מה שיש בקן. וכאן האומר נותן לכך טעם של רחמים על בעלי חיים. מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ - מוחים כנגדו וגוערים בו עד שישתוק. שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן - המצוות נראות כחסרות טעם (למעשה לכל מצוה יש טעם). וְאֵינָן רַחֲמִים - של הקב"ה על בעלי חיים, שהרי אינם מושגחים על ידו (מו"נ ג,יז), אלא המצוה נועדה לפתח את מידת הרחמים באדם עצמו, שלא יינצל את הרגש האמהי של היונה, שאינה זזה ממקומה (מו"נ ג,כז כח; שחיטה יג,ז2). ולפי זה, הסביר את טעם המצוה בספר "מורה נבוכים" (שם,מח). כָּל עִקָּר - בכלל. כִּנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם - תארים ש"משבחין בהן את הקדוש ברוך הוא" (יסודי התורה ו,ה), שאינם מורים על עצמותו אלא על פעולותיו הנראות לעינינו. כֹּחַ - יכולת. סוֹף שְׁבָחָיו - שבחו השלם והכולל. מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י,יז). וקביעת אמירתו בתפילה היא תקנת הנביאים להתפלל במילים אלו (מו"נ א,נט). |
שבתות וימים טובים | |
י1 בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ עִם הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. אֲבָל אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע, אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין הַשֶּׁבַע, וְכָךְ הוּא אוֹמְרָהּ: | י1 מֵעֵין הַשֶּׁבַע - הכוללת תמצית ענייני שבע הברכות. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
9 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט'
10 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
טען עוד
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
